"חשוב שבחוק ההסדרים יהיו פחות סנקציות כלפי הרשויות והקבלנים"
אנשי הנדל"ן עם עמדתם על עתידה של ההתחדשות בצל השינויים התכופים – מה צפוי לנו בשנת 2023? // דעה
אנשי הנדל"ן עם עמדתם על עתידה של ההתחדשות בצל השינויים התכופים – מה צפוי לנו בשנת 2023? // דעה
שנת 2023 תהיה ללא ספק שנת מבחן למינוף מחודש של ההתחדשות העירונית. מבלי להרגיש, חלפו כמעט שני עשורים מאז החליטה הממשלה בשנת 2005 על תמ"א 38, כתכנית לאומית לחיזוק מאות אלפי בניינים כנגד רעידת אדמה. עד כה, חוזקו עשרות אלפי בניינים בודדים, חלקם הגדול במסגרת תמ"א 38/2, הריסה ובנייה מחדש.
בשנת 2019 דומה היה שהתכנית מקבלת סוף סוף תנופה. אולם החלטה שנויה במחלוקת של מינהל התכנון גרמה להאטה ניכרת בהתחדשות העירונית בכלל ובתמ"א 38 בפרט, זאת עקב אי הבהירות לגבי היתכנות ההמשך תכנית.
רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו" אומר כי: "נקודת התורפה המרכזית בהתחדשות עירונית במהלך השנים האחרונות, הינה חוסר הוודאות לגבי המשך תמ"א 38. דווקא בשנת 2019, שהתאפיינה בגידול משמעותי, קיבלה ראשת מנהל התכנון החלטה שנויה במחלוקת להספיק את התוכנית ולהחליף אותה בתוכנית אחרת. רק לאחר לחצים הושגה פשרה, בעייתית לכשעצמה, לקצוב את ימי תמ"א 38 עד אוקטובר 2023. אי הוודאות הזו גרמה לרוב המכריע של הקבלנים לשקול אם בכלל הם מעוניינים להיכנס אל תוך שדה המוקשים הזה הפתרון הינו פשוט: להמשיך את התמ"א 38, שעל כל חסרונותיה הינה ללא ספק האלטרנטיבה הטובה ביותר! לצערי בשנים האחרונות אנו נתקלים במדיניות הזיג זג ! שמראה עד כמה אין אפשרות לשקול קידום תכניות בצורה מושכלת ואחראית. התוכניות חייבות להיות מינימום ל-10 שנים כי התהליכים בתמ"א נמשכים כ- 5-10 שנים לפרויקט, כך שבלי וודאות לא ניתן לתכנן ולעבוד ברצינות".
דני סויסה, יו"ר צים בהרי נדל"ן מקבוצת עדי צים אחזקות, אומר כי: "לפרוטוקול, לצים בהרי לבדה יש ב"קנה" כ-30 אלף יחידות דיור בקירוב שניתן לקדם בהתחדשות עירונית, הן פינוי בינוי והן תמ"א 38. מדובר, לטעמי, באלטרנטיבה היחידה להגדלת ההיצע בשוק הדיור, לחדש את פני ערי מדינת ישראל ובעיקר לחזק מאות אלפי בניינים כנגד תרחיש אימה ריאלי של רעידת אדמה גדולה. על כן, על מקבלי ההחלטות בממשלה, בשיתוף הרשויות המקומיות, לפעול באופן נמרץ על קידום מתחמים גדולים להתחדשות עירונית, זאת תוך מתן הטבות ליזמים, תמריצים לרשויות המקומיות, קיצור ביורוקרטיה של מתן היתרים וקביעת יעדים ברורים. כל מה שנדרש זה יצירת ודאות תכנונית וכלכלית. הקמת עוד שני צוותי וותמ"ל וקיצור לוחות הזמנים. כמו כן, חשוב שבחוק ההסדרים יהיו פחות סנקציות כלפי הרשויות והקבלנים, שעשויות להרתיע אותם מלקדם פרויקטים, ומנגד יהיו יותר "גזרים", כלומר הטבות ותמריצים לאותן רשויות מקומיות ואותם קבלנים שיקדמו פרויקטים!"
עו"ד שיר טורם-הספרי, ממתגת ערים ונדל"ן, אומרת כי: "המצב מדאיג במיוחד באזור הפריפריה. בכל מה שקשור למיגון, כשהוחלט על תמ"א 38 ב-2005, הכוונה הייתה בראש וראשונה לחזק ולמגן את הפריפריה כנגד רעידת אדמה גדולה. בפועל, לצערי הרב, מחוץ ל"מדינת תל אביב" כמעט ולא קודמו כלל פרויקטים, בראש וראשונה בשל העדר כדאיות כלכלית. על כן, באחריות מקבלי ההחלטות לפעול על מנת לתקן את המעוות, זאת משום שאין זה סוד שדווקא הפריפריה מהווה אזור סיכון לרעידת אדמה גדול במיוחד. הנוסחה לפתרון יכולה להיות או באמצעות הגדלה משמעותית של זכויות הבנייה של הקבלנים או לחלופין מענקים לרשויות שיאפשרו סבסוד פרויקטים ובלבד שלא יפקירו את הפריפריה".
צאלה רוזנבלום-עמור, משנה למנכ"ל מ. אביב, אומרת כי: "המפתח לקידום התחדשות עירונית הינו דווקא ברשויות המקומיות. עד כה רוב רובן של הרשויות היססו, בלשון המעטה, מלעודד פרויקטים, מה שכמובן הקשה מאוד על הימים והקבלנים. כדוגמא טובה הייתי מביאה את עיריית ירושלים שלפני כשנתיים הכריזה על מתן עדיפות להתחדשות עירונית בהליכים ביורוקרטיים מקוצרים, בכל השכונות הוותיקות שנבנו במחצית המאה הקודמת במערב העיר. במהלך שנתיים אלה הוענקו ליזמים אלפי היתרים, מה שייצר מהפך בכל אותן שכונות, הן מבחינת הנראות, הן מבחינת גידול משמעותי בהיצע וכמובן בחיזוק הבניינים כנד רעידת אדמה. אני קוראת ליתר העיריות והרשויות המקומיות בארץ ללכת בעקבות עיריית ירושלים".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן