ההתנהלות הבעייתית של הממשלה בכל הנוגע לטיפול במשבר הקורונה מגיעה גם לפגיעה ישירה בענף הנדל"ן: אין דיון בתקציב הדרוש לסבסוד קרקע ומעברי גבול נסגרים למעבר פועלים. במקביל, בעוד מכרזי מחיר מופחת נדחים, מכרזי קרקע רגילים זוכים לביקוש ומחירי הקרקע רק עולים. ניתוח
ביום ראשון הסתיים הסגר השלישי. כלומר, על פי אמצעי התקשורת הוא הסתיים ועל פי התבטאויות של הפוליטיקאים. בפועל, אומנם יש הקלות, אבל מערכת החינוך עדיין מושבתת ללא צפי לחזרה מה שמשאיר רבים בבית ללא אפשרות לשוב, אפילו בצורה חלקית, לשגרה. נכון לעכשיו, לא ברור האם יש תוכנית מסודרת לחזרה לשגרה מלאה ולא ברור לאן הולכים הדברים, אם במערכת החינוך ואם בכלל.
במקביל, אי הבהירות הנוגעת לקורונה והיעדר קבלת החלטות מסודרת, הובילה לאחרונה גם לפגיעה ישירה בענף הנדל"ן, פגיעה שעשויה להחמיר אם המצב יימשך. גורמים שונים במשרדי הממשלה, כמו גם גורמים בענף הנדל"ן הפועלים מול משרדי הממשלה, מרגישים חסרי אונים וחוששים שאם המצב יימשך כך הנזק רק יגדל.
פגיעה ראשונה הורגשה לפני שבוע כששורה ארוכה של מכרזי דיור במחיר מופחת שהיו אמורים להיסגר נדחו. הממשלה לא דנה בתקציב, על אף דרישות של שר הבינוי והשיכון ומנכ"ל משרדו, ומכרזי הדיור המוזל נדחו. עד כה נדחתה סגירתם של כ-1,800 יחידות דיור במספר יישובים, אבל על פי צמרת משרד הבינוי והשיכון – אם הנושא לא ייפתר שיווקי הקרקע יספגו מכה לא קטנה בעתיד הקרוב. נדגיש כי גם שר הבינוי והשיכון וגם מנכ"ל משרדו העבירו מכתבים לגורמים הרלוונטיים והתריעו. נכון לעכשיו זה לא עוזר.
אי הבהירות בהחלטות הממשלה הובילה בסוף השבוע האחרון גם לקבלת הוראות והחלטות סותרות שהובילה לכך שפועלים פלסטינים חזרו הבייתה לאחר שבועות של סגר, ולא יכלו לחזור חזרה לאתרי הבניה כי החלטה אחרת שהתקבלה הותירה את המעברים סגורים. אז יש מי שמצא את הדרך חזרה לאתרי הבניה בצורה זו או אחרת, אבל זו עוד דוגמא לפגיעה ישירה בענף הנובעת מקבלת החלטות סותרות.
שתי הדוגמאות הללו הן רק דוגמאות והן סימפטום למחלה. לא לקורונה, אלא למציאות של החודשים האחרונים במסגרתה הממשלה לא מתפקדת. מה יועילו אישורי תוכניות אם אין מי שיבנה את הדירות ומה יועילו תוכניות לדיור מוזל אם אין תקציב לפרסם ולסגור מכרזים.
ואם כבר נגענו בנושא מחירי הדירות. המצב הנוכחי לא מבשר טובות לגבי הכיוון שהם צפויים לנוע בו. על פניו, דווקא בגזרה הזו הכל חזר לשגרה, שיווקי הקרקע שאינם מתייחסים לדיור במחיר מופחת גוררים הצעות רבות מצד קבלנים ויזמים, ומעידים עד כמה הביקוש לקרקע זמינה לבניה גבוה. הבעיה היא שהמכרזים הללו הם המכרזים בהם ההצעה הגבוהה על הקרקע היא הזוכה, וביקוש גדול במכרזים כאלו מביא לעלייה במחיר הקרקע בצורה מהירה ובטוחה. דוגמא אחת לביקוש הקשיח כמו גם למחירי הגבוהים אפשר היה למצוא במכרז ברמת השרון. תוצאות של כמעט 2 מיליון שקל לקרקע לדירה. זו לא הדוגמא היחידה, אבל היא בולטת. והיא מראה את הכיוון אליו הענף, וגם מחירי הדירות, הולכים נכון לעכשיו.
הצטרפו אלינו לקהילת ההתחדשות העירונית >>> לחצו כאן
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
