banner
צאלה רוזנבלום עמור \\ יחצ | Depositphotos
צאלה רוזנבלום עמור \ יחצ | Depositphotos

התחדשות עירונית כפתרון לשמירת שטחים פתוחים

קצב הפחתת השטחים הפתוחים, העומד כיום על כ-30 קמ"ר לשנה, רק ילך ויגבר במהלך השנים הבאות, כתוצאה מגידול בהתחלות הבנייה // דעה

צאלה רוזנבלום עמור 10.04.2023

אין זה סוד שמדינת ישראל הופכת כבר היום לאחת הצפופות בעולם, כ-450 נפשות לקמ"ר, יותר מהולנד ובלגיה, המדינות הצפופות ביותר באירופה, ואם נחלט את הנגב, מבאר שבע דרומה, נגיע לצפיפות של קרוב ל-100 נפשות לקמ"ר.

נתון דרמטי זה יוכפל עד שנת 2050, בה יתגוררו בישראל כ-18 מיליון נפשות, כלומר צפיפות ארצית של כ-1000 נפשות לקמ"ר ובחלקה הצפוני של המדינה כ-2000 קמ"ר, יותר מכל מדינה אחרת בעולם.

רבות דובר על הפגיעה בערכי טבע ובמיוחד בשטחים פתוחים, חקלאיים ומיוערים שמתדלדלים והולכים במהירות רבה. על פי דו"ח עדכני של הרשות הלאומית לשמירת מצב הטבע, במהלך 4 השנים האחרונות חוסלו כ-120 קמ"ר שטחים פתוחים, כלומר כ-120 אלף דונם, שווה ערך לשטחה של ירושלים, בירת ישראל.

דו"ח זה צופה כי קצב הפחתת השטחים הפתוחים העומד כיום על כ-30 קמ"ר לשנה, רק יילך ויגבר במהלך השנים הבאות, תוצאה של גידול בהתחלות בנייה עקב הגידול הצפוי באוכלוסיית ישראל ובד בבד הגידול בהתחלות הבנייה.

נתונים משמעתיים אלה ממחישים לכולנו עד כמה במדינה קטנה וצפופה דוגמת ישראל, קימת חשיבות משנה בתכנון שוק הבנייה העתידי. למשל, האם יש הגיון בתכנון עוד ועוד ערים ושכונות ענק חדשות, או שמא להתמקד דווקא בהתחדשות עירונית, שלא רק תייצר מאות אלפי דירות חדשות לשוק הדיור, אלא גם תנצל היטב זכויות בנייה בתוך ערים ותיקות קיימות.

דוגמא מובהקת לכך הינה החלטתה של עירית ירושלים במהלך השנים האחרונות להעניק  עדיפות ברורה לקידום התחדשות עירונית, הן תמ"א 38/2 והן פינוי בינוי, ברוב השכונות הוותיקות שנבנו בעיר במהלך שנות ה-50- ה-60 וה-70 של המאה הקודמת. מהלך זה יאפשר לא רק רבבות פתרונות דיור בבירה, אלא גם ינצל באופן מיטבי את זכויות הבנייה בתחום השיפוט העירוני וימנע זליגה  עתידית לשטחים פתוחים מחוץ לעיר, דוגמת פרוזדור ירושלים.

ברור כי אם כל 80 הערים הקיימות כיום ברחבי מדינת ישראל ועוד עשרות רבות של מועצות מקומיות יילכו בעקבות הבירה, ייווצר לא רק מלאי עתידי של מאות אלפי דירות בהתחדשות עירונית וייתכן שאף יותר מכך, אלא גם ימנע גם בתחומן התרחיש של זליגה לשטחים פתוחים, מה שיהפוך, חלילה, את נראות ישראל בעוד כמה עשרות שנים, למטרופולין אורבני צפוף.

אדגיש כי בשום מדינה בעולם המקבילה בגודל האוכלוסייה לישראל כ-9.7 מיליון תושבים כיום, אין 80 ערים ואין שום טעם ותכלית בערים סופות שיזללו שלא לצורך שטחים פתוחים. דוגמא, הונגריה, בה גודל האוכלוסייה מקביל לשלנו, קיימות רק 12 ערים עם יותר מ-100 אלף תושבים, זאת לעומת 19 ערי אצלנו וצפי לכ-40 ערים עד 2050. 

המלצתי למקבלי ההחלטות בממשלה, שמשבר הדיור מתדפק על דלתה, לשקול היטב האם תכניות המגירה לקדם עוד ועוד ערים חדשות, בגליל, בנגב וכן במרכז הארץ, דוגמת העיר שפיר המתוכננת באזור השפלה, ולבדוק האם תכניות אלה שכוונתן אולי טובה, גם יביאו, חלילה, לנזק חסר תקדים לנופי הטבע של ישראל וגם יבלמו באופן כזה או אחר את מימוש הפוטנציאל העתידי של התחדשות עירונית. 

*כותבת המאמר, צאלה רוזנבלום עמור ,היא מנכ"לית קבוצת מ.אביב

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות