banner
עמית פוני // דרור סיתהכל
עמית פוני // דרור סיתהכל

עמית פוני: "עיריית ירושלים רוצה התחדשות עירונית"

"התפקיד שלנו הוא לתת מידע לתושבים, שלא יספרו להם סיפורים", כך אמר ראש המנהלת להתחדשות עירונית בירושלים, עמית פוני בכנס "ישראל מתחדשת"

עמית פוני // דרור סיתהכל

בפאנל "תהליכים בקידום התחדשות עירונית" שהתקיים במושב הערב של כנס הנדל"ן השנתי "ישראל מתחדשת", יוזמת אתר מגדילים, בהנחיית אטילה שומפלבי – אמר עמית פוני, ראש המנהלת להתחדשות עירונית ירושלים, כי: "עיריית ירושלים רוצה התחדשות עירונית, הבנייה בעיר מאוד מוגבלת והפתרון הקיים הוא ללכת לבניינים משנות ה-50 ואותם לחדש, בעיקר בפינוי בינוי. התפקיד שלנו הוא לתת מידע לתושבים, שלא יספרו להם סיפורים, שלא יבטיחו תוספות לא ראליות, יותר משזה אפשר לקבל בדיקת היתכנות על חשבוננו. עולם התכנון הוא דינמי ואנחנו עם היד על הדופק. היום יש כ- 5000 יח"ד מאושרות בהתחדשות עירונית. המינהלים הקהילתיים והמינהלת להתחדשות עירונית עומדים לרשות הדיירים". 

דני מור // דרור סיתהכל
דני מור // דרור סיתהכל

דני מור, סמנכ"ל פיתוח עסקי קרדן נדל"ן: "תקן 21 משמש לבדיקת כדאיות כלכלית של פרויקטי פינוי בינוי ובכך מייצר גבולות גזרה ברורים לכל הצדדים המעורבים (בעלי דירות, יזמים, ועדות תכנון). התקן נותן רמת ביטחון גבוהה לדיירים, כך שהתמורות נחלקות באופן יחסי. רמת ביטחון נוספת שניתנת בהליך, הנה בכך שישנם ארבעה מפקחים שמלווים את ההליך לכל אורכו, מפקח מטעם החברה היזמית, מטעם הדיירים, מטעם הרשות המקומית ומטעם הבנק, כך הגם שההליך מורכב- עדיין מתקיים תהליך סדור ומובנה שבסיכומו, באם מתקשרים עם חברה יזמית בעלת יכולות מוכחות ואיתנות פיננסית, הרי שנגיע לקו הגמר לשביעות רצון כל הצדדים".

אלכס מריאש מנכל הישוב החדש מבית הכשרת הישוב בכנס מגדילים // צילום דרור סיתהכל
אלכס מריאש מנכל הישוב החדש מבית הכשרת הישוב בכנס מגדילים // צילום דרור סיתהכל

אלכס מריאש, מנכ"ל הכשרת הישוב התחדשות עירונית: "יזם הוא הגורם המקשר שלכם, הוא צריך ליישם את החלומות שלכם ולא תמיד אפשר לממש הכל. היזם שומע את הדיירים, בודק את האפשרויות, פועל לקידום מינוי ייצוג על ידי הדיירים והמגמה כרגע היא לחדש מתחמים. היזם בודק מה אותה עירייה יודעת ורוצה לאשר באזור הבינוי ומשם נגזרות התמורות לדיירים. לא כל מתחם בארץ ניתן למימוש. אי אפשר לחדש שכונות שלמות בלי לחשוב איך לספק תשתיות וצרכי קהילה. היזם לוקח אדריכל, שמאי, בודק עם הרשות האם יש היתכנות ומה התמורות שהוא יודע לספק. חשוב להתנהל מול יזמים שמסוגלים להגיד לכם גם במקרה שהמתחם לא בשל, ולא ימכרו לכם חלומות, מה שחשוב הוא השיח עם הדיירים ומתן מענים לקשיים שהדיירים מעלים. יש פתרונות היום". 

עו"ד מוטי חזיזה // דרור סיתהכל
עו"ד מוטי חזיזה // דרור סיתהכל

עו"ד מוטי חזיזה, בעלים במשרד עו"ד חזיזה-גוהר ושות': "לא כל בניין מתאים להריסה ובנייה מחדש, בירושלים יש אזורים של מבנים לשימור, שאין אפשרות להרוס את המבנה הספציפי ובמקרה זה הוא יכול להתאם לתמ"א 38/1 . באשר לחסמים, ברגע שהדיירים מחליטים באספה שהם רוצים את הפרויקט- זו יריית הפתיחה לפרויקט. החסם הנוסף הוא מול העיריה, שיש לה את הסמכות לאשר או לסרב לתוכנית, היום ירושלים הולכת לכיוון של האצת ההתחדשות העירונית". 

אדריכלית עדנה מור, יו"ר איגוד האדריכלים העצמאיים בישראל // דרור סיתהכל
אדריכלית עדנה מור, יו"ר איגוד האדריכלים העצמאיים בישראל // דרור סיתהכל

אדריכלית עדנה מור, יו"ר איגוד האדריכלים העצמאיים בישראל, ציינה כי: "ישנם שני פורמטים עיקריים להתקדמות פרויקט, הראשון – יזם מגיע לבניין ובעצם בא לשכנע את דייריו להתחיל פרויקט. הוא פונה לאדריכל שלו שמבצע דוח היתכנות אדריכלי, קרי היקף הזכויות. אותו אדריכל מבצע את דוח היתכנות וכך יודעים מה היקף הזכויות שניתן לבנות באותו מגרש או שכונה, מה היקף המ"ר, כמות הדירות ועוד. הפורמט השני הוא שדיירים פונים לעורך הדין והוא פונה לאדריכל שיסיע בידיו או פנייה למינהלת שמקימים הדיירים. לעיתים אנחנו מתמודדים עם דיירים שלא מסרבים בצורה מוצדקת את מנהלים מנגנון סחיטה, ואנחנו עומדים לצד היזמים ומסייעים להם להתמודד עם אותם דיירים אבל הדיירים עצמם צריכים לנטרל כאלו דיירים, ולמנוע את טרפוד העסקה". 

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות