האם בתל אביב הפרויקטים מקודמים מהר מדי או לאט מדי, תלוי את מי שואלים. המשתתפים בפאנל על העיר תל אביב סיפרו על ההתמודדות שלהם בקידום פרויקטים מול העירייה ומול התושבים
"בתל אביב יש כיום 1500 פרויקטים שנבנים בו זמנית, 400 פרויקטים בתחום התשתיות ועוד 1100 בתחום הבינוי מתוכם 130 פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית. יש היום רחובות בעיר, רחובות קטנים ללא מוצא עם 8 פרויקטים של תמ"א 38 באותו רחוב, המצב הוא בלתי אפשרי אני חושב שאם לא נסדר את הניהול העירוני נהיה בכאוס מטורף, דברים אילו אמר תא"ל (מיל') ד"ר רועי אלקבץ, חבר מועצת העיר תל אביב-יפו ומחזיק תיק ההתחדשות העירונית והדיור בעיר בפאנל בנושא "תל אביב על הבמה"
בהנחיית עו"ד ענת בירן, מייסדת ענת בירן משרד עורכי דין, בכנס הנדל"ן השנתי של אתר מגדילים. לדבריו, "יש היום בעיר את מנהל הנדסה, מנהל התשתיות ואגף תחבורה, ואין מספיק תאום בניהם, הקמנו מחלקה להתחדשות עירונית, זה היה הצעד הראשון כי חייבים מנהלת שתנהל את שלושת הגופים האלה כי בקרוב נגיע גם ל – 2000 ו – 3000 פרויקטים. יש המון אינדיקציות לכך שאם לא נעצור וננהל את זה העיר תהיה תקועה. ומה שצריך לעשות זה שדרוג מטורף באיכות הניהול ולקצר באופן דרמטי את התהליכים"
גילי טסלר, מתכננת מרחב תל אביב ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ציינה בפאנל כי: "החדשות עירונית לא מתמקדת רק בפינוי דיירים אלא גם בפינוי מתקנים שתופסים הרבה מקום בערים כמו מחנות צבא או שדות תעופה, המדינה מחזיקה בהם ומונעת גישה לעירייה, במקרה של שדה דב דיברו על פינוי עשרות שנים אחורה והיו כמה אבני דרך שעזרו לדבר הזה לקרות כי היו אינטרסים כלכליים, עירוניים, תכנוניים מאוד חזקים וכשאר מדובר על שטח על חוף ימה של תל אביב שמחבר את כל רצועת החוף של תל אביב אז המטרה יותר מראויה. תוכנית שדה דב היא תוכנית מאוד מורכבת לא רק בגלל שהיא גדולה ונמצאת במקום כל כך מדויק לעיר אלא בגלל המסה שהיא מייצרת. מדובר ב 16,000 יחידות דיור ורובכם מכירים את המכרזים הפנומנליים שכבר יצאו במסגרתם, אין ספק שפעילות כזאת של התחדשות עירונית חייבת להיעשות כמה שיותר מהר, ועשור בקנה מידה של תוכנית כזאת הוא מהר. לדבריה, תוכנית שדה דב לא מתחרה בהתחדשות העירונית המסורתית במרכז העיר. " אני חושבת ששוק הדיור צריך להיות מאוד מגוון זו לא נחשבת תחרות אלו מוצרים משלימים".
עו"ד אפרת רשף, שותפה במשרד פרבמן רשף ושות' ציינה בפאנל כי יש לנו הרבה פרויקטים בתל אביב, ורק בחודש האחרון נהרסו 3 בניינים שחלקם נמצאים בתוכנית הרובעים. עיריית תל אביב החלה בדרך מהירה לקידום התוכניות, אבל בתקופה האחרונה מניסיון לייצר יותר וודאות אנחנו נחשפים ליותר חוסר וודאות. יש עדכונים לתוכניות המדיניות , יש ניסיון לקדם את התוכנית להתחדשות בניינית העירייה מוציאה עכשיו תשקיפים לקידום פרויקטים אבל כל המידע הזה רק יוצר הרבה בלבול גם בקרב היזמים וגם בקרב הדיירים, לדוגמא קיבלנו תשקיף המתייחס לפרויקט ביד אליהו בו העירייה לא ממליצה לקדם כמתחם אלא כתוכנית בניינית. יש פה המון בלבול בתוך התהליך אני מניחה שזה מתוך ניסיון של העירייה לייצר סדר, אבל בפועל זה מבלבל ומעכב ובזמן שרעידת האדמה מתדפקת על הדלת , אנחנו ממשיכים לראות תהליכים שמתקיימים בעצלתיים.
אילי בר, מנכ"ל אקו סיטי ציין כי: "תל אביב מגדירה דברים בצורה ברורה לטוב ולרע. תל אביב רוצה את מרכז העיר נמוך, אז ברובע 4 הצלחנו לעשות שיפורי עמדות על הקומה הנוספת זה יצר כדאיות ובאמת יש שם הרבה מאוד התחלות בנייה, אבל רובע 3 מאוד דל בפרויקטים, וברובעים 5-6 היה ברור מהתחלה שפרויקטים לא יהיו שם. בזום אאוט לתוכניות כלל עירוניות תל אביב בחרה באסטרטגיה של בינוי נמוך וציפוף יחסית נמוך למעט מגדלים בצירים ראשיים ובתוכניות כמו שדה דב ואני חושב שיזמים צריכים לקחת את זה ברצינות. לגבי התוכנית הבניינית שאמורה לייצר השלמה לרבעים שלא קיבלו טיפול, עוד לא ראינו את הטבלאות ובסוף הכל יפול ויקום על הטבלאות אני לא חושב שנראה תנופה היסטורית בגלל התוכניות אלא אם כן מחירי הדיור ימשיכו לעלות. בנתיים צריך לזכור כי למרות שיש בעיר מאות פרויקטים, כל עגורן ברובע 4 זה למעשה תוספת של 10 דירות בלבד".
רון חן, מנכ"ל אנשי העיר ציין בפאנל כי: "אנחנו עם 15 פרויקטים בביצוע בעיר, בפרקטיקה תל אביב מחולקת לרובעים, כאשר הרובעים 3-4 הפעילים ביותר, יש רובעים שהם העתיד כמו 9,7,2 במזרח ודרום העיר שיש בהם פעילות ענפה מאוד של פינוי בינוי וככל הנראה יהיה שם צורך של התחדשות בניינית. אבל כרגע אין וודאות בהתחדשות בניינית אף אחד לא יודע מה זכויות הבנייה מה צרכי הציבור וזה מטריד מאוד. בנושא הבלגן ברחובות, אני מאוד מוטרד מאיך הילדים הולכים ברחוב לבית ספר, זה לא סוד שלהסתובב בתל אביב זה להסתובב באתר בניה, גם העבודות על הרכבת קלה וגם רחובות שלמים עם פרויקטי תמ"א 38 ואני חושב שהפתרון הוא לאכוף על היזמים את היבט הנראות של הבניינים באמצעות פקחים. יש פיילוט של מהעירייה של פקחים שעומדים בצמתים ומעבירים ילדים את הכביש. זה לא מספיק כי מצב הוא קטסטרופה וזה משפיע על הביקוש יש רוכשים שמתלבטים אם לעבור עכשיו לתל אביב או להמתין 3 שנים".
עו"ד דן הלפרט, מייסד ובעלים דן הלפרט משרד עורכי דין ציין בפאנל כי: "במשרד שלנו אנחנו מייצגים 150 בניינים בכל איזורי העיר ומה שמאפיין את תל אביב זה באמת אופי אחר של אנשים. היזמים לא תמיד מבינים שצריך התמחות כיזם לעבוד בעיר שיש לה אופי ושפה תל אביבית שצריך להכיר. בתל אביב כולם מאוד חשובים ויש להם כסף ומצד שני הם פחות מפרגנים ויותר פותחים עיניים על השכן. יש לנו פרויקט בפינקס שבעלי הדירות מקבלים תוספת של 32.5 מטר ועוד הטבות ועדיין לקח לנו שנה וחצי להגיע להסכמה כי היו כאלו שזה לא הספיק להם . יזם גם צריך לדעת שהסיכונים בת״א הם גדולים יותר, כששוק סופג מכה במיוחד כמו בשנה האחרונה, כל דבר שקורה בתל אביב הוא חזק יותר ויזם שיתמחר לא נכון ייפול מאוד חזק".
אסף כהנר, מנכ"ל Ewave Nadlan ציין כי תל אביב היא אכן מוקצנת בנושא האנשים, הם יותר מבוגרים, והם חושבים למה הם צריכים את התהליך הזה? למה לסבול 7 שנים שגם ככה יש להם את הכסף, חלקם נהנים לשבת על ביצת זהב ולדגור עליה הם יודעים שזה רק יעלה. בסוף העיר תקועה. אנחנו כחברה בנינו את אסטרטגיית הדרך, פרויקט נדל"ן מחייב דרך ארוכה ויש חשיבות לצוות ואנחנו מכשירים אנשים ומעבירים אותם קורסי גישור וקואצ'ינג ומעודדים אותם שיצאו לשטח, אוני רוצה להציע גם לעירייה שתקים סיירת גישור שתקדיש 10-15 שעות לכל מי שאוכל את הדם אחד לשני בפרויקטים האלו ותסייע לקדם אותם".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
