דרוש פרויקטור גם למשבר בענף הנדל"ן

מאת: ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר*

מזה זמן מה, יש תחושה באוויר שמשהו עומד להשתנות. תחושה של סוף שאולי יביא עימו, התחלה חדשה. אנחנו שומעים חדשות לבקרים על איך אנחנו מתקרבים עוד צעד, בדרך לצאת 'מזה'. כשבמקביל, רעה חולה אחרת מתעצמת. משבר ענף הדיור הוחרף בעקבות משבר הקורונה והגיעה השעה למצוא לו פרויקטור וטיפול יעיל ואפקטיבי. 

בשנת 2015, בתחילת כהונתו של שר האוצר הקודם, משה כחלון, הוא הצהיר כי החליט לטפל במשבר הדיור במדינה. אנחנו אנשי הנדל"ן חשבנו 'סוף סוף, מישהו לוקח את המושכות לידיו והולך להשליט סדר', ואכן השר כחלון ריכז במשרד האוצר את סמכויות התכנון, את האחריות על ניהול מקרקעי המדינה והקים את מטה הדיור. הממשלה יזמה את תכנית מחיר למשתכן, קידמה הסכמי גג עם רשויות מקומיות כדי לרתום את ראשי הרשויות לקידום הבניה בתחומן, הוקמה הרשות להתחדשות עירונית, הוקמה הותמ"ל (הועדה לתוכניות מועדפות לדיור) וקודמו יוזמות חקיקה במטרה לקדם בניה. 

ההשקעה הגדולה בפעילות להגדלת היצע הקרקעות על ידי אישור תוכניות והשקעת תקציבים בקידום פיתוח וסבסוד הקרקע בתוכנית מחיר למשתכן, הגדילה את היקפי הבניה מצד אחד ומנגד גרמה לרבים מבין חסרי הדיור להקפיא כוונות רכישה בהמתנה לזכייה במסגרת תכנית מחיר למשתכן, או בהמתנה למימוש זכייה בהגרלות שהוגרלו זמן רב לפני התחלת הבניה.

התוצאה הייתה שב-2018 נבלמה עליית המחירים שאפיינה את שוק הדיור בעשור שקדם לה אך בשנת 2019 הבינו רבים מחסרי הדירות, שתוכנית מחיר למשתכן לא תבטיח להם זכייה בדירה ושגם במקרה של זכייה בהגרלה הם יאלצו לחכות שנה עד שנתיים עד שהם יוזמנו לבחור דירה, ורק אז הם יידעו אם אחת מהדירות שיוצעו להם תתאים להם והאם ביכולתם יהיה לרכוש אותה. רבים החליטו לא לחכות, רכשו דירות בשוק החופשי (יד שנייה וחדשות) והיקף המכירות בשנת 2019 עלה.

בשנה האחרונה כשמשבר כלכלי מעל ראשנו ומגיפה עולמית סביבנו, הוקמה ממשלה חדשה ואין בה גורם אחד המרכז את הטיפול בנושא הגדלת היצע הקרקעות הזמינות לבניה. מטה הדיור במשרד האוצר פורק, האחריות לתכנון חזרה למשרד הפנים והאחריות לניהול קרקעות המדינה חזרה למשרד השיכון. תכנית מחיר למשתכן בוטלה וטרם אושרה תכנית חלופית. הוחלט לבטל את תמ"א 38 וטרם אושרה תכנית חלופית לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה ולמיגון נגד טילים (תכנית שהגדילה את היצע הדירות באזורי הביקוש). ההגבלות על קיום ישיבות האטו את עבודת רשויות התכנון ולמרות שענף הבנייה הוגדר כענף חיוני נפגעה הפעילות כתוצאה מכניסה של מנהלים ועובדים לבידוד, מהגבלות על העסקת עובדי שטחי הרשות הפלסטינית, מהאטת העבודה בתעשיית הבנייה ובאספקת חומרי גלם מהארץ ומחו"ל.

התוצאה היא שבשנת 2020, לעומת שנים קודמות, אושרו הרבה פחות תכניות מתאר, היצע הקרקעות הזמינות לבניה ירד, היקף שיווק הקרקעות על ידי רשות מקרקעי ישראל ירד, מספר התחלות הבניה ירד ומשך הבנייה התארך. בצד הביקוש המשיכה מגמת הגידול באוכלוסייה והצורך בפתרונות דיור עלה.

התוצאה הצפויה היא לחץ מחודש לעליית מחירי הדירות והגדלת הפערים החברתיים בין אלה שיש בבעלותם דירה לבין חסרי הדיור ובין אלה שלא נפגעו כלכלית מהשפעות ההתמודדות עם התפשטות הקורונה לבין אלה שהצעדים לבלימת התפשטות הנגיף פגעה בהם כלכלית והם יתקשו מאד בהשגת פתרון דיור.

*הכותב הוא  מנכ"ל אשדר חברה לבנייה, מקבוצת אשטרום

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: