יהודה הרציג // יחצ

החלמאות מאחורי ההחלטה להאריך את "מחיר למשתכן"

גם חכמי חלם והרשלה מאוסטרופולי, לא ישוו לחלמאות של ממשלת המעבר שאישרה בפועל את המשך תכנית מחיר למשתכן // דעה

מגדילים 12.12.2019

תמונה: יהודה הרציג // יחצ

מאת: יהודה הרציג, הרציג נדל"ן

גם חכמי חלם והרשלה מאוסטרופולי, לא ישוו לחלמאות של ממשלת המעבר שאישרה בפועל את המשך תכנית מחיר למשתכן, זאת בשתי פעימות, אחת עד יוני 2020, במתכונתה הנוכחית, והשנייה עד סוף 2020, כפוך למקור תקציבי ובאישור ממשלה.

מעבר לעובדה שהחלטה הזויה זו טעונה את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, זאת משום שמדובר כזכור בממשלת מעבר חסרת סמכויות, וספק רב אם היועמ"ש אכן "יכשיר את השרץ", מדובר בשגיאה קשה ופספוס הזדמנות לבטל אחת ולתמיד את התכנית המיותרת.

נזקיה של תכנית מחיר למשתכן חורגים בהרבה מעבר ל"שגיאה נדל"נית". מדובר בתכנית, שאם נאמוד את נזקיה הכלכליים במהלך 5 שנות קיומה, אחראית הן במישרין והן בעקיפין לגרעון עשרות המיליארדים בתקציב המדינה, זאת יותר מכל גורם אחר.

עלותה הישירה, הנאמדת בהערכה זהירה, הינה כ-8 מיליארדי שקלים, שזה 8000 מיליון שקלים שהלכו למדינה לאיבוד, סתם כך, זאת מבלי ששוק הדיור יצליח להגדיל, ולו במקצת  את החלות הבנייה!

נהפוך הוא. התחלות הבנייה רק הולכות ויורדות, הגיעו בשנה האחרונה בקושי לכ-45 אלף, ושוק הדיור בכלל מצוי בקיפאון חסר תקדים.

זוהי, כאמור, רק העלות הישירה של מחיר למשתכן. אולם, וזה אולם גדול, קיימות גם עלויות עקיפות משמעותיות, חלקן כלכליות, חלקן תודעתיות. כלכליות, בעובדה שברוב המקרים התכנית פשוט לא סיפקה את הסחורה, רוב הזוגות הצעירים לא נרשמו אליה ורוב הקונים בפועל הינם או משקיעים זריזים או זוגות צעירים וזכאים שאינם מתכוונים כלל להתגורר באותם מקומות שבהם התכנית מיושמת.

נזק כלכלי נוסף, ישיר ועקיף כאחד, הינו בעובדה שהתכנית הטילה את כל התחמושת על דיור מסובסד, זאת על חשבון "השוק החופשי" למשפרי דיור, ובכלל, יצרה מצב אבסורדי לפיו רבבות אלפי משפרי דיור "נמצאים על הגדר" וממתינים לירידת מחירים שאינן מתממשות ובד בבד גם קבלנים ויזמים שבוחרים, לא במקרה, לא להתחיל פרוייקטים, ובכך מייצרים אבטלה בקרב רבבות הקשורים לענף הדיור.

נוסיף לכך את בריחת המשקיעים, שהיוו בזמן התחלת התכנית, ב-2015, למעלה מ-30 אחוזים משוק הדיור, וכעת מהווים, בקושי רב , כ-12 אחוזים בלבד, וגם זאת בעיקר משקיעים קטנים המחפשים הזדמנויות קלות. 

משקיעי חו"ל? ברחו כנשכי נחש אל הארצות שמעבר לים. ומשקיעים ישראלים? מחכים אף הם לימים טובים יותר.

ומה לגבי הנזק התודעתי שיצרה תכנית מחיר למשתכן? העובדה שבמשך שלוש שנים ויותר(!) היא "מככבת", שלא בטובתה, באינספור פרסומים שליליים ושיחות סלון קטלניות, איננה מקרית. זה לא, חלילה, שמישהו החליט לעשות "כיפה אדומה"(בז'ארגון של העולם התחתון..) על שר השיכון משה כחלון, יוצר התכנית, ועל ממשיכיו. התכנית הינה פשוט רעה, רעה מאוד, ומייצרת אווירת נכאים אמיתית בשוק הדיור.

ואז קמה לה ממשלת המעבר של מדינת ישראל, אותם חכמי חלם, ובמקום לנצל את ההזדמנות הנדירה ולהחזיר את התכנית המיותרת והבזבזנית הזאת לעולם שכולו טוב, החליטו פשוט לא להחליט, זאת בעצם ההחלטה על שתי הפעימות, כל אחת לשישה חודשים בלבד, מה שמלמד כאלף עדים על כך שגם מקבלי ההחלטה הזאת בינו ש"משהו רקוב בממלכת דנמרק".

המחדל הזה, לטעמי, הינו בין היתר פועל יוצא של העדר ממשלה קבועה ויציבה מזה שנה בקירוב, והחלטות המטלטלות מבחירות לבחירות וממשלת מעבר אחת לרעותה. לא נותר לנו  אלא לצפות, סוף סוף, לכינון ממשלה קבועה ויציבה ולמנהיגות כלכלית שגם מבינה בכלכלה וגם מכיר בנזקה העצום של התכנית, מנהיגות שתחליט לסתום את הגולל על הפיאסקו הזה. כולנו, אנשי קהילת הנדל"ן, כמו גם 9 מיליון אזרחי מדינת ישראל, מחכים בקוצר רוח לנס הזה…

*כותב המאמר יהודה הרציג הינו יזם נדל"ן ובעלי קבוצת הרציג נדל"ן בונה ברחבי הארץ ומתמחה בהתחדשות עירונית.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות