החברה, העוסקת בפרויקטים להתחדשות עירונית, לא שילמה משכורות לעובדים ולעורך הדין, אשר הגישו בקשה לפירוק. החברה טענה כי שני פרויקטים שבניהולה בהרצליה עומדים לפני קבלת טופס 4, זאת מבלי להציג הוכחות כי הוועדה המקומית כלל אישרה את תוכנית השינויים בפרויקטים. לחברה מונה משקיף בהחלטת בית המשפט
בית משפט המחוזי בתל אביב הורה לאחרונה למנות משקיף לחברה היזמית "פז קבלנים, ייזום ובניה בע"מ", העוסקת בפרויקטים להתחדשות עירונית ברחבי הארץ על רקע חובות אליהם נקלעה וחוסר יכולתה לשלם משכורות לעובדיה.
החברה לא עמדה בהסדר התשלום לעובדים בסך 100 אלף שקל
החברה נקלעה לקשיים תזרימיים שמונעים ממנה לעמוד בתשלומים לנושיה השונים ומשכך הוגשו נגדה שתי בקשות פירוק, האחת, לבקשת שלושה מעובדיה, הטוענים כי החברה לא שילמה את שכרם עוד משלהי שנת 2017 ואף כי לא הפרישה את ההפרשות הסוציאליות המתחייבות על פי דין. עם הגשת הבקשה ניתן על-ידי צו איסור דיספוזיציה, הוגשה תגובת החברה שמתנגדת לבקשה, שכן לטענתה היא מצויה בקושי תזרימי וצפויה בעתיד לקבל סכומים משמעותיים שיהיה בהם לפרוע את מלוא חובותיה.
בהמשך הוגשה הודעה, שלפיה הושג הסדר בין העובדים לבין החברה, לפיו תשלם החברה לעובדים תוך 10 ימים סך של כ- 100,000 שקל, לפי חלוקה בין העובדים לבין עצמם. אלא שמספר שבועות לאחר מכן הודיעה באת-כוח העובדים כי החברה לא עמדה בהסדר ולא שילמה לעובדים את הכספים כמוסכם.
עורך הדין טען כי החברה חייבת לו שכ"ט בסך מאות אלפי שקלים
הבקשה השנייה לפירוק הוגשה על ידי עורך דין שטען כי החברה חייבת לו שכר טרחה הנאמד במאות אלפי שקלים. החברה ציינה בהקשר זה כי היא חייבת לעורך הדין סכום של מאה אלף שקלים בלבד וכי אין מקום להורות על פירוקה. אלא שבדיון שהתקיים לאחרונה חזרו הצדדים על טענותיהם. לטענת העובדים, בנוסף לחוב כלפיהם הגיעו למשרד באת-כוחם פניות של נושים נוספים, אשר החברה חייבת להם כספים ואלה לא שולמו.
בעל החברה לא הצליח לספק נתונים לבית המשפט
בדיון נחקר בעל החברה, אשר לא היה בידו לספק נתונים לבית המשפט באשר להיקף החובות. גם לא היו ברשותו אסמכתאות מחויבות מציאות, כגון מאזן בוחן, תחזית הכנסות צפויות וכדומה, שמצופה היה שיוצגו לפני בית המשפט בנסיבות שבהן מתבררת בקשה לפירוק זמני, ושהחברה מודה שלעת הזו אין ביכולתה לשלם את החובות מבחינה תזרימית.
לדברי הבעלים, החברה מצויה על סיפה של קבלת טופסי 4 לשני פרויקטים בהרצליה, אשר ככל ויתקבלו, ישוחררו כספים שהושקעו על-ידה בשני הפרויקטים בצירוף רווחים ואשר מצויים בחשבונות הליווי הבנקאיים של כל אחד מהפרויקטים.
