"אני אסירה בביתי" – הדיירים הדתיים בבניין בן 25 קומות ביקשו שמעלית השבת תעצור רק בקומות שלהם. הוועד החילוני סירב, והמפקחת הכריעה
הדיון שנערך בלשכתה של המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה, עינת מידן בלום, עסק בנושא טכני לכאורה – הפעלת מעלית שבת בבניין מגורים. אך מאחורי ההליך המשפטי התקפל בקליפת אגוז כל השסע החילוני דתי בתוך בניין משותף אחד – חשדנות, חוסר נכונות לפשרה, הדרה והתנכרות.
הדיירים הדתיים בבניין ביקשו כי המעלית תעצור בימי שבת רק בקומות בהן הם מתגוררים, בטענה כי העצירה בכל קומה הופכת את השימוש במעלית ללא כדאי. הוועד החילוני, מצדו, טען כי לא ניתן מבחינה חוקית להפעיל את המעלית רק עבור חלק מהדיירים.
המפקחת קיבלה, בסופו של דבר, את עתירת השכנים הדתיים, מתחה ביקורת על הדיירים החילוניים וקבעה: "עצירת מעלית השבת בכל 25 הקומות, משמעה העדר מעלית שבת בבית המשותף. עצירת המעלית רק בקומות דורשי מעלית השבת אינה פוגעת ביתר הדיירים".
זירת המאבק הוא מגדל מגורים בן 25 קומות בקרית מוצקין. שלוש מעליות משרתות את הדיירים, ואחת מהן הופכת מדי סוף שבוע למעלית שבת. מדי שבת וחג, עולה מעלית השבת מקומת הלובי הישר לקומה ה-25; משם, בדרכה חזרה מטה לקומת הלובי, היא עוצרת בכל קומה וקומה, עולה ויורדת, הלוך ושוב, אך כמעט שאין איש משתמש בה. לטענת הדיירים הדתיים, שביקשו את הפעלתה של המעלית, בטענה שעצירתה בכל אחת מהקומות, כרוכה בהמתנה ארוכה, בסבל ובעגמת נפש, שהופכים את השימוש בה לבלתי כדאי. השכנים החילוניים גם הם אינם משתמשים במעלית השבת, שכן לרשותם עומדות שתי מעליות בפיקוד רגיל.
על רקע זה פנו הדיירים הדתיים לנציגות הבית המשותף בבקשה לתכנת את מעלית השבת כך שתעצור רק בקומת הלובי ובקומות שבהן נמצאות דירות הדיירים המשתמשים במעלית שבת. הבקשה נדחתה, ובעקבות זאת עתר אחד מהדיירים הדתיים למפקחת על רישום המקרקעין.
שכנה: "מחכה 25 דקות במעלית"
בכתב ההגנה שהגישה נציגות הבית המשותף היא טענה כי: "הקצאת מעלית פרטית לדורשים, מנוגדת לחוק הואיל ומדובר בשימוש ייחודי ברכוש המשותף. עוד טענה הנציגות שמעלית השבת שייכת לכל בעלי הדירות, והם זכאים להשתמש בה, גם אם לרשותם עומדות שתי מעליות רגילות".
השכן שהגיש את התביעה טען כי השימוש במעלית שבת במצב הנוכחי, שבו המעלית עולה ישירות לקומה ה-25 ובדרכה חזרה לקומת הלובי היא עוצרת בכל אחת מהקומות, "הופך את השימוש במעלית השבת ללא כדאי, והלכה למעשה, דורשי מעלית השבת אינם משתמשים בה". בדיון העידה אחת השכנות הדתיות שאמרה כי: "אני מרגישה שאני אסירה בביתי שלי בכל ימי השבת… לרוב, אני מחכה עם בני בממוצע כעשר דקות למעלית השבת שתגיע אלינו לקומה. מהלך הזמן הזה, הבן שלי לא פעם מאבד סבלנות".
אותה דיירת הוסיפה והעידה כי: "הבעיה גדלה עוד יותר כאשר אני מעוניינת לחזור לביתי ואני צריכה לחכות בממוצע כעשר דקות עד שהמעלית שבת תגיע. אם לא די בכך, לאחר מכן אני צריכה לעלות איתו ישירות עם המעלית לקומה 25 ולרדת קומה קומה עד שאגיע לקומה הראשונה. הירידה לוקחת כרבע שעה, ומדובר בסה"כ ב-25 דקות שאני עושה מסע עם הבן שלי במעלית". דיירת דתייה אחרת סיפרה: "לרדת עם ארבעה ילדים קטנים במשך 25 דקות זה זמן שהוא לא סביר ולא הגיוני, ולכן אני נמצאת עם הילדים שלי בכל שבת בבית ולא יוצאת איתם. הקושי הוא מאוד גדול". המפקחת סיכמה את העדויות במילים: "הנחיצות שבעצירת מעלית השבת רק בקומות הדורשים מוכחת בעדויות".
הוועד: זאת שכונה חילונית
נציגות הבית, מנגד, השיה בדיון כי צביונה של השכונה חילוני; והבקשה של דורשי מעלית השבת לעצירה סלקטיבית של המעלית, הוא ניסיון חסר תום לב לכפות רצון של דייר אחד על 113 דירות. כמו כן, טענה הנציגות שכאשר בעל דירה שומר שבת רוכש דירה באזור שצביונו אינו דתי, והוא דואג לתפקודה של מעלית השבת, עליו לדרוש זאת באופן מפורש בהסכם המכר; ומשלא עשה כן, אינו יכול לבוא בתלונות.
