החברה היזמית הפסיקה את ההתקשרות עם האדריכל וביקשה לשכור מתכנן אחר. בית המשפט נדרש להכריע בסוגיית זכויות היוצרים
אדריכל שהכין תכניות לפרויקט תמ"א 38, נדרש להעביר לחברה היזמית את מסמכי התכנית, לאחר שהעסקתו על ידי היזמית הסתיימה. כך הורה בית המשפט בצו שהוציא במסגרת תביעה שהגישה היזמית נגד האדריכל. ההחלטה העלתה סוגיה בעלת חשיבות בתחום התכנון: למי שייכות הזכויות על תכניות אדריכליות – למתכנן או לחברה ששכרה את שירותיו. סוגיה זו אמורה להתברר רק במהלך ההליך המשפטי בין הצדדים.
התובעת שכרה את שירותי האדריכל לתכנון פרויקט תמ"א 38 למבנה קיים לשימור ברחוב בלפור 16 בתל אביב. אך במהלך העבודה עלו היחסים בין הצדדים על שרטון, והחברה הודיעה על סיום ההתקשרות עם האדריכל, שסירב מצדו להעביר ליזמית את מסמכי התכנית האדריכלית שאותה הכין, ועל רקע זה הגישה החברה תביעה לבית משפט השלום בתל אביב, וביקש להוציא צו שיורה לאדריכל להעביר לידיה את כל החומר הנחוץ להמשך תכנון הפרויקט, וזאת על מנת לאפשר העברת המשך הליך התכנוני של הפרויקט באמצעות אדריכל אחר באופן שלא יגרום לעיכוב בהגשת הבקשה להיתר.
לטענת החברה, בהסכם עם האדריכל הוסכם על ביצוע תכנון אדריכלי לפרויקט התמ"א, כולל תוספת קומות ומעלית, וטיפול בהוצאת ההיתר ופיקוח עליון אדריכלי בלוח זמנים קצר, וזאת בתמורה כוללת בסך של 310,000 שקל בתוספת מע"מ, שתשולם לפי שלבי הביצוע. החברה שילמה לאדריכל 145,080 שקל, שהם 40 אחוז מהתמורה. החברה טענה בתביעה כי למרות שהאדריכל החל לעבוד באמצע פברואר 2024, הוא היה מודע ללוח הזמנים הדוחק והתחייב להגיש את בקשת ההיתר עד ליום 20 באוקטובר. למרות זאת, טענה החברה, בפועל הוא פעל בחוסר מקצועיות, עבד בקצב איטי, סיכל בהתנהלותו את האפשרות להגשת בקשת ההיתר ודרש תוספת כספים שלא הגיע לו כדי להמשיך לעבוד תוך גרימת נזק לחברה.
עוד טענה החברה כי האדריכל פעל בחוסר מקצועיות בתכנון הראשוני, באופן שגרם לעיכוב של מספר חודשים וכמעט הסב הפסד כלכלי של מיליונים. על רקע זה החליטה החברה לבטל את ההתקשרות, ודרשה מהאדריכל לקבל כל החומר התכנוני, עליו שילמה, באופן שיאפשר לה להעביר את הטיפול בתכנון לידי אדריכל אחר. למרות זאת, טענה החברה, האדריכל סירב לכך ובהמשך העלה דרישות כספיות כתנאי להסכמתו.
המבקשת טוענת כי מדובר בחומר תכנוני ייעודי לפרויקט, ולפרויקט זה בלבד, בחומר עליו שילמה ואשר יש לו קשר לבטיחות הציבור, בריאותו ורווחתו וכי האדריכל מחויב להעברת החומר התכנוני ללא תנאי. החברה התייחסה גם לסוגיית זכויות היוצרים, וטענה כי מדובר ב"יצירה מוזמנת", בהתאם לסעיף 35 (א) לחוק זכויות היוצרים, מכיוון שהיא זו ששילמה עבור חומר תכנוני ייעודי זה, היא בעלת הזכויות בחומר. עוד נטען כי אי קבלת הבקשה יגרום לחברה פגיעה כלכלית וכספית ופגיעה בלתי הפיכה, וכי. האפשרות למימוש הגשת בקשת היתר כתמ"א 38 תסוכל והפרויקט כולו עלול לרדת לטמיון.
האדריכל, מצדו, טען כי הבקשה אינה אלא ניסיון מצד היזמית להימנע מתשלום התמורה המוסכמת ולהשתמש בתכנון שביצע מבלי לשלם עבורו, תוך פגיעה בזכויות היוצרים שיש לו בתכנון. הוא טען עוד כי טענות היזמית חסרות שחר שנועדו לעכב ולהתחמק מתשלום שכרו.
השופטת אפרת בוסני כתבה בפסק הדין כי: "במקרה זה קיימת מחלוקת בשאלת מיהות בעל זכויות היוצרים בחומר התכנוני, וזאת שעה שאין התייחסות בהסכם לשאלה". השופטת ציינה עוד כי: "המבקשת טוענת שהיא שילמה עבור החומר התכנוני, כי מדובר בחומר תכנוני ייעודי לפרויקט נשוא ההתקשרות בין הצדדים שלא ניתן לעשות בו שימוש לצורך אחר, כי לחומר קשר לבטיחות הציבור בריאותו ורווחתו וככל שלא יועבר למבקשת עלול להיגרם למבקשת נזק של מילונים, והפרויקט כולו עלול לרדת לטמיון". מנגד, ציינה השופטת, האדריכל לא העלה טענות סותרות בתגובתו ואף לא התייצב לדיון, ולכן היא לא מצאה לנכון לדחות את הבקשה של היזמית.
השופטת הבהירה כי בעניין העברת החומר התכנוני למבקשת, עולה שאלה האם מדובר ביצירה כמשמעותה בחוק זכויות יוצרים ולמי הזכויות ביצירה. "ההסכם בין הצדדים 'שותק' בשאלה זו", קבע השופטת. "אין מחלוקת כי מדובר בחומר תכנוני שערך המשיב עבור הפרויקט במסגרת התקשרותו עם המבקשת, ועל פי הקבלות שצורפו לבקשה – המבקשת שילמה למשיב כספים".
השופטת ציטטה את סעיף 35(א) לחוק זכויות יוצרים, שלפיו: "ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע". עם זאת, בהסכם בין הצדדים אין התייחסות לסוגיה הזו. "בעוד שהמשיב טוען כי הוא בעל זכויות היוצרים בחומר התכנוני, המבקשת טוענת מנגד כי לפי מבחן מירב הזיקות, לה הזכויות בחומר התכנוני שבוצע עבורה ואשר עבורו שילמה".
השופטת התייחסה גם לטענות היזמית כי בהתאם לתקנות המהנדסים והאדריכלים בנוגע כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, על המשיב להעביר את החומר התכנוני לידיה ללא תנאי.
השופטת ציינה כי הסוגיות של זכויות היוצרים וחובתו של האדריכל בהתאם לתקנות המהנדסים והאדריכלים יתבררו במסגרת ההליך העיקרי, ולא ניתן לקבוע בשלב זה את סיכוייהם.
השופטת הורתה לאדריכל להעביר למבקשת תוך 10 ימים ממועד כניסת הצו לתוקף את כל החומר התכנוני כמבוקש בבקשה.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
