ראש הרשות להתחדשות עירונית מסביר מהם האתגרים שעמם הוא מתמודד ומדוע, למרות הכל, הוא אופטימי
המשבר בענף הנדל"ן פסח על ההתחדשות העירונית. כך אומר ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, עו"ד אלעזר במברגר, בכנס הנדל"ן השנתי של אתר מגדילים שנערך בכפר סבא. לדבריו, "אנחנו חווים תקופה לא קלה בשוק ובתוך התקופה הזאת, ההתחדשות העירונית עובדת בקצבים גבוהים והממשלה מאיצה אותם. התקציב שאנחנו מקבלים מהממשלה הוא בקנה מידה מרשים. יש לנו משאבים של משרד ממשלתי בהיקפים גדולים".
לדבריו, האתגר המשמעותי ביותר הוא ההתמודדות עם רעידות האדמה, בעיקר על רקע הרעש שאירע במרוקו ואשר גבה את חייהם של אלפי בני אדם. במברגר: "האתגר הגדול הוא להביא תהליך התחדשות במקום שהוא לא רווחי, זה תכנית של מיליארדים. הממשלה הזאת הולכת פעם ראשונה לטפל באתגר הזה במיליארדי שקלים. אנחנו הולכים להחלטת ממשלה שתאפשר כלכליות לחידוש שכונות שלמות בערי פריפריה כמו טבריה, צפת, קרית שמונה".
עוד אומר במברגר כי יש לתעדף תהליכי התחדשות במתחמים גדולים על פני תמ"א 38. "אנחנו עובדים על כעת על החלטת הממשלה בנושא ההתחדשות העירונית. יש הבנה ארוכת שנים לגבי מה שנכון לעשות, וזה ללכת בגדול, לא על תמ"א 38, אלא מתחמי פינוי בינוי גדולים, עם יזמים שיעשו את זה כשיראו רווח יזמי מינימלי, וזה יהיה בדרך של הטבות מס וסבסוד פרויקטים. מדינת ישראל מביאה עשרות מיליוני שקלים כדי להפוך פרויקט התחדשות לרווחי. אנחנו עושים פרויקטים כאלה במגדל העמק. אנחנו רוצים לעשות את זה בערים הכי פריפריאליות".
לדברי במברגר, הוא פועל כיום במטרה בלקדם את התכנית הממשלתית שנועדה לקדם התחדשות בפריפריה. "זה אתגר תקציבי לא פשוט, בטח בשנה שבה חלק מהמדדים הכלכליים לא מקלים עלינו. אנחנו עדיין לא שם, אבל אני לא מודאג. הקושי הוא לקבל החלטה היסטורית, שהממשלה תגיד שזה בראש סדר העדיפות שלה. אני מרגיש אנחנו בדרך לשם".
עוד אומר במברגר כי אחד הנושאים שאותם הוא מבקש לתקן הוא את תקן 21: "השוק השתנה בצורה דרמטית ואנחנו עוקבים אחריו. אנחנו בוחנים את אפשרות לטפל בתקן 21, לתת רווח גבוה יותר ליזם. נכון לעכשיו בחודש ספטמבר לא רואים בנתונים שלנו ירידה בקצב היתרי בנייה במתחמי פינוי בינוי. בשנה שעברה הגענו ל-12 אלף היתרים, והנתונים של ספטמבר, מראים שגם בשנה כזאת הקצב של היתרי הבנייה לא יורדים. תמ"א 38 מנפקת היתרים במספר גבוה, אבל פינוי בינוי הופך לשיטת ההתחדשות העיקרית. המדינה עוברת לשיטת התחדשות של מתחמים נרחבים, לצד מעבר לשימוש בתחבורה ציבורית".
בשבוע שעבר פרסמו מינהל התכנון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית גיבשו מסמך שיגדיר את עלויות התחזוקה ארוכת הטווח בבניינים גבוהים בפרויקטים של התחדשות עירונית ובנייה חדשה. תקצוב העלויות אמור להתבצע באמצעות קרן תחזוקה יעודית. "קרן תחזוקה זה מסוג הדברים שחשובים, אבל פחות מוכרים", מסביר במברגר. "זאת קרן שאמורה לסייע בתחזוקה של מערכות תשתית יקרות. אלה דברים שאם לא לוקחים עליהם אחריות, אז נגלה שהמערכות החיוניות פשוט לא שם כשצריך אותן. הפתרון לקרן הוא פשוט. היזם יפקיד סכום כסף, שנותן לבניין שקט 25 שנים קדימה. הסכום הזה יבטיח שהבניין יתוחזק למשך 25 שנים. היזם, מבחינתו, מקבל זכויות בנייה שהופכות את העניין לרווחי וכלכלי עבורו".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
