המכה של ביטול "עילת הסבירות" על ענף הנדל"ן והאזרחים

ביטול עילת הסבירות שאושר אמש בקריאה ראשונה בכנסת, הוא מכה קשה ליכולת הדמוקרטית של האזרח לצאת נגד החלטות של רשות שלטונית, בטענה כי הן התקבלו בחוסר סבירות קיצוני או בחוסר סבירות. קשה לי לדמיין בכלל שטענה לחוסר סבירות בעניין החלטות של גוף כזה או אחר לא תהיה בלקסיקון – זה לא מתקבל על הדעת. עילת הסבירות יכולה לפגוש כל אדם בישראל שנפגע מהחלטה שלטונית בתחום המשפט החוקתי והמינהלי – ללא קשר אם הוא נמנה על צד ימין של הקשת הפוליטית או שמאל. 

עד כה הטענה כי החלטה כזו או אחרת איננה סבירה, היתה המפלט היחידי של האזרח נגד השלטון, היות וקשה מאוד להוכיח טיעונים אחרים הקשורים לשחיתות או לשיקולים זרים של המחליט. באמצעות עילת הסבירות האזרח יכול היה לתקוף החלטה שלטונית ובית המשפט היה מחויב לבחון את ההחלטה לעומק, לבחון את כל השיקולים שהביאו לה, ולבסוף לקבוע אם היא סבירה או לאו. גם מוסדות השלטון ידעו שבסופו של דבר ההחלטות שלהם ייבחנו על ידי בית משפט תחת מבחן הסבירות, וזה היה מעין קו מנחה עבורם בקבלת ההחלטות. ביטול של העילה, או צמצום שלה, יאפשר למעשה למוסדות השלטון להחליט כל דבר שיירצו, ולא ניתן יהיה לתקוף את זה. 

בענף הנדל"ן בפרט, עילת הסבירות משמשת בין היתר לתקיפת החלטות כמו מדיניות תכנונית כללית של רשות מקומית, בדבר אי אפשרות למימוש פרויקטים, או יצירת עיוותים תכנוניים, או שיקולים לא הגיוניים אחרים שיפגעו בתכנון בעיר. כך למשל, כשהוועדה המקומית רמת גן קיבלה החלטה כזו בעניין ביטול תמ"א 38 בית המשפט התערב. 

דוגמאות אחרות לשימוש בעילת הסבירות בעולם התכנון והבנייה, הן במקרה שתוכניות בנייה עירוניות פוגעות בקניין, או בזכויות אחרות של התושבים, ואפילו סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה העוסק בפיצויים במקרים אלה, מדבר על מתחם הסבירות של התוכנית. היו מקרים שאזרח טען לפגיעה מתוכנית עירונית, אך בית המשפט בחן את ההחלטה וקבע כי היא לא עברה את תחום הסביר ולכן אישר אותה, אבל היו גם מקרים שלא. פרויקט המטרו הוא עוד דוגמא בולטת לחשיבות של עילת הסבירות, היות והוא כולל שלל הפקעות שטחים או מיקום תחנות בקרבת אזורי מגורים שיפגעו בערך הנכסים – והמבחן של כל אלה הוא מבחן הסבירות. 

קשה לי להבין בכלל מדוע הממשלה רוצה לבטל או לצמצם את עילת הסבירות. האם זה לא מתחייב ממוסד שלטוני לכלכל את מעשיו ולוודא שהם יהיו סבירים? מה גם שהמקרים שבהם בית המשפט באמת מתערב בשיקולי הדעת של רשות שלטונית הם מאוד מצומצמים, וגם לא ברורה הטענה של חלק מהשרים בקואליציה שטוענים כי יושבים שלושה שופטים ומחליטים מה סביר ומה לא, לפי אג'נדה אישית. עילת הסבירות נועדה להגן על האזרחים מפני החלטות בלתי סבירות של השלטון, ולכן אין לשלול אותה מהם במסגרת החוק".

*כותבת המאמר הנה עו"ד ענת בירן, מומחית לתכנון ובנייה ובעלת משרד ענת בירן – עורכי דין

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: עו"ד ענת בירן משרד ענת בירן עורכי דין