banner
ורד לזר ארביב // צילום: רז רוגובסקי |Depositphotos
ורד לזר ארביב // צילום: רז רוגובסקי |Depositphotos

ורד לזר, בכירה בחברת אקרו נדל"ן: "כיזמים אנחנו לפעמים מרגישים שיש 'לא' שנאמר סתם"

הדברים נאמרו בדיון מקצועי שקיימה נבחרת נשות הנדל"ן המובילות לשנת 2023 על יחסי רשויות ויזמים. ראש מינהלת גבעתיים: הבחירה ביזם נמצאת בידי התושבים

באיזה אופן מתנהלת מערכת היחסים הסבוכה בין רשות מקומית ליזמים המקדמים פרויקטים של התחדשות עירונית בשטחה? לסוגיה המורכבת השיבו נבחרת נשות הנדל"ן המובילות לשנת 2023, במהלך דיון מקצועי יוזמת אתר "מגדילים", שהתקיים לרגל יום האישה, בהנחיית כרמלה קופר, העורכת הראשית. 

ורד לזר סמנכ"ל ויועצת משפטית בחברת אקרו נדל"ן, הדגישה כי מלבד הרווח היזמי ישנם עוד שיקולים בכניסה לפרויקטים בערים: "הרווח היזמי הוא חשוב אי אפשר להפריז בחשיבות שלו, זה הדבר הראשון שיזם בודק לפני שהוא נכנס לעסקה אבל לשמחתנו הוא לא הדבר היחיד. חברות יזמיות מבינות שהן צריכות להיות חלק מהקהילה, רואים את זה למשל בפרויקטים של התחדשות עירונית שבהם יזמים שומרים על צביון ומבצעים פעולות וולונטריות למען התושבים – ולא כמשהו שנכפה על היזם. הם עושים דברים עם ארגונים שקרובים לליבם, עם עמותות ומלכ"רים וזה חשוב ויוצר אופי של ארגון. אני מאמינה שלנו צריכה להיות תרומה לדבר הזה ולא להסתכל רק על שורת הרווח".

עוד אמרה לזר: "אני חושבת שיזם צריך לפעמים להבין שלרשות מקומית יש לפעמים סיבה לקשיים שהיא מערימה אבל כיזמים אנחנו לפעמים מרגישים שיש 'לא' שנאמר סתם למרות שהיזם בא ומסביר מדוע התכנית כל כך טובה. אבל זו לא הכללה – לפעמים זוכים לשיתוף פעולה נהדר מרשויות ולפעמים צריכים לקוות שתהיה אוזן קשבת".

רקפת פסו קונפורטס // צילום: רז רוגובסקי | Depositphotos
רקפת פסו קונפורטס // צילום: רז רוגובסקי | Depositphotos

רקפת פסו קונפורטס, ראש המנהלת להתחדשות עירונית בגבעתיים, התייחסה לשאלה האם המנהלות העירוניות לא מעכבות תהליכים, ואמרה כי: "אני מאוד מאמינה במקצועיות, אמון, שקיפות ואמינות. אני חושבת שבכל מקום צריך לבוא ולמפות את החסמים, בכל מקום צריך ללמוד ולהבין את השטח. הבנו שאחד הדברים החשובים מאוד הוא ודאות תהליכים. גבעתיים הייתה עיר מאוד מנומנמת ומבוגרת שעברה מהפיכה בעשור האחרון, הרבה אוכלוסייה צעירה הגיעה והביקושים הביאו את ההבנה שמדובר עיר צפופה ללא עתודות קרקע להתפתח אליהן, עם פערים מאוד גדולים בשטחי ציבור כבר היום, בתמהיל שימושים מאוד לא מאוזן. הבנו שיש צורך במהפכה תכנונית בעיר".

איך זה התבצע בפועל?
"כתבנו נוהל מאוד מסודר של איך מתקדמים, עשינו שולחנות עגולים עם יזמים עורכי דין המייצגים דיירים ועם תושבים וכתבנו נוהל שמאושר על ידי הועדה המקומית. אנחנו גם מנגישים את המידע באתר העירייה וכל אבן דרך מעודכנת ומי שפועל לפי העקרונות האלו, דברים מתקדמים. אנחנו מקיימים פורום ומפיצים תשובות כתובות לא רק ליזמים אלא גם עם עותק לתושבים כדי שיהיה תיאום ציפיות ושקיפות בתהליך. הפורום הפנימי שלנו מקבץ את יו"ר הועדה המקומית, מהנדסת העיר, גורמי תכנון כך שכבר משלב ראשון יודעים איך להתקדם, עוד לפני הועדה. הפורום מתכנס בערך כל חודש והנוהל אצלנו מאפשר ליזם לדעת לאן הוא יכול להתקדם, כדי שלא להבטיח לתושבים משהו שהוא לא ריאלי". 

עוד אמרה פסו קונפורטס: "מי שיקבל את ההחלטה מי היזם שיקדם את השטח אלו בסופו של דבר התושבים. הם בעלי הקרקע ואנחנו לא מנסים לכוון ליזם כזה או אחר. יש לנו את פרויקט ההסתדרות שמורכב משתי תכניות עם למעלה מ -3500 יח"ד שם הקמנו זרוע ביצועית, שמצד אחד עוזרת לקדם את כל התשתיות הציבוריות ומצד שני לראות כל הזמן מול היזמים את החסמים ולבוא מול גופי העירייה ולדחוף. כל נושא חדש מבחינתי הוא לא רק לטפל בו בראייה הנקודתית אלא להפוך אותו לפתרון כדי שבפרויקט הבא נוכל ליישם יותר מהר. הפרויקטים הם כמו מירוץ שליחים – בסופו של דבר מה שמשנה זה איזו קבוצה סיימה ראשונה את המירוץ. לפעמים זה נראה כאילו משהו מדשדש, אבל בסופו של דבר הראייה הכוללת תביא אותנו למוצר טוב יותר, אבל יש לנו מטרה לייצר עתיד טוב יותר. 

"אחד הדברים המאוד חשובים כדי לאזן את הפרויקטים זה בשיח כולו – את המטרים הכי קל למדוד וקל לדבר עליהם אבל רגע אחרי שהנושא הזה נסגר, התושבים מתחילים לשאול – 'למה זה קורה ולמה זה קורה?' לפעמים מטר אחד פחות אבל תכנון יותר טוב מביא את הערך והייחודיות. בשיח זה קצת יותר קשה אבל אסור שנוותר עליו".

עו"ד טלי סלטון-ישועה // צילום: רז רוגובסקי | Depositphotos
עו"ד טלי סלטון-ישועה // צילום: רז רוגובסקי | Depositphotos

עו"ד טלי סלטון-ישועה שותפה וראש מחלקת תכנון ובניה, פישר (FBC & Co), שיתפה בטיפים עבור יזמים לשם קידום נכון של התכנית מול גופי התכנון: "אני מאוד מאמינה בעשייה סדורה. בדיקה יסודית היא קריטית ואני מאמינה בהכרה יסודית של החקיקה וכשהחוק כל הזמן משתנה זה מאוד קשה. יש המון דברים ללמוד ולעקוב אחריהם, אנחנו כבר יושבים כעת כדי להבין את חוק ההסדרים.

"אסור לחשוב שכל החכמה אצלך, קצת צניעות. אולי יש לרשות המקומית משהו מעניין להגיד, אולי ליזם ואולי למתנגדים. כשמבינים שהתמונה מאוד מורכבת יכולים להתקדם. צריך ללמוד ליהנות מעבודה גם אנו כמי שמייצגות יזמים יודעות שכשמדברים מהלב זה טוב יותר".

קרן דנון // צילום: רז רוגובסקי | Depositphotos
קרן דנון // צילום: רז רוגובסקי | Depositphotos

קרן דנון בעלים קרן דנון פתרונות פשוטים בנדל"ן, הסבירה מדוע יש צורך במיסוד תחום רישוי הבנייה: "בשנים האחרונות הצלחתי להבין שלהיות מנהל רישוי זה דבר מאוד חשוב גם ליזם וגם לרשות המקומית. לפני שנכנסתי לתפקיד זה היה נראה כתפקיד של מאכער ומאוד מצועצע, אבל לאט לאט כשנכנסתי לתחום למדתי הרבה. למדתי להכיר את הצד של התושבים, את הצרכים שלהם ואת הלחצים שלהם. היום אני באמת חושבת שיש צורך להסדיר את התפקיד של איש רישוי. כשנותנים לאדריכל או לשרטטים בתחילת הדרך שעדיין לא יודעים איך הדברים מתנהלים לנהל תהליך, זה לא תקין. זה תפקיד שאמור להיות בהסללה. זה אינטרס שהוא גם של הרשויות מקומיות, וכיום אני רואה שיש יותר ויותר בעלי תפקידים כמונו". 

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות