אילו ערים במחוז מקדמות תכניות, איפה אין כדאיות כלכלית ומה עושים כשרשות מקומית מעכבת תכניות? רונן סגל: "אנחנו לא מוותרים"
"לא תמיד צריך את הרשות המקומית כדי לאשר תכנית התחדשות, אבל זאת לא חוכמה לאשר תכנית חד צדדית. בשביל מימוש צריך שהרשות תירתם, ולכן אנחנו בפינג פונג עם הרשות המקומית. לעתים זה מקשה לקדם תכניות, אבל אנחנו לא מוותרים". כך אומר רונן סגל, מתכנן הוועדה המחוזית חיפה, בכינוס מקצועי יוזמת "מגדילים", שעסק בהתחדשות עירונית במחוזות חיפה והצפון, בהשתתפות בכירים בענף, שם הוא שפך אור על התהליכים ומתחמי ההתחדשות העירונית שנמצאים על שולחן הדיונים של הוועדה.
קריית ים תחילה
סגל, לשעבר יו"ר הוועדה המחוזית חיפה, סיפר כי מחוז חיפה מטפל ב-80 תכניות התחדשות. בכל הנוגע לחלקו הצפוני של המחוז, שמוקדו הוא העיר חיפה וכולל את הקריות, טירת כרמל ונשר, העיר שבה יש דגש רב על התחדשות היא קריית ים. אחריה נמצאות קריית ביאליק וקריית מוצקין. "קריית מוצקין סגורה מכל הכיוונים, אין לה קרקע נוספת, לכן הפוקוס בתכנית המתאר של זה התחדשות עירונית", מסביר סגל." דווקא בקרית אתא, שבה יש לא מעט מקומות שזקוקים להתחדשות, אין תכניות להתחדשות".
עוד אומר סגל, כי בטירת כרמל יש מאמץ לקדם התחדשות, וכך גם בנשר שהתחילה בתהליכי התחדשות באיחור מסוים. חלק ניכר מתכניות ההתחדשות במחוז נעשות בעיר חיפה עצמה. עיקר אזורי ההתערבות הם בקרית חיים, שכונת בת גלים, קריית אליעזר, שכונות החוף ונווה שאנן. "חיפה היא עיר ותיקה ויש בה הרבה שכונות ותיקות, עם בתי סוכנות ומבנים משנות השישים שבעים שצריכים התחדשות".
אתגרים באור עקיבא
ביישובי מרכז המחוז, שעליהן נמנים אור עקיבא, פרדס חנה, זיכרון יעקב ובנימינה, יש פחות תכניות, מציאות הנובעת מאופיים של היישובים, שחלקם בעלי אופי כפרי יותר. "המציאות הזאת נובעת מאופי היישובים ומהחלטות של הנהלת היישובים", אומר סגל. "המחוז יכול להוביל ולקדם תכניות. לא תמיד צריך את הרשות המקומית לכך. אבל בשביל מימוש התכניות והוצאת היתרי בנייה צריך שהרשות תירתם, לכן זאת לא חוכמה לאשר תכנית חד צדדית. אנחנו בפינג פונג עם הרשות המקומית. לעתים זה מקשה לקדם, אבל אנחנו לא מוותרים".
אחת התכניות שמעוכבות בגלל הרשות המקומית היא במתחם שז"ר באור עקיבא. "צריך לקדם שם תהליך איחוד וחלוקה, אבל וועדה המקומית לא ממהרת לאשר מכל מיני סיבות, וחבל. כי מאחורי זה מסתתרים אנשים עם חלומות לדירה חדשה. אלה הקשיים שאנחנו צריכים להתמודד איתם".
איפה אין כדאיות כלכלית?
אחד האתגרים לקידום התחדשות ביישובי מרכז מחוז חיפה, נובע מכדאיות כלכליות ומהבנייה הנמוכה יחסית ביישובים אלה, בעיקר ביישובי הברון. "רצינו לקדם תכנית בגבעת חן בבנימינה, והקושי שם היה כלכלי. ניסו לקשור לזה קרקע משלימה, ועד היום זה לא יצא לפועל. בנימינה היא יישוב עם בנייה נמוכה, אי אפשר לבנות שם 25 קומות, ניסינו לקדם פתרון יצירתי, ועד היום זה לא הבשיל".
לדברי סגל, המציאות של יישובי הברון, שבה יש שכונות עם בתי סוכנות שזקוקים להתחדשות, ליד בנייה צמודת קרקע, מקשה על ההתחדשות. "לעשות תכנית התחדשות עם בנייה של 20 קומות ליד בתים צמודי קרקע זה יוצר קושי, בעיקר לראשי רשויות לפני בחירות. בפרדס חנה, כל תכנית שעולים בה ל-8 קומות, זה אירוע שמגיע למועצה הארצית. לא קל למצוא פתרונות התחדשות בערים האלה".
חדרה מובילה בדרום המחוז
בדרום המחוז עיקר תהליכי ההתחדשות הם בעיר חדרה. סגל: "בחדרה יש 14 תכנית, שהגדולה בהם היא במתחם לב העיר. בתכנית הזאת לוקחים את כל מרכז העיר, ובונים אותו מחדש לגובה. זאת תכנית מורכבת מאוד, עם תא שטח גדול והרבה שונויות בתוך המרחב. אנחנו מנסים לתפור את החליפה ומקווים שנוכל להפקיד בהקדם. אנחנו מנסים לקדם את התכנית הגדולה, ועוד תכניות קטנות שנגזרות ממנה".
עוד מסביר סגל, כי בניגוד לערים אחרות במחוז, שבה אין כמעט קרקע לפיתוח, בחדרה יש שטחים שבהם מתוכננות שכונות חדשות (כמו מתחם 15 ומתחם 24), לצד מתחמי התחדשות: "יש משחק בין שטחים חדשים לפיתוח לבין התחדשות, ועם זה צריך להתמודד, במפגש בין השכונה שרוצים לחדש לבין מה שלידה, שלא צריך לחדש או שיש צמודי קרקע. 'המשחק' שלנו מתמקד בראייה העירונית שתכוון ותגביל את היוזמות המקומיות. יש את זה, לדוגמה, בשכונת גבעת אולגה. השאלה הנשאלת כמה עוצמות צריך בתהליך ההתחדשות במקרה כזה. יש במחוז יישובים, בעיקר יישובי הברון, שבהם למכפיל יש כל מיני משמעויות, נשאלת שאלה כמה יחידות דיור ניתן להעמיס על יחידת שטח. לרשות המקומית יש את השיקולים שלה".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
