banner
פרויקט מוהליבר ביהוד מונסון // הדמיה: 3DIVISION
פרויקט מוהליבר ביהוד מונסון // הדמיה: 3DIVISION

בית המשפט חייב דיירת לחתום על הסכם ליווי פיננסי לפרויקט פינוי בינוי

השופטת הורתה לדיירת בפרויקט מוהליבר ביהוד לחתום על הסכם ליווי, לאחר שחתמה בעבר על הסכם התחדשות מול היזם

זיו גולדפישר 13.05.2025

חתימה של בעל דירה על הסכם התחדשות עירונית מול יזם מחייבת אותו לחתום גם על מסמכי ליווי פיננסי, החיוניים לשם תחילת ביצוע הפרויקט. כך עולה מפסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, שהורה לדיירת סרבנית בפרויקט "מוהליבר" ביהוד לחתום על מסמכי הליווי, לאחר שחתמה בעבר על הסכם ההתחדשות העירונית. בפסק הדין נקבע כי טענותיה של הדיירת נגד החתימה עךל הסכם הליווי "עומדות בסתירה להתחייבויות אותן היא נטלה על עצמה במסגרת הסכם ההתחדשות העירונית".

פרויקט מוהליבר ביהוד כולל הריסת 336 יח"ד ב-18 בניינים ישנים, שבמקומם ייבנו 1,344 יח"ד. אחת היזמיות שפועלות במתחם היא חברת ענב, שמקדמת בנייה של 271 יח"ד. בתביעה שהגישה החברה לבית המשפט המחוזי, היא ביקשה להוציא לקבל סעד זמני של צו שיורה לדיירת הסרבנית לחתום על מסמכי הליווי, הנדרשים לצורך התחלת ביצוע העבודות בפרויקט. 

בתביעה טוענת החברה כי התנאים הנדרשים לצורך התחלת ביצוע הפרויקט הבשילו, לרבות חתימתם של כל בעלי הדירות בפרויקט, כולל הדיירת הסרבנית, על הסכמי התחדשות עירונית מחייבים ואישור תב"ע. כעת, נטען, פועלת החברה להשלים את ההליכים לקבלת היתר בנייה את ביצוע הפרויקט, שבמסגרתם התקשרה בהסכם ליווי פיננסי, וכל שנותר הוא חתימתה של הנתבעת על מסמכי הליווי. עוד טוענת חברת ענב כי יתר בעלי הזכויות הוחתמו על מסמכי הליווי, אך הנתבעת הודיעה כי אינה מוכנה לחתום על מסמכי הליווי, בטענה כי חלה טעות בחישוב שטח דירתה.

לטענת החברה, הדיירת חתמה בעבר על הסכם ההתחדשות, בחרה את  דירת התמורה ולאורך שנים לא העלתה טענה כלשהי באשר למשמעות או השלכות אופן רישום שטח דירתה במרשמי עיריית יהוד על שטח דירת התמורה אותה היא זכאית לקבל. עוד נטען בתביעה כי 97.22 אחוז מבעלי הזכויות בפרויקט חתמו על הסכמי הליווי, וכל יום שחולף גורם לה וכן לצדדים שלישיים, לנזק כלכלי בהיקף עצום.

הדיירת, מצדה, טענה כי אין מקום לצו, מכיוון שהיזמית פעלה תוך שיבושים קשים במנגנון התמורה, אפליה קיצונית ומרחיקת לכת וניצול לרעה של בעלי זכויות תמימים. 

השופטת הלית סילש, שדנה בתביעה, ציינה בהחלטתה כי יש צורך תנאים חריגים מאוד כדי להצדיק את הסעד שאותו ביקשה היזמית. עם זאת, השופטת קבעה כי במקרה הזה, חלו אותם תנאים חריגים. השופטת כתבה בהחלטתה כי כבר בשנת 2020 חתמה הדיירת על הסכם ההתחדשות העירונית מול היזמית, שבמסגרתו היא התחייבה, בין היתר, לחתום על מסמכי הליווי. "עיון בתשובת וסיכומי המשיבה מלמד כי עיקרן של טענותיה, עומד בסתירה להתחייבויות אותן היא נטלה על עצמה במסגרת הסכם ההתחדשות העירונית", קבעה השופטת.

השופטת מתחה ביקורת על הדיירת הסרבנית, וכתבה כי: "בהחלטת המשיבה שלא לחתום על המסמכים יש כדי לחסום את האפשרות לקידומו של פרויקט עם יתר בעלי זכויות, וכל זאת תוך התבוננות צרה אשר אין בה משום ראיית האחר".   

הדיירת, כאמור, טענה כי חלה טעות בחישוב שטח דירתה, דבר המשליך על גודל דירת התמורה שתקבל. לטענת הדיירת, שטח דירתה הוא 76.5 מ"ר, למרות שברישומי העירייה על פי צו הארנונה  נכתב כי שטח הדירה הוא 71.5 מ"ר. לפער זה יש משמעות עבור התמורה, מכיוון שעל פי הסכם ההתקשרות, דירה אשר היקף שטחה נע בין 61-75 מ"ר תזכה את בעליה בדירת תמורה בת 4 חדרים בשטח של 95 מ"ר, ואילו זכויות מקוריות בדירה אשר היקף שטחה נע בין 76 ל-90 מ"ר יזכו בדירת תמורה בת 4.5 חדרים ובשטח של 110 מ"ר.

היזמית טענה כי הסכם ההתחדשות קובע כי שטח הדירות נקבע בהתאם לחיובי הארנונה במועד בו נחתם ההסכם. עוד טענה החברה כי חיובי הארנונה של המשיבה נותרו על כנם עד היום. הדיירת, מצדה, טענה כי יש פער בינה לבין דיירים אחרים אשר שטח דירתם זהה בפועל לשטח דירתה, וקיבלו דירת תמורה בשטח גדול יותר. עוד נטען כי גורמי התכנון והבנייה בעיר אישרו כי הדירות מעולם לא נמדדו לצורכי תשלום ארנונה.

השופטת ציינה כי סוגיה זו תוכרע על ידי בית המשפט, במסגרת ההליך שמתנהל בין היזמית לבין הדיירת, אשר ההחלטה בנוגע לחתימה על הסכם הליווי היא חלק ממנו. עם זאת, היזמית הודיעה במהלך הדיון כי במטרה לבוא לקראת הדיירת, היא מוכנה להותיר 2 דירות עבורה, האחת בשטח של 95 מ"ר, והשנייה בשטח של 110 מ"ר, שלא יימכרו עד לקבלת הכרעה בבית המשפט – או לחלופין, להפקיד ערבות על סך ההפרש במחיר בין 2 הדירות.

השופטת סילש ציינה עוד בהחלטתה כי מאזן הנוחות בהליך המשפטי נוטה לכיוון החברה היזמית, והוסיפה כי הגורם המהותי ביותר אליו יש לתת את הדעת, הוא זה המתייחס לאינטרסים והצרכים של יתר בעלי הזכויות: "משמעות אי מתן הסעד הזמני – הינה מעין סעד זמני דווקא למשיבה וזאת על דרך של הקפאת הפרויקט בכללותו, סיכון התכנות מימושו, וכל זאת, בשעה שעשרות רבות של דיירים, אשר אין חולק כי מתגוררים כיום במבנים ישנים מאוד, אשר אין בהם ממ"ד ומצבם הפיזי רעוע, ימשיכו להתגורר באותם מבנים, ללא הגבלת זמן, עד ובכפוף לקבלת הסכמת המשיבה לחתום על מסמכי הליווי". כאמור, השופטת הורתה לדיירת לחתום על ההסכם בתוך שבוע. 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות