תיקון לחוק התכנון והבנייה שיעלה לדיון בקרוב, קובע כי הדרישה למנות בקר סביבה מסרבלת הליכי הרישוי. ח"כ לשעבר דב חנין: "מהלך מדאיג"
משרד הפנים מבקש להרחיק את נציגי המשרד להגנת הסביבה ממכוני הבקרה למבני מגורים: המועצה הארצית לתכנון ולבנייה צפויה לדון בשבוע הבא בתיקון לחוק התכנון והבנייה, שאותו מקדם משרד הפנים, ואשר מאפשר מתן רישיון למכוני בקרה, גם אם אין בהם בקר מורשה הגנת הסביבה, כפי שדורש חוק התכנון והבנייה. בדברי ההסבר לתיקון נכתב כי "הדרישה בחוק והעסקה של בקר מורשה בתחום הגנת הסביבה, עלולה להכביד על הליך הרישוי ביחס למצב הקיים כיום".
מכוני הבקרה הינם גופים (ציבוריים או פרטיים) אשר הוקמו על בסיס מספר החלטות ממשלה, שהתקבלו לאחר דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט זיילר, שחקרה את התמוטטות רצפת אולם ורסאי. מכוני הבקרה הוסמכו על ידי הרשות להסמכת מעבדות וקיבלו רישיון משר הפנים לערוך הליכים של בקרת תכן ובקרת ביצוע בתחום הבנייה. הליכים אלו כוללים בחינה של תכניות, ביקורים באתר הבנייה ובקרה מדגמית ותהליכית של תחומים רבים הנוגעים לאיכות הבניה, בטיחות יציבות המבנה ושלום הציבור.
פעילות המכונים מוגדרת בחוק התכנון והבנייה, שקובע כי מכוני הבקרה מחויבים להעסיק בקר הגנת הסביבה, וזאת לצד אנשי מקצוע נוספים בתחום ההנדסה והאדריכלות. מדובר בבקר מורשה מטעם השר להגנת הסביבה או עובד מטעם המשרד. כעת משרד הפנים מבקש לבטל את החובה להעסיק בקרי הגנת הסביבה במכוני הבקרה. על פי התיקון לחוק, "רשאי שר הפנים לתת לגוף רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה, אף אם לא פועל בשירותו בקר מורשה הגנת הסביבה לעניין גורם מאשר".
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "הדרישה בחוק והעסקה של בקר מורשה בתחום הגנת הסביבה, אינה צפויה לייעל את הליך הרישוי, אלא להיפך, היא עלולה להכביד על הליך הרישוי ביחס למצב הקיים כיום. נמצא כי עיקר מעורבות המשרד להגנת הסביבה בהליך הרישוי היא במסגרת שלב המידע להיתר, באמצעות מסירת המידע וההנחיות הרלוונטיות, בעוד שבשלב בקרת התכן, לא נדרשת התייעצות או אישור מטעם המשרד להגנת הסביבה למעט במקרים חריגים ביותר".
במילים אחרות, מגישי התיקון לחוק מסבירים כי: "במרבית המקרים המשרד להגנת הסביבה מסיים את תפקידו כגורם מאשר בשלב מסירת המידע, ואינו נדרש בשלב בקרת התכן. כן נמצא כי רוב הבדיקות הנדרשות בהיבטים סביבתיים בשלב בקרת התוכן, הן בדיקות הנדסיות מבניות, אשר אינן דורשות בקר מורשה ויכולות להתבצע על ידי בקר 'רגיל', למעט מקרים חריגים המחייבים מומחיות ייחודית, התמקצעות בתחום סביבתי ספציפי, והפעלת שיקול דעת, הכוללים שימוש תעשייתי מורכב; קרקעות מזוהמות; חומרים מסוכנים; וקרינה, בהם ממילא, עמדתו המקצועית של המשרד להגנת הסביבה היא כי לא ניתן להקנות את סמכות המשרד להגנת הסביבה לבקר מורשה".
פעילי סביבה מסתייגים מהתיקון לחוק. ח"כ לשעבר ד"ר דב חנין, העומד בראש פורום האקלים שהקים נשיא המדינה, ומי שפעל רבות בתחומי הסביבה במהלך כהונתו בכנסת, אומר כי מדובר במהלך שעשוי דווקא לגרום לסרבול: "זה מהלך מאוד מדאיג. השיקול הסביבתי הוא חלק אינטגרלי מתכנון טוב ובקרה של תכנון טוב. בזמנו היה ויכוח סביב על מכוני הבקרה, וזה היה בתקופה שכיהנתי בכנסת. והסבירו שכל המערכות והיכולות המקצועיות יתקיימו גם במכוני הבקרה, אז מה שקורה עכשיו זה מהלך מאוד שגוי. בסופו של דבר הוא לא יקצר הליכים אלא רק יסרבל אתם, כי הוא ייצר יותר בעיות, התנגשויות ודברים שאפשר לפתור אותם באופן יותר אינטליגנטי אם מטפלים בהם בשלב הראשוני".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
