היזמים חושפים: "יש פער גדול בין תוכניות מאושרות על הנייר לבין מספר הפרויקטים שיכולים לעלות על הקרקע"

מהם החסמים שמעכבים פרויקטים של התחדשות עירונית, גם כיום לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל והכרה בחשיבות מיגון של בתים ישנים? סוגיה זו עלתה סביב שולחן עגול יוזמת אתר "מגדילים", בהשתתפות נבחרת הדרוג בעלי המקצוע והיזמים הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל. בירוקרטיה, ריבוי רשויות וגופים, העדר קרקעות משלימות ותהליכי תכנון בלתי נגמרים, הם רק חלק מהחסמים שמביאים לצמצום מלאי הדירות ועיכוב פרויקטים, כך עולה מדבריהם. 

"יש פער גדול בין מה שמתוכנן על הנייר ובין מה שמאושר, לבין מספר הפרויקטים שיכולים לעלות על הקרקע", אומר עומר גוגנהיים סמנכ"ל אשדר, "יש לא מעט תב"עות בלי איחוד וחלוקה ואז אי אפשר לאשר אותן. אלה לא אנחנו שמעכבים את הפרויקטים. יש גם צורך בכל מיני אישורים כדי להוציא לפועל תכניות, כמו למשל מחברת חשמל. כל זה מביא לכך שלהוציא היתר בישראל ולעלות על הקרקע זה לא פשוט, וזה רק הולך ומתארך".

רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה ישראל התחדשות עירונית, מוסיפה על הדברים האלה: "יש תופעה של תב"עות מאושרות עם קרקע משלימה. הבעיה היא שלא מוציאים היתרי בנייה לתב"עות לא ריאליות, ומדינת ישראל לא נותנת קרקעות משלימה. אני מכירה מקרים שבהם יש תב"עות מאושרות, אבל אף יזם לא ילך למימוש הפרויקטים האלה אם לא תהיה לו בטוחה לממש אותן. על זה צריך לדבר. מעבר לכך, יש שפות שונות שמדברים בהן בתכנון וזה גורם לעיכוב – הוועדה המקומית רוצה משהו אחד, המחוזית רוצה דבר אחר, ורמ"י לא נותנת קרקע. אנחנו עובדים בכל ישראל ומנסים לפתור את העניין הזה. הפתרון הוא להפגיש את הצדדים, וכך כשמשרד הביטחון ורמ"י נמצאים באותו דיון – אנחנו יודעים שנוכל לצאת לדרך. אז הפתרון הוא שהאנשים האלה יהיה בשולחן עגול, ולא לקבל החלטות מעל הראש של ראשי ערים".

"הניגוד הקיים בין הדרג המוניציפלי לארצי הוא ניגוד מובנה בגלל שיטת המשטר", מסביר נתי גלבוע, מנכ"ל התחדשות עירונית שיכון ובינוי. "את זה אף אחד לא יוכל לפתור. אז אם יש מקומות שבהם אנחנו מזהים שיש ראשי ערים שקוראים ליזמים, חלק מזמינים אותנו לפגישות עם מינהלות ועם מינהל התכנון. אז יש דרג מוניציפלי שמאוד רוצה בהתחדשות, אבל צריך לראות בסוף שהדברים מסתרים יחד. אנחנו יודעים לקחת פוזיציות לטווח ארוך, אבל אי אפשר לאחז עיניים לדיירים בפינוי בינוי. בסופו של דבר, בערים שבהן יש ראש עיר שמקדם התחדשות, אז תראו אותנו שם".

עו"ד גיא פרבמן, ממשרד רשף פרבמן ושות, מחזק את דבריו של גלבוע: "אנחנו מייצגים פרויקטים מצפון לדרום, ורואים שבערים בעייתיות, מבחינתנו, שבהן ראש העיר פחות תומך בהתחדשות, יש אכן קושי בעניין הזה. לפעמים ראש העיר משנה בעצמו את המדיניות שלו במהלך הקדנציה". 

מחסום נוסף, משמעותי ומטיל צל כבד על עולם ההתחדשות העירונית, כמו על עולם הנדל"ן בכלל, הוא מחסור בכח אדם, שהלך והתעצם לאחר 7.10, והאיסור על כניסת פועלי פלסטינים לישראל, לצד עזיבת עובדים ממדינות רבות. כל זה, אומר עו"ד ראם רצון, מנכל ובעלים של חברת אב גד, מביא אותנו על סף קטסטרופה בעולם הנדל"ן, בכל הנוגע למחירי הדירות. "יש מחסור אדיר בעובדים ויש עיכוב בפרויקטים", הוא מבהיר. "המדינה חייבת למצוא פתרון. הייתי מעדיף שלא יכניסו פלסטינים, אבל צריך פתרון. ענף הנדל"ן הוא ענף חשוב מעוד ולא יכול להתנהל בלי פועלים".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן