מחלקות הרישוי בוועדות המקומיות משתלטות על הליכי התכנון. התוצאה: תיקונים חוזרים ונשנים של תוכניות הבניה והארכת אישורי הבניה. כיצד תתמודד ישראל עם הכשלים שמובילים להתמשכות בתכנון?
מאורעות החודשיים האחרונים גרמו לזעזועים במערכת הבניה בישראל שוב להידחק לאחור. המערכת אינה חשופה לציבור אך השפעותיה עליו הרסניות. שנים אחרי, נראה כי פעולת התיקון לחוק התכנון והבניה, הנובעת ממסקנות ועדת זיילר שהוקמה בעקבות אסון ורסאי, לא הניבה את התוצאות הרצויות ואני מעז לשער כי השופט ורדי זיילר המנוח לא היה שבע רצון מתוצאות הדו"ח היסודי והממצה שכתב.
במקום להקל על רישוי בניינים חדשים – הקשו עליו ובמקום שהליך יארך חודשים, הוא לוקח מספר שנים. בפועל, הרפורמה לא בוצעה. כתוצאה מכך מחירי הדיור מאמירים ומאידך אנו עדיין עדים למקרי מוות והרס מיותרים באתרי בניה ברחבי הארץ.
הרפורמה בתחום התכנון בענף הבניה מתרכזת בהעברת סמכויות מהוועדות המחוזיות לוועדות המקומיות (במטרה לפנות את המשאבים של הועדות המחוזיות לתכנון כוללני), הקמת מערכות ארציות מקוונת – בתחום המידע, התכנון והרישוי, והסדרת הרישוי אך בפועל אינה משפרת את הבקרה או מאיצה הליכי תכנון ורישוי. הבעיה אינה ברגולציה, אלא באופן היישום שלה. הבעייתי ביותר מבין הנושאים הוא תחום הרישוי שאורך זמן בלתי סביר, כך שבפועל משך כל פעולה הכפיל ואף שילש את עצמו.
הסיבה אינה נעוצה בתמ"א 38, כפי שסוברים רבים וההוכחה לכך היא שגם רישוי בניינים שלא במסגרת התוכנית אורך שנים. הסיבה נעוצה ברצונן של הרשויות המקומיות לשלוט בהליכי הרישוי באופן מלא. צוותי הרישוי מצטווים לבדוק כל פרט בתכניות הבניינים המצויים בהליכי היתר, להורות על תיקונים שונים ולשוב ולבדוק את התיקונים. לא פעם ממציאים הערות חדשות ומאלצים את המתכננים לחזור ולעדכן תכניות שוב ושוב.
את ההנחיה מתרצים בכך שהמתכננים אינם מקצועיים דיו ובנוסף, קיימת חשדנות בכוונותיהם של מבקשי הבקשות להיתר. ברוב המקרים תפיסה זאת שגויה ומתובלת בקורטוב של התנשאות. היא משליטה את רצונם של הבודקים על ההליך, פוגעת באיכות התכנון ומזיקה יותר משמועילה.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
