בכירים בענף הנדל"ן הביעו דאגה מההערכות הממשלתית לקליטת העולים, זאת מבלי שנמצאו עבורם פתרונות דיור. יחד עם הביקורת וההתרפקות על קליטת העלייה בימי אריק שרון, הם מציעים גם פתרונות
בעוד המדינה נערכת לקליטת עשרות אלפי עולים מאוקראינה ורוסיה, ומגבשת ביחד עם המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) ועם התאחדות הקבלנים בוני הארץ תוכנית חירום לבניית עשרות אלפי דירות בטווח המיידי, בכירים בענף הנדל"ן חלוקים לגבי השפעת העלייה על הדיור. לפי הערכות, מדובר בקליטת כ-50 אלף עולים.
אלי אביסרור מנכ"ל אביסרור משה ובניו ומ"מ נשיא התאחדות בוני הארץ, אומר כי: "בזמן אריק שרון המדינה נתנה מענקים ליזמים שקיצרו את משך הבנייה. על כל יחידת דיור שנבנתה בזמן מקוצר הם קיבלו מהמדינה 30 אלף שקל וכך נבנו המון דירות צמודות קרקע בשטח 60 מ"ר עם הכנה להגדלה, שהיום כבר שידרגו אותן לאחר שהעולים עזבו והפכו אותן לקוטג'ים של 120 מ"ר. נבנו כמובן גם בניינים בבנייה רוויה כשהמדינה התחייבה בפני היזמים לרכוש את הדירות וגם כאן ניתן מענק של 30 אלף שקל על כל דירה שבנייתה הסתיימה בזמן שהוגדר. זה עבד טוב מאוד אז, תוך זמן קצר מאוד בנו אלפי יחידות דיור ופינו את מתחמי הקרוואנים. אני סבור שצריך לאמץ כיום את אותה השיטה, שהמדינה תתחייב לרכוש מהקבלנים ולתגמל אותם על בנייה מהירה, היזמים והקבלנים ישמחו לקחת חלק בכאלה פרויקטים. אני חושב שצריך לשכן את העולים בערים פריפריאליות כמו שעשו בזמן שרון כדי לחזק את האזור כולו".
חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן, מתייחס גם הוא לתקופת כהונתו של אריק שרון כראש ממשלה, אומר כי: "מה שיפה היה בתקופה של שרון היא העובדה שהוא הצליח להוציא את כל הפקידים משלוותם ולקצר הליכי תכנון ובנייה על ידי כך שהוועדות עבדו יום ולילה. שרון יצר הרבה ועדות חדשות- ול"לים. היו מספר ועדות לבנייה ומגורים שיצרו הליכי תכנון ובנייה מאוד מהירים ובזכות זה אנשים לא ישנו פה ברחובות, נקלט גל עלייה של מיליון תושבים, כשבישראל היו כ-4 מיליון תושבים. אין ספק שזה היה יותר מסובך מאשר היום. יש להכפיל מיידית את מערכת התכנון בישראל, שיעבדו יום יום עד לאישור תכניות מפורטות ליתרת 2 מיליון דירות שנותרו מהחלטת קבינט הדיור משנת 2017 לתכנן 2.6 מיליון דירות. את התכנון המתארי יש להשלים בשנתיים ואת התכנון המפורט שיאפשר הוצאת היתרי בניה יש להשלים ב-3 שנים נוספות.
לצערי מאז ימי אריק שרון ז"ל איש ממקבלי ההחלטות לא פעל בדחיפות כזו תוך קריאת תמונת המפה הכוללת של הפיתוח הנדרש במדינת ישראל בכדי לתת מענה גם לגידול הדמוגרפי המהיר וגם לגלי העלייה הצפויים".
לדברי רמי צרפתי, מנכ"ל ובעלים של קבוצת רמי צרפתי, "העולים יפגשו שוק דיור ללא דירות, במחירים מאוד גבוהים. על מנת להתמודד עם זה המדינה חייבת קודם כל להסיר כל בירוקרטיה שמעכבת הקמת דירות חדשות. ובינתיים, המדינה חייבת להכניס את היד לכיס ולממן שיפוץ מקיף של כל הדיור הציבורי ותקציבים להרחבת הדיור הציבורי. במקביל כמובן להמשיך ולהשקיע בפריפריה, הן בתשתיות והן באמצעות תמריצים למעסיקים במשק ולחברות הבנייה. בנוסף, לא צריך להמציא את הגלגל ולמנות ועדה שתבחן את הנושא. צריך להוציא מהמגירה את התוכניות של אריאל שרון משנות ה-90, לעדכן אותן ולצאת לדרך".
שמאי המקרקעין ישראל יעקב, אומר כי: "המלחמה באוקראינה עשויה להביא לגל של עולים חדשים הן מאוקראינה והן של יהודים מרוסיה שרוצים להימלט מהכלכלה הרוסית המדשדשת. העולים יפגשו שוק דיור ללא היצע מספק של דירות למכירה וללא היצע מספק של דיור להשכרה. אם עכשיו מחירי הדירות מזנקים, במקרה של עליית ענק, עליית המחירים של לפני קצת יותר מעשור תהיה משחק ילדים. הממשלה חייבת להחיות את תוכניתו של אריאל שרון – להקצות סל קליטה שנתי כדי שיוכלו בכל זאת לשכור דירה אפילו באזורי הפריפריה, להכין תכנית מגירה להכשרת מתחמי דיור זמניים ולהתחיל לבנות. לא להקים עוד ועדה בין משרדית. פשוט להתחיל להשתמש בתשתית הקיימת כדי לפרק כל בירוקרטיה ולתת ליזמים לבנות".
יגאל צ'ודנר, מנכ"ל חברת נתיבי הקמה ועולה מהעיר קייב שבאוקראינה: "מדינת ישראל לא ערוכה כלל וכלל לקלוט עשרות ומאות אלפי פליטים ועולים מאוקראינה ומרוסיה. אנחנו כבר במצב חירום בהקשר זה, זו כבר לא רק בעיה של יוקר הדיור ומצוקת הדיור, זו בעיה קולוסלית וכוללנית של מאות אלפים שנאלצים לעזוב מיידית את המדינה שלהם ולעלות לישראל מבלי שנערכו לכך מראש, אנשים שהם בפוסט טראומה נוראית שלא מבינים את השפה ועם מנטליות אחרת. קברניטי המדינה מדברים כבר עשרות שנים על תנופת עלייה לישראל, ופתאום היא מתרחשת – והמדינה לא ערוכה לכך.
"ראשית, יוקר הדיור שתקופה ארוכה מעסיק את המדינה יחריף עם הגעת מאות אלפי תושבים חדשים. חייבים לפשט ולהקל על כל מהלך נדרש. צריך לאפשר גמישות מקסימלית במתן אישורים, להכשיר מבנים נטושים בערים, להסב אותם למגורים או לשימושים אחרים שיידרשו, יש להקים מבנים בבנייה קלה ובהליכים מזורזים, לשכן את העולים במושבים או בקיבוצים – ולעשות את זה עכשיו ולאחר מכן לדאוג לבירוקרטיה".
יקי בריגה, מבעלי בריגה נדלן: "בשנות ה90 עם העלייה הגדולה מרוסיה הייתה צפויה ולכן כולם נרתמו והייתה אחדות לגבי הוצאת היתרים, הכל קרה במהירות ובשיתוף כולם. עכשיו מדובר במצב חירום, הם בורחים מהמדינה שלהם, ועולים ארצה כמו פליטים ולכן אני חושב שצריך להקים מאחזים בכל מיני מקומות בארץ, למעשה ככה נולדה וגאס בארה"ב, אנשים עברו והיו צריכים מקום לעצור בו. בין אם בצפון ובין אם בדרום אפשר להקים שכונות ובקלות לבנות בבנייה קלה, מבנים של קומה אחת, כל יחידה כזו כולה בערך 40 אלף שקל שתכלול חדר, סלון ומטבח".
ערן לוי, מנכ"ל ובעלים משותף בחברת אלטנוילנד: "מדובר באוכלוסיה איכותית וחזקה שתהיה מעוניינת לגור באזורי הביקוש הכי חמים בארץ והם יוכלו להרשות לעצמם רכישת הדירות. לכן אני סבור שהמדינה צריכה להיערך בצורה אסטרטגית לגל העלייה הזה ולייצר מספיק היצע של דירות – יש כיום תוכניות לכ-50 אלף דירות חדשות באזור תל אביב בלבד – בתוכנית תא 3700, שדה דב, גלילות ועוד, וזירוז שלהן יסייעו לייצר היצע דירות גדול עבור העולים מרוסיה. המדינה צריכה לפעול לקיצור הליכי הרישוי והאישורים של התוכניות עכשיו ומיד".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