אלא שהבעלים לא המציא כל תיעוד לבית המשפט, כמו גם לא הומצאו אסמכתאות לתמיכה בטענתו כי הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה אישרה את תוכנית השינויים של כל אחד מהפרויקטים ומשכך לדברי השגת טופס 4 הינו עניין טכני גרידא.
בדיון עתר בא-כח החברה ליתן בידי החברה ארכה של 3 שבועות, על-מנת לאפשר בידה לעמוד בהתחייבויותיה. בא-כח החברה לא שלל אפשרות שהחברה תידרש להגיש בקשה להסדר נושים ובמסגרתו "תספורת" של חובותיה. באת-כח כונס הנכסים הרשמי ציינה, כי היא סבורה שבנסיבות המקרה יש צורך במינוי בעל תפקיד לחברה, אשר יבדוק את התנהלותה נוכח הבעייתיות כעולה מהמסמכים ומדברי הצדדים.
נשיא בית המשפט, איתן אורנשטיין, החליט כי יש צורך במינוי בעל תפקיד לחברה מטעם בית המשפט ונימק: "החברה לא חולקת על כך שאין ביכולתה לעמוד בתשלומים אשר מגיעים ממנה, לא כל שכן תשלומים שמועד פירעונם חלף זה מכבר, ובגדר אלה תשלומים לעובדים בסכומים לא מבוטלים. החברה אף הפרה הסדר עם העובדים לפי שלא היה ביכולתה לגייס את הסכום שהתחייבה בו כלפיהם. זאת ועוד, מסתבר שחובות החברה כלפי נושיה שלא משולמים הולכים וגדלים. בנוסף לחוב לעורך הדין שבו החברה מודה, אזי החברה לא פרעה סך 110,000 ₪, סכום הוצאות שחויבה בפסק בוררות לטובת נושים נוספים ואף לוותה לפני חודשים ספורים סכום ניכר מגורמים חוץ בנקאיים. כל אלה מקימים חשש סביר לכך שהחברה לא תוכל לפרוע את חובותיה.
"אומנם נטען שהחברה אמורה לקבל בעת הקרובה כספים בסכום ניכר, אך הטענות נטענו בעלמה ומבלי שהובאו לבית המשפט אסמכתאות שאמורות היו להיות ברשותה של החברה כגון: אישורי הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה לשינויים שנערכו בפרויקטים שנבנו, אישורי הבנקים שמלווים את הפרויקטים בדבר הסכומים שישוחררו לחברה בעת הקרובה, אישור רואה חשבון של החברה המגבה את הנטען על-ידה ועוד. לכך אוסיף שהחברה אינה שוללת שיהיה מקום להסדר נושים מטעמה שבו תבקש ביטול חלק מחובותיה".
עוד הוסיף השופט בהחלטתו: "בצד כל אלה קיים חשש להעדפת נושים על-ידי החברה. לעניין זה אפנה להסדר שהחברה הגיעה עם העובדים המבקשים שהופר על ידה שעל פני הדברים עלול להוות העדפת נושים ככל שיתברר שהחברה אינה מסוגלת לשלם את התחייבויותיה. בנסיבות אלה מקובלת עלי עמדת באת-כוח הכנ"ר שיש מקום למנות בעל תפקיד לחברה אשר יבדוק את התנהלותה, מניעת העדפת נושים, היתכנות לעמוד בהתחייבויותיה וכדומה".
השופט מינה עו"ד למשקיף לחברה, שיחתום על התחייבות עצמית בסך 100,000 ₪ כתנאי למינוי והסמיך אותו לקבל את כל המידע מכל מין וסוג שהוא בנוגע לחברה, פעילותה, חובותיה ונכסיה. השופט הורה לחברה לשתף פעולה עם המשקיף, להמציא לו מסמכים למסור לו את מלוא המידע הדרוש ולהתייצב לחקירה לפניו. לאחר שהמשקיף יגבש את עמדתו באשר ליכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה, הוא יגיש את מסקנותיו לבית המשפט, האמור להכריע בבקשות הפירוק.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
