ועדה שמוציאה היתרי בנייה לא חוקיים לא יכולה להיות ועדה עצמאית
"החסם הכי גדול היום זו הוצאת היתרי בניה, זה לוקח בממוצע 3 שנים ואין סיבה שזה ייקח יותר מחצי שנה, לקחנו את הנושא הזה והתחלנו לקדם אותו זה הדבר הראשון שעשיתי שביקשתי להכניס לחוק ההסדרים תיקון קטן ומשמעותי וזה שינוי שיטת חישוב זכויות הבניה לשיטה נפחית. דברים אלו אמר נתן אלנתן, יו"ר מטה התכנון הלאומי בכנס הנדל"ן השנתי של אתר מגדילים שנערך היום בכפר סבא. לדבריו " היום כל הנושא של החישובים זה אחד החסמים הגדולים ביותר. כל חלל וכל חדר צריך לבדוק אם הוא עיקרי או שירות, מתחילים ויכוחים בין היזם לעירייה וזה נושא שצריכים לטפל בו בצורה רצינית.
לגבי התוכניות העתידיות אני מקווה שתוך חודש נביא למועצה הארצית את התיקון , שר הפנים יכול לתקן את תקנות התכנון והבניה גם רטרואקטיבית, ובגלל שהבעיה העיקרית היום היא בתוכניות הקיימות אנחנו נביא תוך מספר חודשים תיקון שיתייחס גם לתוכניות הקיימות, זה יותר מסובך ואנחנו יושבים עם כל הגורמים המעורבים כי אנחנו רוצים לתקן ולא לקלקל זה יפשט את הליך הוצאת ההיתר בצורה משמעותית. הרבה מחלוקות יפתרו והרבה זמן מבוזבז.
לגבי חוק התכנון והבנייה אנחנו מקדמים 3 מהלכים , תיקון סעיף 62 א סמכויות הועדה המקומית, אף אחד לא יודע לקרוא ולפרש את הסעיף הזה ואנחנו רוצים לתקן אותו לסעיף של עמוד אחד – תוך חצי שנה נגיע עם הצעת חוק ברורה, עבודה על פרק ג נושא התכנון, להבין אם כל המבנה הארגוני שקיים, הוא מתאים ונכון, זה נושא שאנחנו צריכים לבדוק אותו, לקראת סוף החודש נערוך שולחנות עגולים בנושא. גם היטלי השבחה זה נושא מאוד מורכב כל דבר מגיע לבתי משפט, צריך לחשוב אם זה אמור להישאר בצורה הזאת, אולי צריך לעבור לשיטה של מיסוי כמו מס שבח , אולי המימוש יהיה רק בהיתר ולא בעסקה, כל הנושאים האלה צריכים להיבחן ולראות מה מתאים ופשוט.
יו"ר מטה התכנון התייחס גם לנושא פרויקט הפינוי בינוי בקרית אונו שניתן לו היתר בנייה למרות שמתוכננת שם תחנת מטרו. הוא ציין כי לכאורה היתר בניה יצא באופן לא חוקי ולצערי מדובר על 120 משפחות שנשארו בלי בית, ההיתר לא חוקי והוא פוגע וסוגר את הכניסה לתחנת המטרו, אם לא היה מדובר בפרויקט התחדשות עירונית היינו אומרים לסגור את הבור, אבל יש כאן משפחות שלא עשו שום דבר לא בסדר ולכן אנחנו מנסים למצוא פתרון בלי לפגוע במטרו ובלי לפגוע בתושבים. לדבי הועדה מקומית עצרנו את ההסמכה של קרית אונו כוועדה עצמאית עד שהעניין הזה ייבדק, אם וועדה פועלת בצורה לא ראויה, היא תקבל הסמכה.
ערן יעקב, מנהל רשות המיסים : זה לא נכון להוריד עכשיו את מס הרכישה למשקיעים
"מס הרכישה למשקיעים הועלה ל – 8% עד 2025 כניסיון לצנן את הטירוף ואת הביקוש לדירות באותה תקופה על ידי המשקיעים. לדעתי לשנות מדיניות של מס רכישה כתגובה לירידה בביקושים זה לא נכון המדיניות צריכה להשמר , אנחנו דואגים למי שקונה את דירתו הראשונה והם לא משלמים מס רכישה עד סכום של 2 מיליון ₪ . .
יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון : אין מובהקות להרשמה חרדית לתוכנית המענקים ליד שנייה
"אחרי שבועיים שהתוכנית למתן מענקים לרוכשי דירות יד שנייה באוויר יש הרשמה בקרוב ל – 700 ישובים בארץ ואנחנו רואים התפלגות נורמלית, כאשר הערים המובילות הן ירושלים ראשון רמת גן ת״א, אנחנו לא רואים מובהקות להרשמה חרדית ואני שמח על כך. המספר גבוה מספיק כדי לראות שהתוכנית לא משרתת מגזר כזה או אחר והיא לא באה לדאוג לשכבה אחת.
אני לא רואה בעיה שחסר דירה יקנה דירה בהנחה ישכיר אותה וישכור במקום אחר, לא חושב שניתן לקרוא להם משקיעים, זה אדם שקונה את הדירה הראשונה שלו, בתוכניות הממשלתיות בין 60-70 אחוזים מהזכאים גרים בדירה ועדיין יש כאלו ששוכרים ומשכירים
אחרי 3 חודשים שהתעכבו עם המכרזים הורדנו את עלויות הפיתוח שינינו את שיטת ההגרלות, עם קדימות לחיילים ולהורים לנכים, השינויים עיכבו קצת את המכרזים אבל יש עשרות אלפי יחידות דיור שעולות לאוויר ואני שמח לראות את ההיענות. אנחנו מאמינים שכשאנחנו דוחים את התשלומים בפריפריה המכרזים תופסים. אנחנו נעמוד ביעד השיווקים עד סוף השנה לפי הצפי שלנו. כשאנחנו מכניסים במכרזים גם בשוק החופשי אם יזם זכה בזול הוא יוכל למכור בזול.
ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל
הועדה המונטרית ציינה שככל שהאינפלציה חורגת מהתוואי הצפוי היא תשקול העלאת ריבית נוספת, היא רואה סיכונים בסביבה האינפלציונית הנוכחית. מבחינת הועדה הזאת היו 2 מדדים חריגים בשנה אחורה, הגבוה יצא מהספירה ומדד אוגוסט עדיין בספירה. אם נראה שהמגמה היא מעבר לזה והציפיות בהסתכלות קדימה הולכות ועולות זה שיקול שיכנס להחלטה הבאה. אחד השחקנים החשובים בתהליך הזה הוא שער החליפין. אנחנו מעריכים את הפיחות העודף במשהו בסדר גודל של 10-13 אחוזים ואם מדברים על מקדם תמסורת משהו בסדרי גודל של 0.1-0.2אחוז זה אומר שהאינפלציה ספגה כתוצאה מהפיחות העודף. אם נראה פיחות נוסף זה משפיע על האינפלציה שעל זה הועדה מסתכלת. יש תמחור של המשק הישראלי של שער החליפין כלומר ערך השקל יורד וכל עוד השוק מתנהל בצורה סדורה
לוועדה המוניטרית יש מספר כלים וכולם עומדים לשירותנו בהתאם להתפתחויות במשק, מכירת מטח שונה מקנית מטח כי היתרות אינסופיות. בקניה אפשר לקנות כמויות גדולות ובמכירה הסכומים אחרים
אם יש התפתחויות חריגות בשטחים בנק ישראל יכול להשתמש בכלים שיש לו לגרום לשווקים לפעול בצורה סדורה. המשק הישראלי לא נמצא באיזה סיכון מיידי לחדלות פירעון. יתרות מטח נכס אסטרטגי מי שמסתכל על המשק הישראלי מסתכל על משק עם עודף. מאפשר לנו לעמוד במצבי סיכון וזה נכס אסטרטגי זה כלי שקיים אם וכאשר יהיה בו צורך.
אני חושב שאמיר ירון הוכיח שהוא יודע לקבל החלטות ואני חושב שבנושא הזה אני אשאיר לו את ההחלטה.
בתחומים כאלה אנחנו חוששים תמיד, בנק ישראל מנטר כל הזמן את הסיכונים מהמערכת של שוק הנדלן ויש גופים פיננסים שאם יהיה סיכון בשוק הם יפגעו והיות והסיכון הוא של לקוחות אנחנו מנטרים בעזרת המידע את הלקוחות.
אנחנו לא רואים סיכונים מהותיים כרגע ולא בסדרי גודל בהם יסכן את המערכת בכללותה. כמובן שעלויות מימון גבוהות עלולות למצוא מישהו שהשקיע ברגע הלא נכון זה עלול לגרום לו להפסיד אבל אין סיכון מערכתי. אנחנו מסתכלים על המידע שיש לנו דרך החברות הציבוריות שם מנתחים לעומק את התופעה ולא רק הסיכון הפיננסי אלא גם השאלה האם החברות יוכלו להמשיך ולבנות. הנושא של מכירי הקרקעות מול עלויות המימון, בחברות הציבורית 7אחוז עלויות מימון לעומת 35אחוז עלויות הקרקע. עלויות המימון לא זזו. תחשבו אם תהיה נורמליזציה של המחירים במכרזי קרקעות ורק המחירים יחזרו לרדת את אותם 10% שעלו וכנגד זה יוכפלו עלויות המימון סך העלות של החברות תרד קצת, צריך לזכור שכל עוד הממשלה תאפשר למחירים במכרזים לרדת השוק יעשה את שלו ואין פה איום על הפעילות.
כמו שזה נראה עכשיו והפעם גם הממשלה מגיבה נכון הסיכויים הם קטנים יותר לתופעה הזאת, עדיין יהיו חברות שיכנסו לקשיים אבל כל מערך הביטחונות בתחום הנדלן.
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ציין היום הכנס מגדילים כי : " בעידן של ריבית גבוהה המשמעות על ההוצאות שלנו היא שאנחנו מעבירים כסף מקופת המדינה לקופת הבנקים ויכול להיות שבנק ישראל רוצה לדאוג לבנקים וזה צעד הרסני לשוק הדיור ולכלכלה.
עליית הריבית היא לא פתרון לאינפלציה ולא לשוק הדיור. אולי צריך לחשוב על צעדים אחרים . אם בעבר חשבנו שיש לנו בעיה בתכנון ויש בעיה בשיווקי קרקעות, לא זאת הבעיה של היום, הזיזו את הגבינה למקום אחר. הבעיה היא בתחום הכדאיות הכלכלית, כמות הדירות הנמכרת יורדת לחצי והשוק מגיב, כאשר אני לא מוכר דירות בפרויקט שהתחלתי אני לא מתחיל נוסף. אנחנו מגיבים, אנחנו לא פראיירים, הקבלנים למרות שזו תחרות יש אלפי קבלנים שמבינים ועושים צעד של אחד ועוד אחד.
הבעיה שלנו כיום שהממשלה לא מגיבה לעובדה שכמות המכירות ירדה בחצי והיום אין פרויקטים של כדאיות כלכלית כמו התחדשות עירונית בפריפריה.
הדבר המתבקש היום זה להוריד את מס הרכישה למשקיעים לממדים נורמליים. מחירי השכירות קפצו בעשרות אחוזים, המשקיעים רק מוכרים דירות, כמות הדירות ירדה. בנוסף לריבית שעלתה מוציאה מהמעגל את כל קרנות והחברות שהקימו אגפים להשכרה ארוכת טווח כולם מובטלים הם לא קונים קרקע ודירות להשכרה ארוכת טווח והממשלה רואה את הדברים האלה.
אם מחירי השכירות עולים ב10 אחוז בשנה זה משפיע על האינפלציה. הם לא רואים? כמה גאון בכלכלה צריך להיות בשביל להביו את זה? צעד מתבקש נכון לעכשיו הוא להוריד את מס הרכישה המשקיעים יחזרו לשוק יקנו דירות כמות הדירות להשכרה תעלה זה צעד עם אפקט מיידי. מחירי השכירות ירדו הקבלנים יבנו יותר וזה יאזן את ההמשך.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
