שכונת רמת אליהו // באדיבות דוברות עיריית ראשון לציון
שכונת רמת אליהו // באדיבות דוברות עיריית ראשון לציון

"התעשייה": 60 אלף שקל להחתמת דיירים

"מגדילים" ממשיכים לחשוף את האמת והסכומים שמאחורי תעשיית ההתחדשות העירונית והפעם, בית המשפט חייב את החברה היזמית "סבן יזמות אחרת 26 בע"מ" לשלם ל"מחתים דיירים" מטעמה עשרות אלפי שקלים למרות טענת היזם שחל עיכוב בפרויקט בגלל שינוי מדיניות העיריה

רונן דמארי 12.11.2018

מהתביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, עולה כי הנתבעת שכרה את שירותיו של העובד להחתמת דיירים על חוזה למימוש תמ"א 38 ברחוב צ"ג בנות בעיר. לטענת העובד סוכם בין הצדדים בעל פה כי העבודה והתשלום ייעשו בשתי פעימות: הפעימה האחת בסך 32,600 שקלים בתוספת מע"מ תשולם לתובע במעמד חתימת כלל הדיירים על חוזה מימוש התמ"א 38 והפעימה השנייה, בסך 30,000 שקלים מע"מ תשולם לתובע עם קבלת היתר מהוועדה העירונית לביצוע הפרויקט.

האם העיריה אשמה?
לטענת העובד, שולם לו שכרו בגין הפעימה הראשונה בהתאם להסכם, אולם למרות שהוועדה המקומית אישרה את הפרויקט והעניקה היתר, התחמק לטענתו מנכ"ל החברה היזמית מתשלום החלק השני, בטענה שאין בידו את הכסף. הוא ציין כי עד למועד הגשת התביעה לא שילמה הנתבעת את חלקו השני של שכר התובע ולכן פנה לערכאות משפטיות.

הנתבעת מצדה, באמצעות המנכ"ל מטעמה, אישרה את תנאי ההסכם אלא שלטענתה עיריית ראשל"צ שינתה בתקופה הרלוונטית את מדיניותה במתן היתרים והערימה קשיים אשר אילצו את הצדדים לחתום על הסכם פשרה לסיום ההתקשרות ולפיו הנתבעת תשלם לתובע סך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ סכום ששולם לו.

בניין ישן ברחוב אברמוביץ בראשון לציון
בניין ישן ברחוב אברמוביץ בראשון לציון

10,000 שקל בתמורה לסיוע במכירת דירה בבניין
הרשמת הבכירה דליה אסטרייכר שמעה את טענות הצדדים והחליטה לקבל את התביעה. בפסק הדין היא ציינה בין היתר: "עיון בכתב ההגנה מעלה כי טענת ההגנה היחידה של הנתבעת היא בין הצדדים נחתם הסכם פשרה לסיום ההתקשרות ביניהם בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. אלא שטענה זו הוכחשה על ידי התובע וממילא לא נתמכה בבדל ראיה להוכחתה. בהקשר זה יצוין, כי לעומת הנתבעת שלא הציגה כל אינדיקציה לתמוך בטענה זו התובע הציג תכתובות עם הנתבעת המייחסים את סכום ה- 10,000 ₪ ששולמו לו עבור שירות אחר שסיפק לנתבעת- סיוע במכירת אחת הדירות בבניין. בשונה מטענות מנכ"ל הנתבעת, הציג התובע הסבר מניח את הדעת מדוע שולם לו התשלום בסך 10,000 ₪, התובע הציג בפני בית המשפט תכתובות בטלפון המעידות על מהות אותו תשלום בסך 10,000 ₪. כמו כן, גם בחשבונית המס שעליה מתבססת הנתבעת אין כל אזכור לכך שמדובר בתשלום לצורכי פשרה. צוין כי מדובר בתשלום בגין תיווך מכירת דירה".

"הנתבעת לא הציגה כל תשתית עובדתית"

עוד מציינת הרשמת: "הנתבעת לא הציגה כל תשתית עובדתית או משפטית ממנה ניתן ללמוד כי בין הצדדים נוצר סכסוך שהיה צורך להכריע בו על דרך הפשרה. לא ברור מדוע בנסיבות האירועים בכלל היה צורך להגיע להסכם פשרה, לשיטתו של מנכ"ל הנתבעת שכן בסופו של יום ניתן ההיתר. במסגרת הדיונים שהתקיימו לפניי הפנה מנכ"ל הנתבעת למדיניות "חדשה" של עיריית ראשון לציון שהגבילה את ההיתרים וממילא מנעה את יציאת הפרויקט לפועל אלא שטענה זו, כיתר טענות מנכ"ל הנתבעת, לא נתמכה באסמכתא כלשהי וממילא מתייתרת כי בסופו של יום ניתן היתר, והעירייה הכשירה את הקרקע. בפועל לא הוצגה כל תשתית ראייתית לטענות הנתבעת והן כולן בבחינת טענות בעלמא".

בית המשפט קבע כי מאחר ואין מחלוקת על כך שהעבודה בוצעה, הרי שיש לשלם את העובד את שכרו סך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ ובסה"כ  35,100 ₪ אולם נוכח העובדה שהתובע בחר לתבוע את שכרו בהליך תביעה קטנה, נפסק כי החברה היזמית תפצה אותו בסכום התקרה המקסימאלי בתביעות קטנות – 33,500  שקלים.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות