איחור בהשלמת פרויקט תמ"א וליקויי בנייה, יעלו לחברה היזמית בעשרות אלפי שקלים פיצוי לדיירים. בית המשפט דחה את תביעת הדיירים נגד מנהל החברה והקבלן ותביעה שכנגד, על סך 450,000 שקלים, שהגישה החברה נגד בעלי הדירה
בית המשפט השלום בתל אביב פסק לאחרונה כי חברה יזמית תפצה בעלי דירה ברמת גן בעשרות אלפי שקלים בשל איחור בהשלמת פרויקט תמ"א וליקויי בנייה. בית המשפט דחה תביעה שכנגד שהגישה החברה היזמית "אבן עזרא 3 רמת גן בע"מ" נגד בעלי הדירה על סך 450,000 שקלים.
מכתב התביעה עולה כי בין בעלי הדירות המתגוררים בבניין ברחוב אבן עזרא ברמת גן ובין החברה היזמית נחתם בחודש יוני 2009 הסכם לביצוע עבודות בניה לפי הוראות תמ"א 38 ובכלל זה עבודות חיזוק מפני רעידת אדמה, שיפוץ וביצוע תוספת בנייה של חדר ממ"ד, התקנת מעליות, התקנת מקומות חניה ובניית מחסנים.
התובעים תבעו כחצי מיליון שקל
התביעה העיקרית הוגשה בגין טענות התובעים לליקויי בנייה בהיקף נטען של 77,166 ₪, לפיצוי בגין איחור במסירה בסך 128,550 ₪, לפיצוי מוסכם בסך 240,000 ₪ ולפיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 50,000 ₪.
התובעים טוענו כי התגוררו באתר בנייה במשך חודשים וכי הנתבעת, אשר התחייבה לסיים את כל העבודות בבניין, לרבות כל מתקני הבית המשותף עד ולא יאוחר מ-12 חודשים מיום קבלת היתר בניה (עד ליום 13.11.12), לא סיימה את העבודות, אף לא במועד הגשת כתב התביעה. התובעים מוסיפים וטוענים כי העבודה שבוצעה אינה ראויה ואינה עומדת בדרישות ההסכם.
עוד טוענים התובעים, כי ביום 5.6.13 קיבלו את החזקה בתוספת הבנייה בדירה וכי מסירת החזקה בוצעה חרף העובדה שליקויים רבים טרם תוקנו. אי לכך, לטענתם לא ניתן לראות בעצם קבלת החזקה משום מסירה כדין. עוד נטען כי התובעים פנו לנתבעים מספר פעמים לתיקון כלל הליקויים אולם הנתבעים ביצעו תיקון חלקי בלבד והתנערו מאחריותם לתיקון מלוא הליקויים.
בתביעה נטען כי עבודות הבניה טרם הסתיימו גם במועד הגשת התביעה ויש לראות בנתבעים כמי שלא מסרו את הרכוש המשותף במועד ולפצות את התובעים בגין האיחור במסירה בסך של 128,550 ₪ במועד הגשת התביעה. בנוסף ביקשו הנתבעים לקבל פיצוי מוסכם על סך 240,000 שקלים בגין הפרה יסודית של ההסכם. הם ציינו כי חלק מבעלי הזכויות בבניין נכנעו ללחץ שהופעל עליהם ע"י המוכרים וחתמו על כתב ויתור כנגד פיצוי זעום וכי התובעים ממהנים להיכנע להתנהלותם הפוגענית של הנתבעים.
החברה היזמית טענה לניסיון לסחוט כספים
התביעה הוגשה נגד החברה היזמית, מנהל החברה והקבלן המבצע של העבודות. מנגד טענה החברה היזמית, "אבן עזרא 3 רמת גן בע"מ", ככתוב בטענות העולות מפסק הדין כי: "התביעה מגלמת ניסיון נוסף של התובעים לסחוט כספים מהנתבעים, בהמשך להתנהלותם הסחטנית לאורך הפרויקט. התובעים, אשר היו בעלי דירה בבניין ישן ומוזנח ברמת גן, זכו תודות לעבודות הנתבעת במסגרת פרויקט תמ"א 38- לשיפור ושדרוג דירתם, כך שבניין מיושן ומוזנח שערך הדירות בו עמד על כ-700,000 עד 800,000 ₪ בלבד, הפך בסופו של יום לבניין מפואר וחדיש, עמיד בתקני רעידת אדמה, מהמחמירים שיש וכל אחד מבעלי הדירות, ובכללם התובעים, זכה לתוספת ממ"ד, ללובי מפואר, לחניה, למחסן ולמעלית. בהתאם, עלה ערך הדירות בבניין ביותר ממאה אחוזים. תאוות הסחטנות של התובעים לא ידעה שובע והם בחרו לתקוע במכוון מקלות בגלגלי הפרויקט ובשל הפעלת אמצעי לחץ וסחטנות זכו לקבל הטבות ייחודיות המסתכמות במאות אלפי שקלים".
עוד הוסיפה החברה כי ביצוע הפרויקט התמשך, בשל עיכובים וסחבת מצד הדיירים ובכללם עיכוב במתן אישור להסכם הקבלן וביצוע עבודות הרחבת פיר המעלית ובעיקר בשל העובדה לפיה, לאחר שנמצא פתרון לצורך שעלה במהלך הפרויקט לחיזוק עמודי החניות- פתרון לו התנגד התובע נחרצות- אולצה החברה לשנות את ההיתר הקיים.
תביעה נגדית בסך 450 אלף שקל
כאמור, החברה היזמית הגישה במקביל תביעה שכנגד על סך 450,000 נגד שני בעלי הדירות. יצויין כבר בשלב זה, כי השופטת דחתה את התביעה, תוך שהיא מציינת כי לא הונחה תשתית ראייתית לטענות המושמעות בה. בתביעה שכנגד טענה החברה היזמית כי הדיירים קיבלו תמורות ביתר ובכלל זה התקנת דוד שמש חדש והתקנת תריסים חשמליים בשווי של 23,000 ₪. נטען עוד כי החברה נאלצה בלית ברירה לחתום עם הדיירים, על הסכם ייחודי במסגרתו קיבלו תוספות בשווי של כ-80,000 ₪ הכוללות, בין היתר, מרפסת שמש, בניית חדרון וממ"ד ו-25,000 ₪ לצורך התקנת מטבח. בנוסף, קיבלו הדיירים הטבה משמעותית נוספת בדמות חדר ליד הממ"ד בשטח של כ-7 מ"ר בשווי של 140,000 ₪ "וגם זאת בשל הפעלת אמצעי לחץ וסחטנות פסולים לטרפד את הפרויקט", כאמור בטענות העולות מפסק הדין. בנוסף, עתרה החברה לחייב את בעלי הדירות התובעים בסך 129,000 ₪, המהווים עמלה שנתית בגובה של 1.5% בגין ערבויות חוק המכר, אותן לא ניתן היה לבטל במשך כשישה חודשים בהם, לטענתם כעולה מפסק הדין, הפרו הנתבעים שכנגד את התחייבותם למסירת יפוי הכח לחברה וכן לסך של 120,000 ₪ אובדן תשואה אלטרנטיבית בגובה של 15% על יתרת הפיקדונות והעו"ש.
השופטת דחתה התביעות וקבעה פיצויים והוצאות לדיירים בסך 51,300 שקל
השופטת הדס פלד שמעה את טענות הצדדים, עיינה בראיות שהגישו, והחליטה לדחות את התביעה כנגד מנהל החברה היזמית ובמקביל לדחות את התביעה שכנגד שהגישה החברה היזמית, תוך שהיא מציינת כי לא הונחה תשתית ראייתית לטענות המושמעות בה. גם התביעה נגד הקבלן המבצע נדחתה, למעט עניין ליקויי הבנייה.
באשר לליקויי הבנייה – התובעים טענו לפיצוי על סך 55,030 ₪ אולם על פי חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש היקף הליקויים בגינם זכאים התובעים לפיצוי מסתכם בסך של 9,400 ₪ בתוספת 15% בגין פיקוח הנדסי ובתוספת מע"מ (סה"כ 12,648 ₪).
באשר לטענות על קבלת הדירה באיחור – פסקה השופטת כי דירת התובעים נמסרה באיחור של לכל היותר 292 ימים והבניין נמסר באיחור 240 ימים (מעבר ל-90 ימים שאינם מהווים הפרה). מכאן שהפיצוי לו זכאים התובעים בגין האיחור, מסתכם לכל היותר בסך 43,800 ₪.
השופטת החליטה גם לדחות את בקשת התובעים לקבל את הפיצוי המוסכם הקבוע בחוזה, וקבעה כי לא הוכח שהסכום הנקוב מתייחס לכל אחד מבעלי הדירות בבניין ולא לכולם יחד.
בסופו של דבר פסקה השופטת כי החברה היזמית תשלם לבעלי הדירות התובעים סך של 43,800 שקלים בגין האיחור, בתוספת סכום של 12,648 שקלים שישולמו יחד עם הקבלן המבצע של הפרויקט בגין ליקויי הבנייה.
עוד פסקה השופטת כי החברה היזמית והקבלן המבצע יישאו בהוצאות התובעים ובשכר טרחת עורך דינם בסכום של 7,500 שקלים.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
