איך מתחזקים גורדי שחקים?

ישראל הולכת והופכת להיות מעצמת גורדי שחקים. אם עד לשנות ה-80 של המאה שעברה היה אצלנו גורד שחקים בודד, מגדל שלום, הרי שכיום מדובר כבר ביותר מ-800 מגדלים שהינם בעלי יותר מ-20 קומות ועל פי הערכה שמרנית מספרם יגיע לכ-1500 במהלך העשור הבא.

הגבוהים מכולם, נכון להיום, הינם עזריאלי שרונה שגובהו כ-240 מטרים ואחריו מגדל משה אביב ברמת גן, אולם בקרוב מאוד נזכה לגורד שחקים בן יותר מ-100 קומות ועם גובה של כ-300 מטרים, "בין ערים", על הגבול שבין גבעתיים, רמת גן ותל אביב.

זוהי ללא ספק דרמה אמיתית בתרבות הדיור של מדינת ישראל. גורדי השחקים הראשונים היו אמנם מגדלי משרדים, אולם בהדרגה הצטרפו אליהם מגדלי מגורים כמו גם מגדלים בעלי שימושים מעורבים, מגורים, משרדים ומסחר, מה שמחייב כמובן התייחסות ותפיסה שונה לחלוטין.

אם עד לעבר הלא רחוק המושג "ועד בית" היה השכיח כמעט בכל בניין בישראל, כלל בנייה נמוכה טיפוסית של 3-4 קומות כמו גם "רבי הקומות" בני 8-15 קומות בדרך כלל, הרי שכיום מדובר לעיתים קרובות במגדלים המכילים בתוכם מאות דיירים, חלקם עם מערכות נפרדות למגורים ולמשרדים/מסחר.

לכן, להבדיל אלף אלפי הבדלות מתרבות הדיור של פעם, בה ועד הבית היה שוכר באופן אקראי שירותים של חברה ניקיון חיצונית שהתמתחות שלה הייתה בעיקר במגב, סמרטוט רצפה והתזת בושם, הרי שכיום המושג "חברות אחזקה וניהול" תופס בהחלט חשיבות משנה.

לכן גם, חברות האחזקה והניהול עוברות כיום קורסים, סדנאות וימי עיון, שבהם אני שותף מוביל, הכוללים מגוון רחב ביותר של נושאים, כולל מיומנות בטיפול במערכות החכמות והממוחשבות הקיימות בכל מגדל, החל בלובי, דרך המעליות המהירות וכלה במערכות מצילות חיים והבטיחות.

מדובר, אדגיש, לא רק בתרבות דיור ואיכות חיים, אלא גם ובעיקר, בביטחון של מיליוני הישראלים שיתגוררו בדור הבא במגדלים. איך, לדוגמא, יתפקד המגדל, בעתות חירום דוגמת התקפת טילים, דליקה או רעידת אדמה? ואיך, בשגרה, ניתן יהיה למנוע פריצות לדירות או להתעדכן בזמן אמת אם אחד הדיירים קיבל התקף לב או מעד ושבר את רגלו?

ומדובר גם בשמירת ערכו הכלכלי של הנכס. לפרוטוקול, הגבול בין "מגדל יוקרתי" מתוקתק לבין "סלמס" הינו דק ביותר. ישנן לא מעט דוגמאות של שני מגדלים צמודים באותה שכונה, שנשנו על ידי אותו קבלן, ולאחר אי אילו שנים נוצר פער משמעותי בערך הדירות  בין שני הבניינים, כשכל ההבדל טמון באחזקה נכונה.

יתרה מכך: ככל שנוקף הזמן, יותר ויותר מגדלים נבנים מחוץ ל"מדינת תל אביב", דרך ערי הלווין של גוש דן בואכה הפריפריה של הנגב והגליל. יותר ויותר אוכלוסיות שאינן אמידות בעליל מצטרפות אל מעגל המתגוררים בגורדי שחקים ומגדלים. וכמובן, יהיה צורך לתת את הדעת כיצד אוכלוסיות אלה יעמדו בעלות אחזקת המגדלים וכיצד חברות הניהול והאחזקה יוכלו להתאים את עצמן למציאות חדשה זו.

לסיכום, אין ספק, מה שהיה הוא לא מה שיהיה. את ועד הבית המסורתי הולכות ומחליפות חברות ניהול מקצועיות שהמיומנויות שיידרשו אליהן יהיו גבוהות יותר ויותר, זאת ככל שהתרבו אצלנו גורדי השחקים והמגדלים.

*כותב המאמר אמיר רוזנבלום הוא יועץ ניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים ובעלי עידן (ש.נ.י)

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן