נדחתה עתירה נגד תכנית בנייה בחוף עכו: "אין איסור מוחלט על בנייה למגורים בעורף חוף הים"

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה באחרונה עתירה נגד אישור תכנית "עכו החוף הדרומי – מלונאות ומגורים", המציעה 304 יח"ד, ואשר קיבלה השבוע תוקף. העותרת, המתגוררת במתחם מגורים סמוך לחוף הים, טענה בעתירה, בין השאר, כי התכנית מנוגדת לתכנית המתאר הארצית האוסרת על בנייה למגורים על חוף הים. בית המשפט, שדחה את העתירה, קבע כי אין איסור מוחלט על בנייה למגורים בעורף חוף הים, אלא רק עדיפות לשימושים אחרים שאינם למגורים, וכי למוסדות התכנון יש שיקול דעת לקבוע את תמהיל השימוש הראוי.

תכנית "עכו החוף הדרומי – מלונאות ומגורים", יוזמת החברות בלו דיאמונד יזמות נדל"ן, נכסי חיל וחמישה גלגלים, מציעה פיתוח רחוב ראשי בחזית החוף הדרומי בעכו למגורים, תיירות, מסחר, מבנים ומוסדות ציבור ושטחים פתוחים. שטח התכנית כ-40 דונם והיא כוללת מלונאות בהיקף של 280 חדרי אירוח, מגורים בהיקף של 304 יח"ד, מסחר, מבנים ומוסדות ציבור. הבינוי בתכנית כולל מגדל בן 15 קומות סמוך לחוף הים. התכנית אושרה על ידי הוועדה המחוזית צפון בסוף השנה שעברה, והשבוע קיבלה תוקף לאחר שעמדה בתנאים לאישור.

לאחר ההחלטה על האישור, הגישה בראשית השנה דיירת במתחם "הקשת", מתחם מגורים קטן הצמוד לשטח התכנית שאושרה, עתירה לבית המשפט המחוזי כנגד הוועדות המחוזית והמקומית ונגד היזמיות, בדרישה לבטל את התכנית. לטענת העותרת, התכנית חורגת מהוראות תכנית המתאר הארצית העוסקת בחופי הים (תמ"א 1 פרק החופים). לטענת העותרת, תכנית המתאר הארצית ביקשה לקדם שימור מרבי של חוף הים כמשאב טבעי ע"י מניעת כל שימוש שאינו דורש קרבת חוף. לדבריה, שימוש למגורים בחוף הים אסור מכיוון שאינו נכלל ברשימת השימושים המעורבים המועדפים בעורף חוף הים. בנוסף, העותרת טענה כי ההחלטה לאשר מגדל על קו הבינוי הראשון לים בניגוד לתמ"א נובעת מפרשנות שגויה למונח "קו בינוי".

כמו כן נטען בעתירה שבניגוד להוראות תמ"א 1, הוועדה המחוזית ויתרה על דרישה לשמירת מבטים פתוחים אל הים ואל העיר העתיקה. העותרת טענה עוד כי הוועדה המקומית שדנה בתכנית תחילה החליטה לא להמליץ עליה, אך בהמשך, בעת קידומה בוועדה המחוזית ולאחר מכן בולחו"ף מהנדסת העיר הביעה תמיכתה בתכנית לצד הסתייגות ממספר היבטים.

המשיבים, מצדם, ביקשו לדחות את העתירה על הסף. לדבריהם, פרק החופים בתמ"א 1 אינו פוסל את האפשרות של מגורים בתכנית. לדבריהם, הסעיף המתייחס לחופי הים בתמ"א נוקט במתן עדיפות בלבד לשימושים אחרים ולא נקבעה רשימת שימושים סגורה. עוד נטען שיש לדחות את הטענה לעניין קו בינוי ראשון לים, מהטעם העיקרי שאין מדובר בקו ראשון לים, כפי שקבעה הוועדה המחוזית. המשיבים טענו עוד כי העותרת, המתגוררת בדירת גג במתחם סמוך לשטח התכנית, מבקשת למנוע השפעה של התכנית על דירתה, והוסיפו כי אין לבלבל בין רצונה של העותרת למנוע השפעה של התכנית על דירתה לבין האינטרס הציבורי של קידום תכנית החוף הדרומי במתכונת הנוכחית שתתרום באופן משמעותי לשיפור החזית העירונית כלפי החוף ולפיתוח העיר.

השופט דניאל פיש דחה, כאמור, את העתירה. השופט קבע כי עיון בסעיף העוסק בחוף הים בתמ"א 1 (סעיף 4.1.3 לתמ"א) עולה כי "לא הוטל איסור מוחלט על בניה למגורים בתחום עורף החוף העירוני, אלא שניתנה עדיפות בלבד לשימושים אחרים שאינם מגורים. במקרה דנן וכפי שעולה מההחלטות השונות שניתנו בעניין, מוסדות התכנון ובעיקר הוועדה המחוזית, הולחו"ף, וועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית, שקלו את האינטרסים השונים המשתקפים מהסעיף והגיעו לתמהיל השימושים שנקבע בתכנית". עוד קבע השופט כי "העותרת לא הצליחה להצביע על אי חוקיות או אף אי סבירות קיצונית הקשורה בהחלטות אלה במקרה דנן ובוודאי לא בהחלטת הוועדה המחוזית העומדת במרכז העתירה".

השופט הוסיף עוד כי "לא נמצא שהחלטת הוועדה המחוזית נגועה באי חוקיות או באי סבירות קיצונית בנושא קיום ההוראות הרלוונטיות של תמ"א 1 פרק החופים, והחלטותיה נמצאות במרכז שיקול הדעת התכנוני שאין מקומו של בית המשפט להתערב בו".

עוד נכתב בפסק הדין כי "לא שיקולים כלכליים לטובת היזמית היו אלה שהדריכו את קבלת ההחלטות על ידי מוסדות התכנון, אלא הרצון לפתח את אזור החוף הדרומי על ידי תכנית בעלת תמהיל מתאים שתבטיח את ביצוע הבניה בפועל ותיצור חזית חוף פעילה לאורך כל השנה על ידי תוספת סוגי משתמשים. לא ניתן לשלול את סבירות החלטת הוועדה בנושא זה".

השופט דחה, כאמור, את העתירה, והטיל על העותרת הוצאות בסך 7,500 שקל לוועדות המחוזית והמקומית, ו-7,500 שקל ליזמיות.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן