banner
אדריכל הראל ניר // צילום סיון שחור
אדריכל הראל ניר // צילום סיון שחור

שימושים מעורבים – לא רק עבור תושבי מדינת תל אביב

כל עוד לא יתבצע שינוי בתפיסה האסטרטגית של מקבלי ההחלטות שמחברים את עירוב השימושים לקרקע יקרה במרכז הארץ, אני צופה שהפער בין הפריפריה למדינת תל אביב יגדל משמעותית בשנים הקרובות// דעה

תמונה: אדריכל הראל ניר // צילום סיון שחור

מאת: אדריכל הראל ניר, משרד אדריכלים HNA

מנהג חדש בא לאזרחי מדינת תל אביב – שימושים מעורבים. תחת כל גבעה ותחת כל עץ רענן, בהרצאות ופאנלים כנסים וועידות, במאמרים אדיטוריאליים, בישיבות שיווק, שרים, חברי כנסת, ראשי עיר, מהנדסים ואדריכלים, שמאי מקרקעין, שיחות סלון של ימי שישי, יאללה קדימה, שימושים מעורבים, מגורים, עסקים, מסחר, תעסוקה, מלונאות, כולם גם יחד בכפיפה אחת, הם עתידנו ואין בלתם.

האמת ניתנת להיאמר, אכן שימושים מעורבים נכונים וחשובים, ובמיוחד במדינה דלה במשאבי קרקע דוגמת ישראל ובעלת מאפיינים דמוגרפים חריגים בעליל, ריבוי אוכלוסייה שאין כדוגמתו בעולם המערבי וזאת על פני תא שטח קטן להפליא. ברור כי הם גם חוסכים לא רק במשאב הקרקע, אלא גם ובעיקר בהוצאות מיותרות של מיליארדים מידי שנה על בזבוז דלק, פחת של כלי רכב ועמידה סיזיפית שעות על גבי שעות בפקקים המתארכים.

שוב שכחו את הפריפריה בבית
אלא מאי? תראו לנו בבקשה היכן קיים, אם בכלל, הדיון הציבורי שלא לדבר על קידום בפועל, לגבי שימושים מעורבים כשמדובר במה שמכונה אצלנו "פריפריה", יותר נכון כל מה שמחוץ למדינת תל אביב. מגדלים בתל אביב עם שימושים מעורבים זה מטבע עובר לסוחר, אבל בכל מה שקשור לנגב או לגליל – הבעיה הרבה יותר מורכבת. יתרה מכך: אם ברחבי גוש דן קיימים כבר היום מיליוני מטרים רבועים לתעסוקה ומסחר, ועוד מיליון מ"ר בקירוב הולכים ונבנים בעצם ימים אלה, חלקם בשימושים מעורבים, הרי שבפריפריה המצב לא רק שאינו טוב יותר, אלא אף מחמיר משנה לשנה.

מי שיעשה סיור שטחי בטריטוריה שמצפון לקו חדרה-אור עקיבא בצפון או אשדוד-גדרה בדרום, יבחין על נקלה בדיסונאס. רבבות יחידות דיור למגורים הולכות ונבנות בשצף קצף, לחלקן אין כלל דורש, (עובדה שלאחרונה אישר משרד השיכון לקבלנים השכיר בפרויקטים של מחיר למשתכן מאות רבות של דירות), ורבות מאותן שכונות נראות כבר היום כמו פילים לבנים, ללא שימושים מעורבים, ללא מרכזי תעסוקה משמעותיים בתוכן ובצמוד אליהן.

האם ההנחה היא שהפריפריה אינה זקוקה למשדרים ומסחר?
מדוע, למשל, זה מובן מאליו שכל מגדל או רב קומות או אפילו בנייה מרקמית המתוכננת כיום בתל אביב וסביבותיה, האופציה של שימושים מעורבים לגביה עולה כמעט באופן אוטומטי, זאת שעה שמגדל או רב קומות דומה המתוכנן במרחק פחות משעה נסיעה צפונה או דרומה ממנו, זה מובן מאליו שהייעוד שלו יהיה אך ורק למגורים? האם זה רק מפני שערכי הקרקע בפריפריה נמוכים בהרבה, או שמא הנחת העבודה של מקבלי ההחלטות הינה מראש שהפריפריה איננה זקוקה למאות אלפי מ"ר מיותרים של נדל"ן משרדים, מסחר ועסקים?

על כן, וכל עוד לא יתבצע שינוי בתפיסה האסטרטגית של מקבלי ההחלטות שתודעתית מחברים את עירוב השימושים להיכן שישנה קרקע יקרה במרכז הארץ, אבל לא לפריפריה, אני צופה שהפער בין הפריפריה למדינת תל אביב לא רק שלא יקטן, אלא אף יגדל משמעותית בשנים הקרובות. תושבי הפריפריה, ותיקים כחדשים, ימשיכו להיות שעונים על עבודה, תרבות, קניות ובילויים במרכז הארץ, והאוכלוסיות החזקות, מן הסתם, ימשיכו להתמגנט לכל מה שבין נחל אלכסנדר בצפון לנחל שורק בדרום. והלוואי ואתבדה.

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות