banner
אדריכל רוני תימור // צילום: אודליה תימור
אדריכל רוני תימור // צילום: אודליה תימור

מטרופולין מאוחד בגוש דן הוא צו השעה

הדרך לקדם התחדשות עירונית עוברת ביצירת "עיריית גג מטרופולינית" לכל גוש דן המורחב, בדיוק כפי שנהוג ובהצלחה רבה מעבר לים במטרופולינים  גדולים פי כמה וכמה יותר מגוש דן שלנו – אדריכל רוני תימור רואה רחוק

אדריכל רוני תימור 15.02.2022

מדינת ישראל הינה אלופת העולם הבלתי מעורערת במספר הערים הקיימות בה 78,  ובמספר הרשויות המקומיות והאזוריות, 255, ביחס לגודלה ולמספר תושביה.
לדוגמא, בגוש דן המורחב לבדו, מנתניה בצפון ועד לאשדוד בדרום, ממוקמות יותר מ-30 ערים רשויות מקומיות, הכוללות כ-4 מיליון תושבים, על פני שטח של כ-1500 קילומטרים רבועים, כשטחה של לונדון רבתי, כשלכל אחת מדיניות משלה, מה שיוצר כבר היום כאוס תכנוני וגריד (קו בנייה) ללא קו מנחה מינימלי, שלא לדבר על אינספור כפילויות ובזבוז כלכלי משווע.

ואם בהתחדשות העירונית עסקינן, בין אם מדובר בפינוי בינוי או תמ"א 38, הפערים בין המדיניות של כל רשות ורשות הולכים ומייצרים דיסוננס גדל והולך, מדיניות שונה בין כל רשות ורשות, מתחמים הגובלים בין רשויות ומנוגדים בתכלית למה שהיינו רוצים לראות כמרקם עירוני אחיד, עם מדיניות משתנה ומתהפכת חדשות לבקרים בין רשות לרשות ולעיתים קרובות גם באותה רשות כשנבחר ראש עיר חדש שבין לילה הופך את מדיניות קודמו בתפקיד.

אדגיש כי אינני קורא, חלילה, לביטול סיטוני של עיריות ורשות מקומיות באמצעות  איחוד מלא של ערים. אולם, וזה אולם גדול, אני כן קורא ליצירת יוניפורמיות, מדיניות אחידה בכל הנושאים המוניציפאליים ובתוך זה, כמובן, בתחום התכנון והבנייה, כולל התחדשות עירונית שהינה כיו ם אג'נדה מרכזית ביותר. העובדה שנכון להיום כל רשות נוהגת כמו "קריית הוותיקן", מעין מדינה בתוך מדינה, מחדדת ומקצינה את הכאוס התכנוני משנה לשנה.
דוגמא מובהקת לכך מהווה גוש דן. אם נשווה אותו למטרופולינים אחרים בעולם, הגדולים פי כמה וכמה, נמצא כי ברובם ככולם קיימת עירית גג המתכללת ומאחדת את הקו התכנוני של המטרופולין, זאת תוך שמירה על אופיים ובידולם של הרובעים השונים. כך זה בלונדון רבתי, כך זה בפאריס רבתי על 20 הרובעים שלה וכך זה גם בטוקיו על עשרות מיליוני תושביה. תבקר. תבקר בלונדון, פאריס או טוקיו ומיד תדע שאתה נמצא שם, לא משנה באיזה רובע תבקר. בגוש דן, לעומת זאת, תתבלבל בנקל.

אקדים ואומר כי זה בהחלט לגיטימי שלכל עיר יהיו מאפיינים שונים זו מזו, שהרי החתך הסוציו-אקונומי של תל אביב, לדוגמא, שונה במובהק מזה של בני ברק או בת ים וכן הלאה. אולם, וזה אולם גדול, כל הערים הללו צריכות וחייבות תפיסת על כוללת של קו מתאר תכנוני, שיצור יוניפורמיות בנראות של כל הערים וימנע את המצב דהיום בו כל רשות ורשות עושה ככל העולה על רוחה, בלי כל קשר למה שרשות אחרת באותו מטרופולין קובעת.
כעת, כשנושא המשך תמ"א 38 במתכונתה הנוכחית נמצא על המדוכה אצל מקבלי ההחלטות, זהו חלון הזדמנויות יוצא מן הכלל לא להחליף את התמ"א בתכנית אלטרנטיבית שונה שלא תהיה "אותה הגברת בשינוי אדרת", ולא תאפשר להעניק לכל רשות ורשות את הסמכות המוחלטת לעשות ככל העולה על רוחה באשר להתחדשות עירונית, אלא לקבוע מסמרות מלמעלה, שינחו באופן ברור את המדיניות התכנונית של כל המטרופולין.

ועל מנת שמודל זה יצליח, לא די בכך שהממשלה או גוף מטעמה דוגמת מנהל התכנון יקבע את אותם מסמרות, אלא שמה ללכת על יצירת עירית גג מטרופולינית לכל גוש דן המורחב, בדיוק כפי שנהוג ובהצלחה רבה מעבר לים במטרופולינים  גדולים פי כמה וכמה יותר מגוש דן שלנו.
על מנת להמחיש את האבסורד הקיים כיום, אפשר להביא לדוגמא את רמת גן וגבעתיים, שתי ערים צמודות זו לזו, המהוות בפועל גוש אורבני רציף לחלוטין, שהפך לשתי רשויות כתוצאה מתולדה היסטורית ופוליטית, כשאחת, רמת גן, השתייכה  לזרם הציונים כלליים(המחנה האזרחי הזעיר בורגני) ואילו גבעתיים הייתה עיר פועלים מפא"יניקית מובהקת.
מאז ההכרזה של תמ"א 38, ב-2005, הייתה המדיניות של שתיהן הפוכה לחלוטין, רמת גן תמכה בתמ"א ואילו גבעתיים התנגדה לה נמרצות, ורק במהלך השנתיים האחרונות הצטרפה רמת גן לשכנתה. ברור מאליו כי המדיניות השונה מייצרת דיסוננס ושומה ליצור מדיניות אחידה שתהיה לטובת שתי הערים גם יחד.

כך גם חולון, בת ים וראשון לציון, המהוות בפועל גוש אורבני רציף בן כ-600 אלף תושבים, כשלכל אחת משלוש הערים אג'נדה ושנה בתכלית משלה וכך גם הקריות במטרופולין חיפה, שם כל קריה מהווה "קריית הוותיקן", מעין מיניאטורה של עיר-מדינה  העומדת  בפני עצמה, כשקרית חיים, לדוגמא, שייכת בכלל לתחום המוניציפאלי של חיפה, זאת למרות שהיא גובלת בקרית מוצקין וקריית ביאליק, שתיהן ערים עצמאיות לכל דבר.

נכון להיום שיתופי הפעולה בין אותן עשרות ערים ורשויות מקומיות הנכללות הן בגוש דן והן בחיפה והקריות, הינן בדרך כלל אד הוק בנושאים דוגמת השפד"ן, ביוב, תעול, אשפה וכיו"ב, אולם בכל מה שקשור להתחדשות עירונית, הרי שרוב רובה של האנרגיה מתבזבזת כיום על ביורוקרטיה והתעסקות במשא ומתנים מול קבלנים ויזמים, מי בדיוק יממן את התשתית המשלימות וכמה בדיוק יקבל כל דייר ודייר, במטראז', מרפסות, לוביים, מרפסות וכיו"ב.
אדגיש גם כי איחוד רשויות יסייע רבות לא רק לתפיסה התכנונית הכוללת של כל 4 המטרופולינים הגדולים של מדינת ישראל, גוש דן, חיפה, ירושלים ומטרופולין באר שבע וערי הנגב המערבי ההולך ונוצר, אלא גם יחסוך בסופו של דבר הון עתק למדינת ישראל, המבוזבז על תקציבים כפולים ומכופלים לעשרות רשויות מיותרות, כך שיהיה מדובר כאן בהחלט ב-WIN WIN   מכל הבחינות האפשריות!

*הכותב, אדריכל רוני תימור, הינו מבעלי משרד "תימור-שוורץ אדריכלים", המומחה להתחדשות עירונית ועירוב שימושים

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

לרשימת 70 המשפיעים בנדל"ן והתחדשות עירונית >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

PAZZO MARZO חודש מרץ המטורף

פקידי האוצר ובראש וראשונה שר האוצר ליברמן, עשו בפעם המי יודע כמה טעות קלאסית, כשניסו לפגוע בביקושים, זאת...
עמית דובקין, אסטרטג נדל"ן ויועץ התקשורת 16.05.2022
נשמח לדבר אתך
נגישות