banner
אילוסטרציה // depositphotos
אילוסטרציה // depositphotos

עד שנת 2040 פרויקטים של התחדשות עירונית ייצרו כ-18.5 מיליון טון פסולת בניין

מחקר חדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מעריך את כמות פסולת הבנייה כתוצאה ממימוש פרויקטים בעשורים הקרובים, וחושף גם את הצפי לביצועם עד שנת 2040. תוכנית אב ומיתאר צפויות להתממש רק בעשור הבא

כרמלה קופר 15.03.2022

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בליווי של משרד הבינוי והשיכון והמשרד להגנת הסביבה, נערכת להשלכות פרויקטים להתחדשות עירונית על היקפי הפסולת בערי ישראל. מאחורי מחקר מורכב שערכה הרשות במסגרת ועדת היגוי ייעודית, עמדו אתגרים לא קטנים איתם התמודד צוות המחקר, אשר בין היתר, חייבו אותו להעריך את סדרי הגודל של הפרויקטים שצפויים להתממש בשני העשורים הקרובים – ונחשפים במסגרתו.
רגע לפני כן, יש לציין את תוצאות מטרת המחקר, לפיהן הרשות ממליצה לקבוע את מקדם פינוי הפסולת באתרי בנייה, העומד כיום על 0.5 טון למטר רבוע של הריסה, על 1.4 טון למטר רבוע. ברשות מבהירים כי: "שינוי זה הינו בעל השלכות סביבתיות רבות משמעות, ויש בו כי לקדם פינוי ומחזור של פסולת בהיקפים הגבוהים כמעט פי 3 מבעבר". 

כמה תוכניות פינוי בינוי יצאו לפועל עד 2040?
המחקר מתבסס על בחינת מתחמי התחדשות עירונית במסלול מיסוי ובמסלול רשויות מקומיות, הכוללים 697 מתחמי פינוי בינוי המתועדים ברשות, נכון לאוגוסט 2020. האתגר הראשון שבו התמודדו ברשות היה להעריך את מועד ביצוע ההריסה ולמעשה היציאה לפועל של פרויקטיי פינוי בינוי, לרבות משך זמן הוצאת ההיתרים, אשר כידוע יכולים להמשך גם למעלה מעשור.
על פי ההערכה שבוצעה לטובת המחקר, ולמרות שברשות צופים מימוש מלא לתוכניות, נלקח בחשבון פחת של 20% ועל כן נקבע כי צפויות להתממש בעשור הקרוב 80% מהתוכניות המאושרות, צפויות להתממש בעשור הקרוב 80% מהתוכניות המאושרות, כאשר מחציתן צפויות להתממש עד שנת 2025 ומחציתן עד שנת 2030. באשר לתוכניות שאינן מאושרות ונמצאות בהליך סטטוטורי אלו צפויות להתממש באותן היקפים של עד 80% גם כן עד לשנת 2030. באשר לתוכניות אב ומיתאר על פי ההערכה אלו תתממשנה רק בעשור הבא, כאשר 30% מהן צפויות לצאת לביצוע על פי ההערכה עד לשנת 2035 ואילו 70% מהן בין השנים 2036-2040- אחוז המימוש שנצפה עבורן הינו נמוך ביותר ועומד על 50% בלבד במימוש תוכניות אלו בעתיד.
בתוך כך, מעניין לציין את ההנחה הנוגעת לתוכנית (מפורטות ותוכניות אב ומיתאר), שבהן מעל ל-500 דירות להריסה והמכפיל המתוכנן בהן עומד על 4 ומעלה. על פי ההערכת הרשות,  פרויקטים כאמור יבוצעו על פני עשור ממועד אישורן. 

ההנחה: ירידה בפרויקטיי תמ"א 38
"הערכת מספר המבנים שיהרסו במסגרת תמ"א 2/38 ותחליפיה עד שנת 2040 מבוססת על ניסיון הרשות להתחדשות עירונית ועל היקף הבקשות להיתרים בשנים קודמות. הונח גם כי תתקיים ירידה במימוש התמ"א ותחליפיה בעשור השני", נכתב בשיטת המחקר. על פי הנחות אלו, עד לשנת 2030 יהרסו 175 מבנים בכל שנה ולאחר מכן צפויים לההרס 90 מבנים בלבד בשנה. 

צפי לירידה של 30% במימוש תוכניות בפריפריה הצפונית
נקודת מוצא נוספת של המחקר עוסקת במיקום הגיאוגרפי של הפרוייקטים, ולצורך הערכת כמויות הפסולות, בוצעה במסגרתו הפחתה של 30% בצפי מימוש של כלל התוכניות במחוז צפון והפחתה של 10% בצפי מימוש של כלל סוגי התוכניות בדרום. ברקע להחלטה זו עומדת הסברה כי ערכי הקרקע הנמוכים והעדר כדאיות כלכלית הביאו למצב שבו כמעט ולא מבוצעים פרויקטים להתחדשות עירונית בפריפריה. המשמעות היא כי ברשות "לא בונים" על כך שיחולו שינויים מרחיקי לכת בהיבט זה ולפיכך, הפריפריה תישאר רחוק מאחור. 

