ראש עיריית קריית ים: "התושבים רוצים התחדשות עירונית וזו גם הבעיה – הם חותמים לכל מי שבא אליהם"

הוא לא חושש לשאוף גבוה, לא מפחד מהתחדשות עירונית ויושב על אחד מאוצרות הנדל"ן עם הפוטנציאל הגדול ביותר בישראל –דוד אבן צור, ראש העיר קריית ים התארח באולפן מגדילים TV יחד עם היזם הבכיר אלכס מריאש, מנכ"ל הכשרת הישוב התחדשות עירונית מקבוצת הכשרת הישוב.

דוד, אמרת בעבר שקריית ים תהיה הריוויירה של ישראל, איך עושים את המהפך, איך הופכים את הקריה עם התדמית האפרורית לפנינה על חופי הים?
"קריית ים באמת תהפוך להיות הריוויירה של ישראל וזאת מסיבה אחת פשוטה – יש לנו 4.5 אלף דונם שטח, 50,000 תושבים והיום אנחנו בונים 2,000 יח"ד בקריית ים אבל במקביל יש את קריית ים השנייה, עם דירות מלפני 50-60 שנה, במצב רעוע וקשה מאוד. אפילו המרפסות פונות לכיוון מזרח במקום לים והבניינים האלה ראויים לדיור ציבורי, האוכלוסייה לא מטפלת בסביבה ולכן, היום אנחנו מקדמים תוכניות שנמצאות ממש לפני הפקדה בוועדה המחוזית לאישור של כמעט 7,000 יח"ד חדשות במקום של 1,200 יח"ד ישנות בשכונות הוותיקות. 

"במקביל, הקמנו מינהלת להתחדשות עירונית ביחד עם משרד השיכון – הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ורשות מקרקעי ישראל, שמשתפת איתנו פעולה באופן מופתי. 

"מדובר בפרויקט לאומי חברתי. אסור שתושבים שגרים שם ירגישו שהם נמצאים בתחתית של הסולם החברתי, כשלידם נבנות שכונות חדשות".  

אילו תוכניות התחדשות עירונית אתה מקדם כיום ומה עתידה של תמ"א 38 בעיר?
"אנחנו מקדמים תמ"א 38 אבל היזמים עצמם לא אוהבים להיכנס לתמ"א 38 כי אלו פרויקטים מאוד מורכבים, שנמשכים שנתיים – שלוש וכרוכים בסבל של התושבים. קידמנו כמה פרויקטים של תמ"א 38 אבל התחדשות במסלול של פינוי בינוי נותנת פתרון לכולם. אני מאמין שבחמש השנים הקרובות נראה את קריית ים גודלת ב- 5,000 יח"ד בעקבות זאת, נראה איכות חיים אחרת ואכן קריית ים תהפוך לריוויירה של הצפון". 

מנכ"ל הכשרת הישוב התחדשות עירונית מקבוצת הכשרת הישוב, אלכס מריאש, אתה שומע את תנופת ההתחדשות והחזון של ראש העיר, האם יש השפעה למדיניות ראשי הערים על ההחלטה היכן לקדם פרויקטים?
"ברגע שאנחנו כיזמים מזהים שיש רשות שיש שבראשה עומד ראש עיר שרוצה לתמוך ולקדם פרויקטים להתחדשות עירונית, אז אנחנו נקדם אותם. קריית ים היא דוגמא מצוינת לכך. לפני כשנתיים הגענו לעבוד בעיר ושנתיים לאחר מכן פרויקט בסדר גודל של  כ- 1,450 דירות חדשות אושר בוועדה המחוזית.

"ראש העיר תמך וסייע ככל הניתן, בגמישות שיזם צריך ובזכות זאת נעלה על הקרע  ולהערכתנו בעוד כשנה תקום שכונה חדשה שלמה בעיר, עם כל השירותים החברתיים וכל המודרניזציה שבנייה חדשה יודעת להביא לאיכות חיים של אנשים וכמובן עם חוויית מגורים". 

לא אחת המדיניות משתנה, ראשי ערים מתחלפים ואתם נשארים עם הפרויקט במשך שנים, איפה החסמים הכי גדולים שאיתם אתם מתמודדים מול הרשויות?

אלכס: "בעיקר בתחום של תב"עות (תוכניות בניין עיר – כ.ק), בעיקר במתחמי פינוי בינוי, קריית ים זה לא המקרה אבל לרוב לוקח הרבה מאוד שנים לאשר תב"ע במדינת ישראל. אתה כיזם, שרוצה באמת לממש את הפרויקט, משקיע תשומות ובונה צוות מקצועי משובח ומתחיל לקדם תכנון – הכל על סמך חזון של ראש עיר, ופתאום יכול לבוא ראש עיר חדש ולהחליט שהחזון הקודם הוא חסר הגיון ואז אתה מוצא את עצמך אחרי 5 שנים של עבודה מתחיל לתכנן מהתחלה וככה הרבה מאוד פרויקטים נזנחים. 

"צריך לזכור שמדובר באנשים, שמתחילים לרקום חלום ופתאום ראש העיר לא רוצה לקדם חזון של התחדשות עירונית. כמובן שזה לא המקרה של קריית ים אבל יש מקרים ברשויות אחרות". 

דוד, איך אתם יוצרים ודאות ליזמים ומסייעים להם לקדם פרויקטים?
"לפני 7 שנים נכנסתי לתפקיד, הכנסתי רוח צעירה, בניתי מחדש את צוות השדרה הניהולית הצעירה, החדרתי בהם את החזון – אנחנו יודעים שהבעיה היא הזמן ואנחנו לא מעכבים כלום, אנחנו מקדמים כמה שיותר מהר, כדי שליזם יהיה כדאי לבוא ולהשקיע בעיר בהתחדשות עירונית. הרוח היא חיובית כי בשורה התחתונה התחדשות עירונית עושה טוב לאנשים שגרים בשכונות ותיקות הרבה מאוד שנים במצוקה. היזמים באים 'להציל' את המצב ואנחנו צריכים לעזור לכל יזם שבא לקדם את הפרויקטים". 

אלכס, מעבר לאזורי ביקוש במרכז, אתם פועלים גם בחיפה ובקריות, מה מושך אתכם לאזור הצפון ומה עתיד ההתחדשות בערים הפריפריאליות, דוגמת טבריה?
"הכשרת היישוב הוקמה לצורך גאולת קרקעות, מעל ל- 50% מהקרקעות נגאלו על ידי החברה בטרם הקמת המדינה. נכון הוא שיש לא מעט מאוד מתחמים שהיכולת לממש אותם נמוכה יחסית או שצריך 'אוויר לנשימה' בשביל להקים בהן פרויקט. במקרים אלו מדובר בריצה למרחקים ארוכים. 

"כיום יש לנו מספר מצומצם של מתחמים, כגון בקריית ים, שבהם ראינו שהרשות המקומית רוצה לדחוף קדימה ושם נכנסו לעבודה. בסופו של דבר, הכל מתנקז לכדאיות כלכלית. ברגע שיש רשות שרוצה לתמוך ויש חזון לראשי ערים להתחדשות עירונית – אז יבואו יזמים טובים". 

דוד, התושבים בשכונות הוותיקות תומכים בתהליכי התחדשות או שיש התנגדויות בדרך ואיך מתמודדים איתן?
"כמעט מאה אחוז מהתושבים רוצים את הפרויקטים של התחדשות עירונית וזו גם הבעיה. הם חותמים לכל מי שבא אליהם, למתווכים, למאכערים. 

"כשהכנסנו את מינהלת ההתחדשות העירונית לפעולה, היא התחילה לעבור בית בית והסבירה את החוקים, התנאים, איפה חותמים ולמי חותמים, היא העניקה מידע על חשיבות ייצוג דיירים, עורך דין מלווה לפרויקט ועוד.

"יש לציין כי ישנם  10% מבעלי הדירות שרוצים לנצל את הצורך בקידום ההתחדשות העירונית, יש להם דרישות גבוהות והם תוקעים את הפרויקט, אלו הם הדיירים הסרבנים". 

הורידו את אחוז החתימות הנדרש במטרה להילחם בחסם ה"דייר הסרבן", האם זה טוב? 

אלכס: "זה מצוין כיזם אבל אני מאמין שאפשר להגיע להסכמות עם דיירים גם ללא חקיקה. אם אומרים את הדברים מראש אז היכולת של 'הסחטנות' פוחתת וברגע שמתקרבים לרף החתימות הנדרש, אף אחד מבעלי הדירות לא רוצה לנהל הליך משפטי מול חברה גדולה ובסופו של דבר הם חותמים. 

"אבל חשוב מאוד להדגיש כי ההצלחה היא לפצח את האוכלוסיות המורכבות. בעבודה מאומצת אנחנו מצלחים להחתים את אותם דיירים ולהחתים מאה אחוז מהדיירים וזו המטרה – להחתים 100 אחוז בלי להגיע להליכים משפטיים". 

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: