זוג קשישים המתגוררים במתחם צבא קבע בקרית ים סירבו לחתום על הסכם. בית המשפט דחה את תביעת שכניהם, וקבע כי לא מדובר בסחטנות
זוג קשישים מול 240 שכנים: בית המשפט דחה השבוע תביעה של בעלי דירות במתחם צבא קבע בקרית ים להכריז על זוג דיירים קשישים במתחם כ"סרבנים" בהתאם לחוק פינוי בינוי, לאחר שסירבו לחתום על הסכם התחדשות עירונית. השופטת עופרה אטיאס מבית המשפט המחוזי בחיפה, שדחתה את התביעה, קבעה כי סירובם איננו על רקע סחטנות, אלא מדובר בסירוב הנשען על נימוקים כנים ואמיתיים.
התחדשות עירונית מתחם צבא קבע, קריית ים, שאושרה בנובמבר 2021, מציעה את הריסתם של 6 מבני שיכון ישנים שבהם 224 יח"ד נטולי ממ"ד, ובניית 1,450 יח"ד חדשות במקומם. כל בעלי הזכויות במתחם חתמו על הסכם ההתחדשות, למעט שלושה דיירים שנגדם הוגשה תביעת "דייר סרבן". אחד מהדיירים הסרבנים חתם על ההסכם, והתביעה נגדו נמחקה, ונותרו רק זוג דיירים קשישים שסירבו לחתום. שכניהם ביקשו בצביעה הגישו למנות עורך דין שיוסמך לחתום במקום בני הזוג על ההסכם.
זוג הדיירים הסרבנים טענו, בתגובה, כי סירובם לחתום על הסכם פינוי בינוי הינו סירוב סביר בהחלט, וזאת בשים לב לגילם, מצבם הבריאותי, השיפוץ הכולל שביצעו בדירתם בהיתר כדין, בשנת 2017, הכולל ממ"ד, ואי הנוחות שתיגרם להם כפועל יוצא מביצוע פרויקט בהיקף שכזה, בשליש השלישי לחייהם.
השופטת אטיאס קבעה כי: "בחקיקת חוק פינוי ובינוי הביע המחוקק עמדתו כי זכותו של בעל דירה בבית משותף אינה מוחלטת, וכי לאינטרס של רוב בעלי הדירות בבית משותף ולאינטרס הציבורי בעידוד פרויקטי פינוי ובינוי עוצמה מספקת המצדיקה פגיעה מידתית שתכליתה ראויה בקניינו של הדייר הסרבן". עם זאת, הדילמה שעמדה מולה הייתה לקבוע מתי ייחשב בעל דירה שמסרב להצטרף לפרויקט פינוי ופינוי, או מתנה את הצטרפותו בתנאים, כדייר סרבן, שסירובו בלתי סביר בנסיבות העניין.
השופטת ציינה כי על בית המשפט להבחין בין בעל הדירה אשר התנגדותו נובעת מנימוקים כנים וראויים שיש להתחשב בהם, לבין בעל הדירה שהתנגדותו נובעת מנימוקים שאין מקום להתחשב בהם בנסיבות העניין, ולבין בעל הדירה שמטרת התנגדותו סחטנית – לנצל את מעמדו כמכשול האחרון הניצב לפני התנעת הפרויקט, לצורך השגת רווח כספי או תנאים מטיבים אחרים להם לא זוכים שאר בעלי הדירות.
התנאי המרכזי במסגרת בחינת סבירות הסירוב, כתבה השופטת בפסק הדין, הוא התנאי הנוגע לאי כדאיות עסקת הפינוי ובינוי שעל הפרק. נטל הוכחת כדאיותה של עסקת פינוי בינוי, הוסיפה השופטת, מוטל על כתפיהם של התובעים. "בחינת כדאיותה הכלכלית של עסקת פינוי ובינוי תיבחן, מטבע הדברים, מנקודת מבט אובייקטיבית הבוחנת את הפרויקט כמכלול, ולא מנקודת מבט סובייקטיבית של כל אחד מבעלי הדירות", נכתב. לצד זאת, הוסיפה השופטת, יש נסיבות אישיות של הדייר הסרבן אשר בהתקיימן אין לצפות כי יסכים לתנאים להם הסכימו שאר בעל הדירות.
בהתייחסה למקרה התביעה במתחם צבא הקבע, השופטת אטיאס קבעה כי מכלול הנסיבות, מצדיק את הקביעה כי אין מדובר בסירוב בלתי סביר, וכי התנגדות הנתבעים לעסקת פינוי הבינוי היא מטעמים אמיתיים, כנים וענייניים, ולא מנימוקים סחטניים: "זאת לנוכח הצטברות הנסיבות הבאות: גילם של הנתבעים שהינם בני 70 שנה ולמעלה מזה, מצבם הבריאותי, השיפוץ המהותי שביצעו הנתבעים בדירתם בהיתר כדין, הכולל גם ממ"ד, והיקף ומשך הפרויקט העשויים לגרום לנתבעים אי נוחות רבה, בשליש השלישי לחייהם", נכתב.
בפסק הדין נכתב כי חוק פינוי בינוי כולל הסדרים מיוחדים לדיירים קשישים, הקובע כי יש נסיבות שבהן סירוב של קשישים לחתום על הסכם איננו בלתי סביר. כמו כן, השופטת ציינה כי הנתבעים אינם בקו הבריאות (לתיק צורפו מסמכים רפואיים). "מובן רצונם בגילם זה לשמר את איכות חייהם, ולא לגור משך תקופה כה ממושכת בתוך אתר בנייה, על כל מטרדי האבק, הפסולת, הלכלוך והרעש שהינם תוצר לוואי של כל פרויקט בנייה, לא כל שכן, פרויקט בנייה בהיקף שכזה".
לכך הוסיפה השופטת את העובדה כי הנתבעים ביצעו בשנת 2017, שיפוץ נרחב הכולל ממ"ד, "באופן שהתועלת הצפויה מן הפרויקט כפועל יוצא מן ההתחדשות העירונית והקמת ממ"ד, פחות רלוונטית ביחס אליהם", כדבריה.
על רקע גילם של הנתבעים, מצבם הבריאותי, היקף הפרויקט, משכו, לצד עליית הגיל של הנתבעים משנה לשנה, והתועלת הלא משמעותית הצומחת לנתבעים מקבלת דירת התמורה, נקבע כי סירוב הנתבעים הינו סירוב סביר. "לא התרשמתי כי מדובר בסרבנות על רקע סחטנות, אלא בסירוב הנשען על נימוקים כנים ואמיתיים", קבעה השופטת.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