המפקחת ביקרה את דברי הנציגות. "דברים אלו של הנציגות בדבר הדרת הציבור הדתי-מסורתי מבניינים רבי קומות הנמצאים לכאורה בשכונה שצביונה חילוני, סותרים את התכלית שלשמה נחקק סעיף 59ז לחוק המקרקעין (הסעיף העוסק בהתקנת מעליות שבת)".
המפקחת ציטטה בפסק דינה את דברי ההסבר לסעיף: "כיום אין כל הוראה בחקיקה המחייבת התקנה של מעליות שבת בבניינים רבי קומות ובבניינים ציבוריים. כתוצאה מכך נוצר מצב שבו מופלה הציבור הדתי־ מסורתי, ונמנעת ממנו רכישת דירה בבניינים רבי קומות וביקור בבניינים ציבוריים מחמת אי התקנת מעליות שבת", והוסיפה: "לנוכח האמור, טענת הנציגות בדבר צביונה החילוני של השכונה ועמדתה כי אדם שומר שבת צריך לרכוש דירה בקומות הנמוכות, אינה נימוק ראוי, ויש לדחותו".
נציגות הבניין טענה עוד כי עצירת מעלית השבת רק בקומות הדיירים הדתיים מהווה שימוש ייחודי ברכוש המשותף ולכן טעונה הסכמה פה אחד. המפקחת דחתה טענה זו, וציינה כי על פי החוק העוסק בהפעלת מעליות שבת, "בעלי הדירות הדורשים את הפעלת מעלית השבת, הם אלו שיישאו בהוצאות האחזקה וההפעלה הנובעות מהפעלת מעלית השבת". מסיבה זו, הוסיפה, "הרי שאין מדובר בהחלטה המטילה על בעלי הדירות שאינם מעוניינים במעלית השבת חובות או תשלומים שהם אינם מחויבים בהם לפי חוק". עוד הוסיפה המפקחת כי "השימוש במעלית השבת לא נאסר על יתר בעלי הדירות, והם רשאים להשתמש במעלית השבת, גם אם הם אינם נמנים על דורשי מעלית השבת. יתרה מזאת, בכל עת רשאי כל בעל דירה לבקש להוסיף עצירה בקומת דירתו".
על רקע זה, קבעה המפקחת, "יש לדחות את טענת הנציגות שעצירת מעלית השבת רק בקומות הדורשים עולה כדי "שימוש ייחודי", ולכן נדרשת הסכמה של כל בעלי הדירות. עצירת מעלית השבת בכל 25 הקומות, משמעה העדר מעלית שבת בבית המשותף. עצירת המעלית רק בקומות דורשי מעלית השבת אינה פוגעת ביתר הדיירים".
המפקחת המשיכה וביקרה את נציגות הבניין, וקבעה כי מניעה נטולי תום לב: "שוכנעתי, שמאחורי התנגדותה של הנציגות עומד טיעון דווקני, נעדר תום לב, הוא הנימוק הראשוני המופיע בכתב הגנתה, שמדובר בדרישה של מספר מצומצם של דיירים לספח לעצמם מעלית פרטית; שהמעלית שייכת לכלל בעלי הדירות, ויש לאלו זכות להשתמש בה, גם בזמנים שהיא פועלת כמעלית שבת, וזאת, אף על פי שעומדות לרשותן שתי מעליות רגילות".
כמה עולה מעלית שבת?
טענה נוספת שהעלו הדיירים שהתנגדו לדרישת השכנים הדתיים עסקה בעלות הפעלת מעלית שבת. נציג הדיירים הדתיים טען כי עלות הפעלת מעלית שבת היא 1.25 שקל לשעה, שתוטל על המשתמשים בה. מנגד, הנציגות הציגה הערכה אחרת, שלפיה העלות היא 2.05 שקל לשעה.
לאחר שגם נציג חברת המעליות לא הצליח להציג תשובה חד משמעית בנוגע לעלויות, קבעה המפקחת כי העלות תעמוד על 1.65 שקל לשעבר – ממוצע בין הסכום שהעלו הדיירים הדתיים לכום שהעלתה נציגות הבניין.
בסיום דבריה קבעה המפקחת כי: "התנהלותה של הנציגות בתיק שלפניי הייתה רצופה בפגמים, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם חובתה להפעיל סמכויותיה בתום לב ובהגינות".
עוד נקבע בפסק דינה של המפקחת כי: "עצירת מעלית השבת בכול אחת מ-25 הקומות, כרוכה בזמני המתנה ארוכים, באופן בלתי סביר; בפרט בנסיבות שבהן לרשות יתר הדיירים עומדות שתי מעליות נוספות בפיקוד רגיל. עצירת מעלית השבת רק בקומות הדורשים לא תיפגע ביתר הדיירים, ולא תגרע מזכותם לנוע באופן מיטבי בין הקומות השונות באמצעות שתי המעליות האחרות. משכי הזמן הארוכים, עד כדי ויתורם של דורשי המעלית על השימוש בה, משמעותם הפרקטית היא, שבבית שלפניי אין מעלית שבת, זאת בניגוד להוראת סעיף 59 לחוק המקרקעין, שיישומו על המקרה שלפניי, מחייב הפעלה של מעלית שבת ללא סייג".
המפקחת הורתה, בסופו של דבר, כי המעלית תעצור רק בקומות שבהם מתגוררים השכנים הדתיים, שנזקקים לשירותיה.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
