banner
אילוסטרציה // Depositphotos
אילוסטרציה // Depositphotos

הקרב על הנגב מתחמם: הוועדה המחוזית נגד המועצה הארצית

המועצה הארצית מתנגדת להקמת היישוב החדש נווה גוריון אבל הוועדה המחוזית דרום הודיעה על תמיכתה, ודנה השבוע גם בהקמת היישוב החדש תילה למגזר החרדי. ולנת"ע תדון בשבוע הבא בנושאים אלה

זיו גולדפישר 09.02.2023

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז דרום תומכת בהקמתם של שני יישובים חדשים בנגב – האחד, נווה גוריון, מתוכנן כיישוב קהילתי לציבור הכללי והשני, תילה, מתוכנן כיישוב חרדי. ההחלטה התקבלה בדיון שערכה הוועדה השבוע. בשבוע הבא יעלה הנושא לדיון בוועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע). יש לציין כי הדיון בהקמתו של היישוב נווה גוריון נערך על אף התנגדות המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ושל הרשות הבדואית.

נווה גוריון הוא יישוב קהילתי המוצע לקום ב"אגן משאבים", שטח בנגב בתחום המועצה האזורית רמת נגב, שבו ממוקמים כיום מספר יישובים: כפר רתמים, קבוץ רביבים, קיבוץ משאבי שדה, קיבוץ טללים, אשלים ושיזף. ההצעה להקימו התקבלה בשנת 2015, כחלק מתכנית ממשלתית להקים חמישה יישובים חדשים בנגב. היישוב נווה גוריון (הקרוי על שמו של ראש הממשלה דוד בן גוריון)  מתוכנן בשלב הראשון ל-500 יח"ד וצפוי להתרחב בעתיד ל-4,500 יח"ד ו-250 יח"ד דיור מוגן. שטח הישוב יהיה כ-4,000 דונם והוא יכלול בשטחו בין היתר שטחי תעסוקה ואכסון מלונאי. המיקום שהוצע ליישוב הוא צמוד לישוב רתמים מדרום לו, ממערב לרביבים ומצפון לביר הדאג'. תזכיר שהכין משרד הבינוי והשיכון, בשם "בדיקת היתכנות להקמת ישוב קהילתי פרברי נווה גוריון", המליץ על המיקום הזה על פני מיקומים אחרים.

הקמתו של היישוב נתקלה בהתנגדות ולנת"ע, שבשנת 2018 קבעה בהחלטתה כי: "לאור היות המרחב (שבו מוצע להקים את היישוב) בתחום מרקם כפרי על פי תמ"א 35, ניתן לקדם תכנית להרחבה משותפת של רתמים ורביבים מבלי להקים יישוב חדש". לאור זאת, הוועדה הודיעה על התנגדותה להקמת הישוב. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אימצה את עמדת הוועדה.

למרות זאת, הוחלט באחרונה לשוב ולקדם את התכנית להקמת היישוב. בתזכיר מעודכן שהוכן בספטמבר 2022 הוצג מניע נוסף לעידוד הקמתו של היישוב: מאבק בפלישת התיישבות בדואית לאזור. במבוא לתזכיר נכתב כי: "הולנת"ע החליטה להמליץ לממשלה שלא להקים יישוב חדש, כי אם להרחיב את שטח הישובים רביבים ורתמים. המועצה הארצית אימצה המלצה זו. החלטה זו לא מומשה. והיישובים רביבים ורתמים לא פעלו להרחבתם. בין לבין, התרחבו מיום ליום הפלישות לשטח הנדון, וישנו צורך ראשון במעלה להביא להסדרת האזור כולו".

ברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב הודיעו על התנגדות לתכנית. במסמך של הרשות נכתב כי: "הרשות מתנגדת בתוקף לכוונה להקים את הישוב במיקום של חלופה 1 (החלופה בה הוצע להקים את היישוב) שנמצאת בצמוד לביר הדאג'. השטח כולו פלוש כבר שנים רבות עם אלפי מבנים ותושבים. תהליכי הסדרת היישוב ביר הדאג' מעוכבים כבר שנים רבות, בשל חוסר שיתוף פעולה מצד התושבים. כמו כן, תאריך יעד לתהליכי הסדרה בשלב זה, לא נראה באופק".

