הסתיר מרוכשי הדירה ליקויי רטיבות – וישלם להם רבע מיליון שקל
בית המשפט חייב בעל דירה לפצות את הרוכשים, לאחר שהפר את החוזה שנחתם ביניהם, בכך שלא עדכן אותם על כך שיש בה ליקויי רטיבות
בית המשפט חייב בעל דירה לפצות את הרוכשים, לאחר שהפר את החוזה שנחתם ביניהם, בכך שלא עדכן אותם על כך שיש בה ליקויי רטיבות
הסתיר מרוכשי הדירה ליקויי רטיבות – וישלם להם רבע מיליון שקל: בית המשפט חייב בעל דירה לפצות את הרוכשים, לאחר שהפר את החוזה שנחתם ביניהם, בכך שלא עדכן אותם על כך שיש בה ליקויי רטיבות. "מדובר במידע אשר היה על הנתבע לגלותו לתובעים לפני החתימה על ההסכם. בכך, הפר הנתבע את חובת הגילוי המוטלת עליו", נכתב בפסק הדין.
התובעים רכשו את דירתו של התובע ביבנה בשנת 2021. בעלי הדירה, שרכש אותה שלוש שנים קודם לכן לצורך השכרה, ומעולם לא התגורר בה. לטענת התובעים, לאחר החתימה על הסכם המכר ובסמוך לקבלת החזקה בדירה, התגלו בדירה נזקי רטיבות ובעיות איטום, אשר הנתבע לא מסר עליהם דבר לפני החתימה על הסכם המכר וגם לא באו לידי ביטוי בהצהרות הנתבע בהסכם, למעט רטיבות קלה בסלון.
עוד טוענים התובעים כי הצהרתו של הנתבע בהסכם המכר כי קיימת רטיבות בקיר הסלון, היא בגדר מצג שווא החוטא להיקף הרטיבויות בדירה ועולה כדי הטעיה. התובעים טענו עוד כי לו היו יודעים על היקף ליקויי הרטיבות והאיטום בדירה, לא היו מתקשרים בחוזה המכר ולכן מדובר בהפרה יסודית של ההסכם. לאור כל אלה, הגישו התובעים תביעה בבית משפט השלום בראשון לציון בסך 57,183 שקל בגין עלות תיקון הליקויים בהתאם לחוות הדעת וסך של 190,000 שקל המהווים פיצוי מוסכם בהתאם להסכם. במהלך המשפט, ויתרו התובעים על רכיב הפיצוי בגין הנזק הישיר, והסתפקו בתביעה על הפרת ההסכם.
בעל הדירה טען כי לא הסתיר דבר מהתובעים וכי מסר להם כל אשר היה ידוע לו. הוא הסביר כי רכש את הדירה לצורך השקעה ומעולם לא התגורר בה, אלא השכיר אותה. הוא טען עוד כי כיוון שמעולם לא התגורר בדירה, הצהרותיו בהסכם ניתנו בזהירות רבה.
לטענתו, הוא לא ידע על ליקויי רטיבות בדירה, למעט נקודה אחת בחדר המקלחת שעליה דיווח לרוכשים, וכי לאחר החתימה על ההסכם, התובעים החלו לבוא אליו בדרישות שישפץ את הדירה, אך הוא סירב והציע לתובעים לבטל את עסקת המכר, אך הם סירבו.
במהלך הדיונים, בעל הדירה העיד כי ציין בפני הרוכשים כי יש בעיית רטיבות באזור המקלחת והקיר מאחוריה. הוא הבהיר כי לא רק שידע על הרטיבות במקלחת, אלא שגם מסר מידע אודותיה לתובעים אשר לטענתו מודים בכך. השופטת רבקה ארד דחתה טענה זו, וכתבה בפסק הדין: "בשום מקום התובעים לא טענו, או הודו שהנתבע ציין בפניהם על בעיית רטיבות במקלחת ובקיר מאחוריה. ההיפך הוא הנכון. התובעים טענו כי ליקוי זה היה ידוע לנתבע אך הוא לא גילה אודותיו לתובעים". עוד כתבה השופטת כי "בניגוד להצהרותיו הברורות והמפורשות בהסכם המכר, הנתבע הצהיר בהליך זה שידע על ליקויי רטיבות במקלחת ובקיר מאחור וטען כי גילה לתובעים ליקויים אלה".
השופטת ציינה עוד בפסק הדין, כי עדותו של בעל הדירה הנתבע הייתה מלאת סתירות. כך, לדוגמה, במהלך הדיונים התברר כי בעל הדירה והתובעים לא נפגשו. על רקע זה כתבה השופטת: "לא ברור למי וכיצד מסר את המידע הנטען. לנתבע הפתרונים. היחיד שעמד בקשר עם התובעים היה המתווך אשר מעדותו עולה בבירור שלא נמסר מידע כלשהו בנוגע למקלחת, וגם עדות עורכת הדין של הנתבע אינה תומכת בטענה זו של הנתבע".
בהתייחסה לתובע, השופטת ציינה כי הוא היה עקבי בגרסתו כי במהלך ביקוריו בדירה, טרם החתימה על הסכם המכר, הבחין רק ברטיבות בסלון וכי רק לאחר שהדירה פונתה על ידי השוכרת, גילה רטיבויות נוספות, בעיקר במקלחת ובחדר הכביסה… טענות התובעים ממוקדות ברטיבויות הנוספות, במקלחת ובחדר הכביסה, אשר התובע לא הבחין בהן טרם החתימה על ההסכם ולא נמסר לו עליהן דבר".
לעומת זאת, בכל הנוגע לנתבע, השופטת קבעה כי "גרסתו לא היתה עקבית וסתרה את עצמה לא מעט ביחס לרטיבויות הנוספות שהתגלו. למרות הצהרותיו בהסכם המכר כי לא קיימים ליקויים בדירה או פגמים נסתרים והתייחסות ספציפית להעדר נזילות ורטיבות, הנתבע אישר כי ידע על רטיבות בחדר המקלחת באזור האמבטיה והקיר שמאחור, עוד לפני החתימה על הסכם המכר".
על רקע זה, השופטת קבעה כי עולה כי מצב הדירה בפועל הוא אי התאמה בהתאם לחוק המכר, שכן הדירה אינה תואמת את מה שהוסכם בין הצדדים. עוד קבעה השופטת כי מגרסתו של הנתבע הוכח כי למרות שלא התגורר בדירה, הוא ידע באופן ממשי וברור אודות הרטיבויות במקלחת, באמבטיה ובחדר הסמוך, ולא גילה מידע זה לתובעים טרם החתימה על הסכם המכר. "מדובר במידע הנוגע לדירה אשר על פי הדין הנתבע היה מחויב לגלות לתובעים במסגרת המשא ומתן טרם כריתת הסכם המכר. משלא עשה כן, אין מנוס מהקביעה כי הצהרותיו בסכם המכר לא תאמו את הידוע לו והן אינן נכונות. מדובר בסעיף יסודי אשר הפרתו מחייבת בתשלום פיצוי מוסכם בסכום של 190,000 שקל".
השופטת קבעה כי ליקויי הרטיבות שעליהם בעל הדירה לא דיווח הם הפרה יסודית של הסכם, והטילה עליו לפצות את הרוכשים בסכום המוסכם של 190,000 שקל. כמו כן, היא הורתה לנתבע לשלם לתובעים 6,379 אגרה, וכן 30,000 שקל שכר טרחת עו"ד.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן