אדר' אודי כרמלי, מהנדס עיריית תל אביב - יפו // דרור סיתהכל
אדר' אודי כרמלי, מהנדס עיריית תל אביב - יפו // דרור סיתהכל

כרמלי: "מה שמניע את היזמים זה הקו התחתון של האקסל שלא נפגש עם הרצונות העירוניים"

את הדברים אמר מהנדס עיריית ת"א, אודי כרמלי, בכנס ההתחדשות העירונית בדרום מזרח העיר שדיבר על מדיניות העירייה לאזור. בחברת אזורים השיבו: "הפרויקטים הראשונים אולי לא יתחילו איך שדמיינתם אבל היזמות הזו תעורר ובלי זה – זה לא יקרה"

כרמלה קופר 12.07.2021

בכנס "מגדילים" להתחדשות עירונית בדרום מזרח העיר, שהתקיים בלב שכונת התקווה, התייחס  מהנדס העיר, אודי כרמלי לטענות על העדר מדיניות עירונית לדרום מזרח תל אביב, ואמר כי: "שורש הבעיה נובע מחוסר הסכמות. להגיד שאין מדיניות בכל העיר זה לא נכון, יש תכנית מתאר שאומרת מה צריך לעשות כולל עשרות מסמכים. הבעיה המרכזית היא או שלא קוראים או שלא מסכימים. מה שמניע את היזמים זה הקו התחתון של האקסל לפעמים הקו הזה לא נפגש עם הרצונות העירוניים". 

מאיר שמחה, סמנכ"ל ההנדסה והתכנון של חברת אזורים, התייחס לדברים, ואמר כי: "אנחנו פועלים בהרבה רשויות וזה שיש מדיניות בעיר זה מייצר ודאות וגם נוח לנו כחברה גדולה להתמודד עם יזמים אחרים, שמציעים דברים מדומיינים לבעלי הדירות. אבל במשך תקופה ארוכה בעלי הדירות מחכים לבשורה באחד הפרויקטים שלנו, ונקלענו לסיטואציה שבה נאמר לנו בעירייה שצריך להמתין למדיניות, כשהיא הגיעה אז היא קבעה גובה של 8 קומות שבהן הזכויות לא נכנסות. ככה נתקעים וזה קיים בעוד פרויקטים. אני מברך את זה שיש מדיניות אבל אני ממתין למדיניות וממתין וממתין, יש מתחמים שבהם עדיין אין מדיניות". 

מאיר שמחה, סמנכ"ל ההנדסה והתכנון של חברת אזורים // דרור סיתהכל
מאיר שמחה, סמנכ"ל ההנדסה והתכנון של חברת אזורים // דרור סיתהכל

כרמלי השיב כי: "מי שחושב שמדיניות או תכנון עיר זה כפתור שלוחצים על מחשב טועה. מה עומד מאחורי מסמכי מדיניות? כי עבדנו שנים בלי והתוצאות היו מחפירות, הגיעו בקושי לוועדות ומה שהגיע התרסק, לא היו הסכמות, לא היה ברור לאן הולכים, מדיניות זה לא רק ליצר ליזם תמונת מצב. בסוף שמישהו בא וזרק 8 קומות זה לא בא מתוך קטנוניות, זה בא מתפיסה ברורה כי אני יודע שעלות האחזקה של בניין בן 8 קומות היא שליש מעלות אחזקה של עשר קומות, זו השלכה חברתית ברורה." 

שמחה התייחס גם להעדר מדיניות באשר לקרקעות "מוחזקות" המעכבות פרויקטים, ואמר כי: "אנחנו בדיאלוג עם העירייה כדי לראות איך מתייחסים לנושא הקרקעות המוחזקות וכנ"ל כשאנחנו סמוכים לקרקעות של חלמיש. במקרים כאלו לא ניתן לגעת במתחם, כי הוא עומד הרבה זמן ללא הוראות ברורות ואין עם מי לדבר בצוותי התכנון בעירייה. גם אז מחכים למדיניות". 

אלכס מריאש, מנכ"ל חברת הכשרת הישוב התחדשות עירונית, אמר כי: "אפשר לראות מגמה ברובעים 3, 4, ו-5 לדוגמא שהיקף ההתחדשות העירונית הרבה יותר גדול, הקצב יותר מהיר והכל נעוץ בכך שערכי הקרקע הרבה יותר גבוהים. כשעיריית תל אביב משנה מסמכי מדיניות, היכולת שלנו כיזמים לבוא ולהתמודד עם השינויים היא יותר גדולה כי שולי הרווח הם יותר רחבים. כאשר עיריית תל אביב קבעה ששיעור הרווחיות שאושר על ידי העירייה צריך לעמוד סביב ה-15 אחוז אתה מבין שאתה מתכנס לאותם שיעורי רווחיות, כי העירייה בודקת את הדו"חות שאתה מגיש וכל שינוי מדיניות גורם לך בצורה חדה וחד ערכית לקחת פרויקט כלכלי שאתה רוצה לבוא ולקדם לפרויקט שהכלכליות שלו לא מספיק ברורה". מריאש התייחס ליוזמה לפיה העירייה שוקלת להעניק פטור להיטל השבחה ובכך לחסוך עשרות מיליוני שקלים ליזמים: "כשאתה יוצא לפרויקט על הנייר במועד הגשת התב"ע  עם שיעור רווחיות של 15 אחוז, חוסר הוודאות שנמצא בפניך הוא עצום". 

אלכס מריאש, מנכ"ל חברת הכשרת הישוב התחדשות עירונית// דרור סיתהכל
אלכס מריאש, מנכ"ל חברת הכשרת הישוב התחדשות עירונית// דרור סיתהכל

חבר מועצת העיר, תא"ל במיל' רועי אלקבץ, מחזיק תיק התחדשות עירונית התייחס לסיבה שהתושבים מתקשים להתארגן לגבש הסכמות ולהוציא לדרך פרויקט התחדשות עירונית. "יש כאן משהו תפיסתי שהוא קשור גם לדיירים. הרבה מאוד מהאנשים באים עם תפיסה לעומתית ומנסים ללכת ראש בראש עם העירייה על הקלות. זו תפיסה שצריך לשנות. אנחנו אותה נבחרת, אם כל השחקנים יבינו שזו אותה נבחרת שצריכה לעבוד ביחד אז נתקדם. אם יובן שבסוף כדי לקיים התחדשות עירונית צריך לעבוד ביחד אז זה ילך. כשהעירייה פרסמה את מסמכי המדיניות שקובעות 12 מטר היא אמרה בכך לדיירים 'אל תחיו בסרט' לא תקבלו 40 מטר, לא משנה שזה עלויות של ארנונה והמטרה היא לשמור עליהם". אלקבץ הוסיף: "לא מופרך לומר שבעוד כמה שנים-באזורי הביקוש בתל אביב יהיה 0 מטר כלומר לא תהיה הגדלה של הדירה במסגרת התחדשות עירונית". 

חיים מסילתי, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל, הביע התנגדות לעמדת כרמלי, לפיה חשוב לשמר צביון שכונתי גם במחיר כדאיות כלכלית, ואמר כי: "לדעתי-רובעים 7-8-9 זו העתודה האחרונה שלנו בעיר מי שרוצה לקנות דירה במחיר שפוי. זו לדעתי ההזדמנות הדי אחרונה שיש לו, ולכן  צריך לבנות שם הרבה". מסילתי התייחס גם לסוגיית השימור שכרמלי הדגיש את חשיבותה, ואמר כי: "אפשר לשמר את הסיפורים איפה שצריך, ככל שיש כאלו". מאוחר יותר הוא העריך כי הפערים בערך הקרקע בין מרכז תל אביב לדרום מזרח תל אביב יצטמצמו: "עיריית תל אביב יודעת לנקות את כל התופעות השליליות מהרחובות -למשל דרום תל אביב היא היום החצר האחורית של הפועלים הזרים, לא פעם הם מסתובבים בחוסר מעש. עיריית תל אביב לקחה את זה לידיה והפועלים מטופלים יפה, הרחובות מתחילים להתנקות. השוק משקלל את עצמו כולל כל הספקולציות, ועדין אני חושב שהאזור הזה יישר קו עם האזורים האחרים".

חיים מסילתי, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל // דרור סיתהכל
חיים מסילתי, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל // דרור סיתהכל

שמחה התייחס בדיון גם לטענת כרמלי לפיה תל אביב התפתחה באמצעות יזמות פרטית, וטען כי זו בדיוק הסיבה שהעירייה צריכה לאפשר ליזמות פרטית לפעול ברובעים 7-8-9 גם אם זה לא יהיה בדיוק לפי המדיניות העירונית שנקבעה: "יש פה אזורים שמשוועים ליזמות פרטית. אנחנו מתקשרים עם לקוחות כבר לפני שנים רבות שהם מחכים והם לא משפצים את הבתים שלהם, הם חיים בתנאים מאוד קשים ומכאן יש יזמות פרטית וצריך למצוא את האיזון. ההתחדשות לא תקרה בבת אחת, מתחילים פרויקט, הערך של האזור משתפר, הרחובות מתחילים להתנקות כי ערכים עולים, וחייבים לאפשר את התהליך הזה. ברור שהפרויקטים הראשונים אולי לא יתחילו איך שדמיינתם אבל היזמות הזו תעורר, הערכים יעלו ובלי זה זה לא יקרה". 

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות