מה קרה למדיניות "יער עירוני" כאתגר לאומי?

מה שבלט לעיני במהלך ריצות המרתון שהיו לקראת סיום האולימפיאדה בפאריז, היו טורי העצים האינסופיים שנמתחו לאורך כל 42 הקילומטרים של המסלול המפרך, החל ממרכז עיר האורות, דרך הפרברים וכלה בארמון וורסאי והעניקו לרצים ולרבבות הצופים צל וקורטוב של קרירות מענגת במהלך אותו יום קיץ לוהט.

אין זה סוד שבשונה מערי עולם דוגמת פאריז, לונדון, ברצלונה וניו יורק, דווקא במדינת ישראל, שהמתאפיינת בקיץ ארוך וחם במיוחד, הולכי הרגל אצלנו חשופים לאורך קילומטרים על גבי קילומטרים הן לשמש הקופחת והן לרוחות והגשם החורפי. עובדה זו, אדגיש, אין בה רק פגם אסתטי אורבני גרידא, אלא פוגעת קשות באיכות החיים של הישראלים, פוגעת בסביבה ואף יש לה השלכות בריאותיות מרחיקות לכת.

ובכן, על פי כל המחקרים שנעשו, בעולם הרחב, לעצים ישנה השפעה מרחיקת לכת בכל מה שקשור להורדת הטמפרטורה ב-3-4 מעלות בזמן ימות הקיץ, זאת מעבר לעובדה שהם מעניקים צל ומגינים מפני השמש הקופחת, הם סופגים אליהם כמות אדירה של אבק ויתר מיני רעלנים סביבתיים, הם משמשים כמעין מטריה הגנה מהגשם ורוחות העזות של החורף והם גם, כן כן, ממתנים  את הנזק הצפוי מרעידת את הנזק הצפוי מרעידת אדמה גדולה.

יתרה מכך: העצים אינם תורמים רק לחובבי סביבה אורבנית אסתטית יותר וחובבי איכות חיים ובריאות טובה יותר. יש להם גם ערך כלכלי שלא יסולא בפז ועלותם, תהיה גבוהה ככל שתהיה, מחזירה את עצמה כפל כפליים. על פי כל המחקרים מעניק עץ בודד שניטע בחזית בניין פרמיה של כ-20 אלף שקלים לערך הדירות, כך שאם מדובר בעשרות רבות של שקלים, הפרמיה עשויה להגיע אף למאות אלפי שקלים.

יתרה מכך: בעקבות ועידת האקלים הבינלאומית שהתקיימה בשנת 2021 בגלזגו, סקוטלנד, הוחלט בממשלת ישראל דאז, בראשות נפתלי בנט לאמץ באופן מרחיק לכת את המדיניות של "יער עירוני" ולהשקיע סכום אדיר בסך כ-2.25 מיליארד שקל בנטיעת כ-250 אלף עצים לאורך כ-3000 קילומטרים הפרושים לאורך צירי המרחב העירוני בעשרות רבות מערי מדינת ישראל.

החלטה זו, במידה והייתה מיושמת, ולו גם באופן חלקי, הייתה משנה מקצה לשנה את הנראות של ערינו, תורמת למשל לכך שהורים המובילים לעת בוקר את הפעוטות לגן הילדים, היו נהנים ממרחב הליכה הרבה יותר תומך וכך גם אוכלוסיות נרחבות רבות שאינן נהנות בהכרח מרכב צמוד, מה גם שעובדה זו לכשעצמה הייתה מיתרת במקרים רבים את הצורך בשימוש ברכב.

ואם אצלנו המראה של רחובות וצירי תנועה  עירוניים קרחים לחלוטין מעצים הינו מראה שגרתי בעליל, הרי שבכל עיר עולים, גדולה, כשבינונית כקטנה, אין כלל צורך בהחלטה ממשלתית לגבי נטיעת עצים. ההחלטה, ברוב רובם של המקרים, הינה של העיריות עצמן שמבינות ומודעות לערך העצום של העצים, זאת מכל היבט אפשרי.

לא נותר לי, לסיכום, אלא לקוות שדווקא בעקבות המלחמה האחרונה, בה למרבה הצער נשרפו מאות אלפי עצים וחורש טבעי, נדע כולנו ב"שש אחרי המלחמה" להשביח את ערינו ויישובינו, הן במרכז הארץ, קל וחומר בפריפריה ולשלב את הירוק עם הבטון והמלט, זאת למען איכות חיים אורבנית ובריאות טובה יותר לדורות הבאים!

*כותב המאמר אדריכל רוני תימור הוא מבעלי "תימור שוורץ אדריכלים" מומחים לתכנון נדל"ן למגורים, התחדשות עירונית ועירוב שימושים

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: תימור שוורץ אדריכלים אדר' רוני תימור