עו"ד בתיה בראף מליכזון, על משמעות התיקון לחוק, שמאפשר לדלג על הוועדות המקומיות, ולשחרר היתרי בנייה: "חרב שמונחת על צווארן"
"ענף הנדל"ן עוד הרבה לפני המלחמה נמצא בתקופה קשה אבל כולנו מנסים לחזור לשגרה, לשמור עליה ולנסות לעשות את הטוב ביותר, כי מטבע הדברים אחרי המלחמה יהיו ביקושים מאוד גדולים, וצריך להיות מוכנים לימים שאחרי", כך מסבירה עו"ד בתיה בראף מליכזון, שותפה בכירה במשרד הררי טויסטר ושות', שהתארחה באולפן הפתוח בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל. עו"ד בראף מליכזון שופכת אור על התיקונים החדשים לחוק והשפעתם על הוצאת היתרים, ושומרת על אופטימיות: "לבנות דירות זו משימה לאומית", היא אומרת.
אילו שינויים משמעותיים נכנסו לתוקפם במלחמה?
"גם לפני המלחמה דובר על רפורמה בחוק התכנון והבנייה, זה לא קרה אבל כעת האריכו מועדים, ונכנסו חקיקות של שעת חירום, מאחר וצריכים לתת אורכה למצבים שונים אז גם נכנסו גם הוראות שיכולות להיטיב עם כאלו שמחכים להיתר.
"צריך להבין שהוועדות המקומיות נמצאות בסטגנציה, הבחירות כבר היו צריכות להתקיים וכרגע הן נדחו והוועדות מתעסקות בשעת חירום. הן צריכות לתת הרבה מאוד זמן עבודה גם מבחינת חירום, כמו למשל, טיפול בפטורים לממ"דים (מרחב מוגן דירתי) ותוך כדי כל זה, יש יזמים שרוצים להתקדם והוועדות לאו דווקא מתעסקות באותם היתרים שמחכים להם. בתוך כך, אי אפשר לדון בשינוי מדיניות בגלל הבחירות אז אפשר לדון רק בדברים מינוריים".
מה לגבי הנחיות מינהל התכנון, שנועדו לזרז הליכים?
"במסגרת הוראת השעה של הארכת מועדים, נעשה תיקון בחוק, שקובע שאם מדובר בבקשה להיתר בנייה של מעל 40 יח"ד, שהוגשה לוועדה המקומית והיא לא דנה בה ולא החליטה בה תוך 90 יום – אז ההחלטה עוברת לוועדת ערר מחוזית. בלי שום שליטה של הוועדה המקומית. ועדת הערר מנסה לברר את ההתנגדויות, ומחזירה את הבקשה לוועדה המקומית, במטרה להוציא היתר בנייה. אם הוועדה לא תיתן את ההיתר אז הטיפול עובר לפונקציה גבוהה יותר של מינהל התכנון והמועצה הארצית, ובכך הוועדה המקומית מאבדת את היכולת לעכב היתרים.
זאת ועוד, אם מדובר בהיתר למעל 12 יח"ד או תוספת של 2 יח"ד, ראשי היזם לקבל החלטה אם להעביר את הכוח לוועדה הערר המחוזית. זה רלבנטי לכל היתר בנייה שתקוע בוועדה המקומית, והיא לא מוצאת את הזמן לקדם אותו. המשמעות היא חילוץ פרויקטים תקועים, כי השליטה שעוברת לוועדת הערר המחוזית והיכולת לדלג על הוועדה המקומית, מטרפדת את היכולת של כל וועדה מקומית להגיד שהיא לא דנה או דוחה את הדיונים. יש לוחות זמנים מוגדרים".
את מלווה כאלו מקרים?
"התיקון נכנס לתוקפו ב- 17.11 אז טרם חלפו 90 יום להפעלת הכלי המתאים, שמאפשר לדלג על ועדות מקומיות שלא עושות את מלאכתן, כך שיש כאן חרב שמונחת על צווארן. צריך להבין שיש חשיבות לאומית לבניית דירות בישראל. נקווה שישתמשו בכלי, ויוכלו לקצר את תקופת ההמתנה הארוכה, שנוצרה בכל מיני נסיבות קשות".
יש אופק להתקדמות של תוכניות?
"כל מה שקשור בריבית, שהיא עקב אכילס של הענף, הוא לא בשליטתנו. כל מה שקשור בתכנון, הקלת תהליכים ועידוד לקיצור מועדים, אני חושבת שזה מהלך שיושב על הגדר אבל אני רואה גם מגמה מאוד חיובית במינהל התכנון, ואני מקווה שזה ייתן הקלה ואוויר לנשימה. כל זמן שיש היסוס לצאת עם פרויקטים חדשים, שעוד לא החלו התהליכים שלהם, יש עננה מאוד גדולה על קבלת ליווי בנקאי וצליחת הדרך שלהם. התקווה היא שזקוקים לעוד דירות במדינה וככל שלא מוציאים היתרים – זה יחזור אלינו כמו בומרנג, אז צריך לסלול את הדרך לדירות נוספות".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
