אותן אוכלוסיות מוחלשות, השיכונים בערים הוותיקות, ידיהם קשורות והמציאות אינה מאפשרת להם חיזוק מבנים // דעה
בלהט אינספור הראיונות שנעשו בעקבות רעידת האדמה הגדולה שהייתה בטורקיה ובסוריה, לא הוזכרה משום מה בעיה אסטרטגית כאובה ביותר – בעיית שצחוק הגורל, נוצרה בימי השלטון הטורקי-עותומני בארץ – בעיית ה"מושע".
"מושע" הינו מושג נדל"ני ממחצית המאה ה-19 ומשמעותו בעברית פשוטה הינה בעלות משותפת של קבוצת דיירים המתגוררת באותו בניין על כלל אותו מגרש. ובמילים אחרות, אין כלל לאף אחד מהדיירים בעלות ברשם המקרקעין (טאבו) על הדירה בה הוא מתגורר, אלא רק חלק יחסי מגרש שעליו עומד הבניין.
ומכיוון שאותם בניינים המצויים בסטטוס ,מושע" נבנו במחצית הראשונה של המאה הקודמת, בתקופה העותומנית ובהמשך גם בימי המנדט הבריטי, מדובר בבניינים הממוקמים רובם ככולם בדרום תל אביב, ביפו ובמיקומם שבהם מתגוררת אוכלוסייה קשת יום. עובדה זו הופכת את האפשרות לבצע באותם בניינים התחדשות עירונית, בין אם מדובר בפינוי או תמ"א 38, לבלתי אפשרית.
זה שנים רבות מדובר על הסדרת ה"מושע" והעברת אותם אלפי בניינים ברשם המקרקעין, מה שגם יעלה את ערך אותם נכסים באופן משמעותי, אולם גם ובעיקר יעניק להם סוף סוף הזדמנות לבצע התחדשות עירונית. אולם עד כה, למרות כל להבטחות, לא נעשה דבר וחצי דבר. לטעמי מדובר בהפקרה של ממש של אותן אוכלוסיות לתרחיש של רעידת אדמה גדולה אפשרית במהלך השנים הקרובות.
הסיבה להפקרה זו, מן הסתם, הינה משום שלאותן אוכלוסיות קשות יום אין כלל "לובי" ורובם הגדול מתגוררים ממש בירכתי הערים הוותיקות, הרחק הרחק מהשכונות והאזורים המבוקשים. על כן, לטעמי, קיימת חשיבות משנה להעלאת נושא זה על סדר היום במסגרת הדיונים שמן הסתם יהיו בתקופה הקרובה בכל הקשור להתנעת התחדשות עירונית.
אולם, וזה אולם גדול, בחצר האחורית של "מדינת תל אביב" מתגוררים לא רק אותם רבבות בבנייני ,מושע" בשכונות הדרומיות, אלא גם חלק נכבד מתושבי ערי הפיתוח בפריפריה, דוגמת קריית שמונה, חצור הגלילית, טבריה ובית שאן.
באותן ערים זכו התושבים לקבל במהלך שנות ה-70, תוספת מהמדינה של "חדרי בטחון", זאת בעקבות התקפות הקטיושות התכופות שהיו באותם הימים מכיוון לבנון. אותם חדרי בטחון הפכו בפועל לחרב פיפיות עבור תושבי אותן ערים, זאת משום שהם מונעים בפועל לבצע תמ"א 38 במסגרת חיזוק מבנים וכופים את האלטרנטיבה היחידה של פינוי בינוי או לחלופין תמ"א 38/2, מה שכידוע אינו קורה בשל חוסר כאיות כלכלית.
ובמילים אחרות – דווקא אותן אוכלוסיות מוחלשות, הן בחצר האחורית של "מדינת תל אביב" והן השיכונים בערים הוותיקות הממוקמות בשבר הסורי אפריקאי, אזור הסיכון הגבוה ביותר לכל הדעות, ידיהם קשורות והמציאות אינה מאפשרת להם כלל לא חיזוק מבנים ולא התחדשות עירונית כזו או אחרת. גם במקרה של תושבי הפריפריה המתגוררים לאורך השבר, העובדה שמדובר באוכלוסייה ללא כל לובי חזק, משאירים אותם אחרונים ברשימת היעדים לבצע התחדשות עירונית, אם בכלל.
אז הגיע הזמן להעלות לסדר היום את המציאות המעוותת הזו ואני מצפה שמקבלי ההחלטות, ישלבו במסגרת חבילת הפתרונות שיוצעו על מנת למגן כמה שיותר מהר את בנייני המדינה כנגד רעידות אדמה, את אותן אוכלוסיות מוחלשות שגם הן, מה לעשות, זכאים לקבל מהמדינה הגנה בסיסית על חייהם!
*כותב המאמר, דני סויסה, הוא יו"ר צים בהרי נדל"ן מקבוצת עדי צים אחזקות
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