מסיכום הדיון שנערך השבוע בוועדה המחוזית, נכתב כי מאז החלטת המועצה הארצית להתנגד להקמת נווה גוריון, חלו מספר שינויים, שהעיקרי בהם הוא התפשטות ההתיישבות הבדואית: "הישוב נווה גוריון מוצע באגן משאבים לצד קיבוץ רביבים וכפר רתמים ועל גבי שטח בו מצויה כיום התיישבות לא חוקית של שבט אל עזזמה המשתייכים לביר הדאג'".

יו"ר הוועדה, עודד פלוס ומתכנן המחוז, תומר גוטהולף, המליצו על מתווה חדש להקמת היישוב, שבמסגרתו הוא יועבר מעט צפונה מהמיקום המוצע לו, לציר רביבים-רתמים: "ניתן לשקול השלמת רצף התיישבות בציר רביבים-רתמים, בהוספת ישוב קהילתי, בהיקף ראשוני של עד 500 יח"ד, וזאת בכפוף למתן מענה של המדינה, להתיישבות הלא-מוסדרת הקיימת במקום". נציג המשרד להגנת הסביבה הודיע על התנגדותו לתכנית, מכיוון שלטענתו מאז החלטת המועצה הארצית נגד הקמת היישוב, לא חל שינוי בשטח המצדיק לקדם הקמת ישוב חדש. בסופו של דבר, הצעתם של יו"ר הוועדה ומתכנן המחוז אושרה ברוב קולות. 

במקביל, הוועדה דנה בהקמתו של יישוב חדש – תילה. ההחלטה על הקמתו של היישוב החדש התקבלה בממשלה לפני קצת פחות משנה, באפריל 2022. מיקומו של היישוב המוצע הוא כ-12 ק"מ מצפון לבאר שבע, בתחום המועצה האזורית בני שמעון, מצפון לישוב להבים, בסמוך לכביש 6. בתזכיר שהוכן ברמ"י נכתב כי היישוב צפוי להיות בשטח של 3,500 דונמים עם 15,000 יח"ד. הנימוקים להקמת הישוב המוצגים בתזכיר כוללים את הצורך במשיכת אוכלוסייה מגוונת לנגב, בעיקר לאור מעבר בסיסי צה"ל דרומה.

הוועדה המחוזית שדנה כאמור גם בהקמת היישוב תילה, קבעה בהחלטתה כי הגדלת ההתיישבות בצפון הנגב צריך להיעשות תוך השקעת מירב המשאבים לצמיחת העיר באר-שבע ומימוש ההרחבה המתכוננת בתכנית המתאר הכוללנית לעיר. לאור זאת, הוועדה החליטה שלא להמליץ על הקמת עיר לציבור הכללי, שתתחרה בבאר-שבע ובערי הנגב.

יו"ר הוועדה ונציג רשות מקרקעי ישראל העלו הצעת החלטה, להקצות את היישוב לחיבור החרדי. בפרוטוקול הדיון נכתב כי הועלתה בדיון אפשרות להקים באיתור האמור עיר לאוכלוסייה החרדית. נציגת שר הבינוי והשיכון בוועדה ונציג רשות מקרקעי ישראל בוועדה ציינו כי קיים מחסור גדול בפתרונות מגורים לציבור החרדי. בהצעתו של יו"ר הוועדה ונציג רמ"י נכתב כי: "לפי הצעה זו אין בעיר ייעודית עבור האוכלוסייה החרדית כדי ליצור תחרות לערי האזור. לכן, ממליצים לבחון את המיקום המוצע עבור האוכלוסייה החרדית",

נציג הרשויות המקומית, טל אל על, הביע התנגדות למתווה והציע שלא להקים כלל יישוב עירוני במיקום המוצע. הוא טען עוד כי לציבור החרדי יש מענה בעיר באר-שבע שיש לו פוטנציאל להגדלה וכן מענה במרחב כולו, כמו העיר כסיף, העיר פלוגות ליד קריית גת ועוד. גם כאן, הצעתו של יו"ר הוועדה ונציג רמ"י, להפוך את היישוב לעיר חרדית, התקבלה ברוב קולות.

בשבוע הבא, כאמור, תדון ולנת"ע בנושאים ובהמלצות הוועדה.

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות