הזמר קובי עוז, ילד נתיבות, כתב פעם על הקמתן של עיירות הפיתוח: 'נבנה כאן עיר וגם נביא קצת אנשים'. בינתיים, המדינה שיודעת לקחת מיסים אבל גם לתת תמריצים, עוד לא עשתה את הצעד המיוחל לחידוש ערי הפריפריה // דעה
מאת: ניר שמול, מנכ"ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית
על פי נתוני הרשות להתחדשות עירונית שפורסמו בשנת 2018, עולה כי אושרו תכניות לבניית 4639 דירות בחציון הראשון של השנה כאשר מעל 70% מהם נמצאים במרכז הארץ בשתי ערים בלבד – בת ים וקריית אונו. עוד על פי הדוח של הרשות להתחדשות עירונית בין 2000 – 2017 אושרו מעל 12 אלף דירות במסגרת התחדשות עירונית במרכז ובמקביל רק 442 בצפון וקצת יותר מ 1000 בדרום.
הסיבה נעוצה בכך שערכי הקרקע בפריפריה נמוכים מידי ואינם מספקים לקידום פרויקטים של פינוי בינוי. פרויקטים בהם רמת אי הודאות והסיכון גבוהים יותר מפרויקט בשוק החופשי או במסגרת מכרזי מחיר למשתכן.
ללא סיוע נדיב, מהותי ודחוף של המדינה בקידום הליכי התחדשות עירונית בשטחי הספר שלה, תמשיך הפריפריה להישאר מאחור, לא רק מבחינת הבינוי אלא גם מבחינה חברתית. כי אחת המטרות של התחדשות עירונית היא גם שיקום וחיזוק הקהילה מבחינה סוציו אקונומית. פרויקטים שכאלה, במסגרתם מחדשים תשתיות, מחזקים מבנים ומעלים את ערכי הדירות, באופן טבעי מחזקים גם את כוחה ואיכותה של האוכלוסייה.
המדינה יודעת לקחת אבל היא יודעת גם לתת
מוסדות השלטון כבר הוכיחו כי הם יודעים להציע תמריצים כדי למשוך אזרחים לעבור לפריפריה ולהציע מענקי מקום לטובת התושבים. אין זה סוד כי 50% ממחירה של דירה מהווים המיסים, בין אם הוא עקיפים או ישירים – מס שבח, היטלים שונים, מסים על העבודה ועל ההכנסות. למדינה יש אם כן את היכולת לקזז ממחיר הדירה אם היא מעוניינת בכך, וזאת באמצעות תמריץ או מענק לתושבי אזור מסוים.
כפי שלמדינה אין בעיה "לפתות" זכאים לעבור לפריפריה במסגרת מחיר למשתכן, כשהיא מקדמת פרויקטים של תמ"א 38 במרכז הארץ באמצעות פטור מהיטל השבחה, כך עליה להעניק תמריצים מפליגים מספיק ליזמים בשוק הפרטי כדי שפרויקטים של חיזוק מבנים באזורים המועדים לרעידות אדמה יהיו כלכליים עבורם .
במצב של היום ערכי הקרקע בפריפריה נמוכים מידי לתהליכי התחדשות עירונית. הרשויות המקומיות והתושבים המפוחדים מהעתיד משוועים לתכניות לחיזוק ומיגון הבניינים המתפוררים שלהם אך ללא תמריצים מתאימים, יזמים לא יגיעו.
הדרך הנכונה לעשות זאת יכולה להתבצע בשני אופנים: אישור מידי של תכניות פינוי בינוי המאפשרות לא רק התמקדות בבניין, אלא בשכונה עצמה כלומר , בתי ספר, גני ילדים , מוסדות ציבור, פארקים וחניות תוך הנחה משמעותית במיסים הנגבים.
שנית – הסתת כל המשאבים של תכנית מחיר למשתכן לטובת חיזוק מבנים , כלומר ההגרלות של הזכאות תהיינה על דירות בהתחדשות עירונית בלבד. במקום שהמדינה תמכור קרקע בהנחה ליזמים, תיתן צ'ק לרוכשי דירה בפרויקט של תמ"א 38 או פינוי בינוי בפריפריה באמצעות העברת התקציב ליזם בפריפריה המבצע שם התחדשות עירונית.
אם יצליח המהלך תחוזק הפריפריה ויחוזקו האזורים המועדים לרעש אדמה פעמיים – פעם אחת דרך חיזוק המבנים הלא מוגנים והמסוכנים למגורים ופעם שניה דרך חיזוק האוכלוסייה של בני המקום בתושבים חדשים.
נתוני דו"ח 2018 של הרשות להתחדשות עירונית מנציחים מציאות עגומה של פריפריה שמעלה אבק. הזמר קובי עוז [שנולד בנתיבות] כתב פעם כך על הקמתן של עיירות הפיתוח : "נבנה כאן עיר וגם נביא קצת אנשים 'שימלאו בחייהם את הבתים החדשים. כך ציוו שרים בכירים בקול רדום, ורצו לטפל במצבי חירום. סגן זוטר עשה את המרחק' כדי לברך ישוב חדש שמו "מעלה אבק…. מתחו כאן כביש שחור וצר 'חוצה עמוק את המדבר. בקצה הכביש בנו בתים כמו זרקו קופסאות של גפרורים…."
לצערנו הרב זו המציאות עדיין ברוב היישובים בפריפריה. מציאות שיכולה לשנות ההתחדשות העירונית, אבל רק עם העזרה של המדינה.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