כמות הפסולת משקפת את תלות התכניות בכדאיות כלכלית ובשוק ביקושי הדיור
סוף דבר, מסד הנתונים של המחקר כלל 697 מתחמי התחדשות עירונית מתוכננים ובהם כ-18,000 מבנים, אליהם נוספו כ- 2,650 מבנים במסגרת תמ"א 38/2. תהליך הבדיקה חישב את שטח המבנים להריסה ואת כמות הפסולת הצפויה עד שנת היעד 2040 בהתאם להנחות היסוד שהוגדרו כאמור. על סמך הנחות היסוד שהוגדרו, סך פסולת הבניין הצפויה להתקבל עד שנת 2040 עומד על כ- 18.5 מיליון טון, ממנה כ-13 מיליון טון מפרויקטים להתחדשות עירונית וכ-5.5 מיליון טון מפרויקטים במסגרת תמ"א 38/2.
עוד על פי ממצאי המחקר חלקה של הבנייה בהתחדשות העירונית צפוי להוות כרבע מכלל הבנייה בארץ עד שנת 2040, ולמעלה מ 60% במחוז תל אביב. "ניתן לראות שמלבד במחוז ירושלים, בו כמות הפסולת נשארת דומה לאורך השנים, בשאר המחוזות מגמת הפיזור העתידי דומה למגמת הגידול הכללית. השינויים המשמעותיים ביותר נראים במחוזות צפון ודרום, בהם צפויה מעט מאוד פסולת בשנים הקרובות אך נראה כי המגמה תשתנה והיקפי הפסולת יגדלו בהדרגתיות לקראת העשור הבא, גם אם בהיקפים נמוכים יחסית. ממצא זה משקף מחד, את מיעוטן של תכניות מפורטות להתחדשות עירונית במחוזות הללו וזאת בשל כדאיות כלכלית נמוכה, ומאידך משקף את קידום תכניות אב ומתאר בערים שונות בדרום הארץ ובצפונה, אשר ימומשו בטווח הבינוני והרחוק".
עוד ניתן להבחין, באופן ברור, בהובלתם של מחוזות מרכז ותל אביב בהם ישנו ריכוז גדול
הן של תכניות מפורטות להתחדשות עירונית ותמ"א 38 והן של תכניות אב ומתאר. "נתון זה משקף בבירור את תלות התכניות בכדאיות כלכלית ובשוק ביקושי הדיור".
בתוך כך, מחקר הרשות מיפה את פתרונות המיחזור הקיימים כיום בישראל ואת הצעדים שיש לנקוט בכדי להתמודד עם תוספת הפסולת. "בין החסמים לשימוש בחומרים ממוחזרים כיום איכות החומר הממוחזר, היעדר ביקוש, היעדר אינטרס וכדאיות כלכלית ומחיר לא אטרקטיבי", כך לדברי הרשות. 

אלעזר במברגר, מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "התחדשות עירונית מביאה עמה איכות חיים גבוהה יותר, אך יש לוודא כי היא מתבצעת תוך הקפדה גם על היבטים של איכות הסביבה, כדוגמת טיפול נאות בפסולת הבניין שנוצרה. פיתוח כלים ומדיניות נכונה להתמודדות עם חסמים ותופעות שונות העולות במהלך ההתחדשות העירונית, תלויים ביכולת לבחון את המציאות הקיימת בשטח לפי נתונים מדויקים. מחקרים מעין אלו נמצאים בבסיס היכולת של הרשות לפתח תקינה, חקיקה, ולקדם מדיניות מקצועית ואיכותית בתחום". 

אלעזר במברגר // באדיבות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
אלעזר במברגר // באדיבות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

דוד רוטר, מנהל תחום קידום מדיניות, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "לראשונה נעשתה בחינה אסטרטגית של המשמעויות וההשלכות של הגידול הצפוי במימוש תהליכי פינוי-בינוי בישראל בטווח הבינוני והארוך. רבות נאמר על התועלות החברתיות, הכלכליות והסביבתיות של התחדשות עירונית, אך ישנן גם השלכות סביבתיות של ייצור פסולת בניין כתוצאה מהריסת המבנים שנבנו בשנות ה50-70. עבודה זו מהווה תשתית ידע בנושא פסולת הבניין הנגרמת מהליכי הריסה, זאת לצד המלצות הנוגעות לניהול וטיפול נכון של אותה פסולת והמלצות לעידוד שוק המחזור, מתוך תפיסה של  כלכלה מעגלית. כל אלה ומהלכים נוספים המקודמים על ידי גופים שותפים, יכולים להפוך את הפסולת הזו למשאב ולמזער את ההשלכות השליליות ולמקסם את התועלות של  יצירת פסולת בניין מתהליכי התחדשות עירונית".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

לכנס הנדל"ן השנתי | כל בכירי הענף במקום אחד!

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

חריש הוכרזה כעיר בישראל

כיום מתגוררים בחריש כ-29,000 תושבים וב-3 שנים הקרובות צפויה אוכלוסיית הרשות לגדול לכ-60,000 תושבים
כרמלה קופר 24.05.2022
נשמח לדבר אתך
נגישות