תחנת התדלוק של רשות מקרקעי ישראל
תוך כדי מלחמה: תופעה יוצאות דופן של קבלנים שניגשו למכרזי רמ"י וזכו בהם ברמות מחירים גבוהות בהרבה ממחירי השוק // דעה
תוך כדי מלחמה: תופעה יוצאות דופן של קבלנים שניגשו למכרזי רמ"י וזכו בהם ברמות מחירים גבוהות בהרבה ממחירי השוק // דעה
טענה מוכרת וידועה היא שרשות מקרקעי ישראל, להלן רמ"י, מהווה פקטור חשוב, אם לא מכריע, בתדלוק מחירי הדיור. הממשלה באמצעות הזרוע השיווקית גובה מיסוי על הקרקע המשווקת לקבלנים, ובמציאות זו מסתמנת חוסר מידתיות, הן מול הקבלנים שנאלצים לשלם מחירי עתק במימון גבוה והן אל מול לקוחות הקצה, שנפגעים ישירות במיוחד בעת הזאת של מלחמה מתמשכת.
לאחר ששנת 2023 התאפיינה בעיקר בירידה בהתעניינות של הקבלנים במכרזי רמ"י, כולל לא מעט מקרים שבהם קבלנים משכו את ידיהם ממכרזים שאליהם ניגשו, נוצרה במהלך החודשים האחרונים, שינוי מגמה, תוך כדי מלחמה ומשבר מתמשך בענף בעיקר בגלל מחסור בכוח אדם, תופעה יוצאות דופן של קבלנים שניגשו למכרזי רמ"י וזכו בהם ברמות מחירים גבוהות בהרבה ממחירי השוק.
דוגמא אופיינית לכך, מכרז גדול שפורסם לאחרונה בנס ציונה, שכלל בתוכו שישה מתחמים ושהגישו אליו לא פחות מ-340 הצעות מקבלנים, זאת לאחר שרמ"י נתנה הנחה על השומות בגובה של 4-6 אחוזים. מחיר הזכייה במכרז היה 985 אלף שקלים ליחידת דיור, מחיר ששיקף עלייה של 10-15 אחוזים במחיר ממוצע של דירה אל מול המכרזים קודמים שהיו בנס ציונה לפי כשנתיים. הווה אומר, אותם קבלנים שניגשו למכרז צופים מגמה של המשך דהירת מחירים.
הדוגמא של מכרז נס ציונה איננה יחידה. ביישוב לא הרחק ממנה בשפלה, בני עייש, שווקו לאחרונה 985 יחידות דיור במחיר זכייה של 375 אלף שקלים, זאת לעומת 340 אלף שקלים במכרז קודם שהתקיים בטרם המלחמה. כך גם בשכונת הפארק בבאר שבע, בה מחיר הזכייה היה 308 אלף שקלים, שוב כ-10 אחוזים לפחות יותר לעומת מכרז קודם.
האם תופעה זו מסמנת התאוששות רבתית בשוק הדיור? לאו דווקא. יותר משהיא מסמלת "עסקים כרגיל", היא ממחישה ביתר שאת, את המלכוד אליו רמ"י מכניסה את הקבלנים, שאין להם חלופה אחרת לרכישת קרקע ואת לקוחות הקצה, שבלית ברירה נאלצים לשלם עבור דירה צנועה מחירים גבוהים שהולכים ומאמירים.
מדובר כאן בחרב פיפיות. ביד אחת הממשלה ומקבלי ההחלטות מציעים מבצעי דירות בהגרלה דוגמת מחיר מטרה, שהסיכוי לזכות בהם מזכיר במידה רבה את הסיכוי לזכות במפעל הפיס, ומצד שני המחסור הגדל והולך בדיור ממלכד גם את הקבלנים שנאלצים לעמוד בריבית הגבוה של בנק ישראל עבור מימון מכרזי הקרקע ומצד שני לקוחות הקצה שנאלצים על פי נתוני למ"ס האחרונים, ליטול משכנתא בשיעור ממוצע של יותר מיליון שקלים.
עובדה זו, כואבת במיוחד בעתות שכאלה, שבהן בכירים בממשלה ומקבלי ההחלטות מצהירים שוב ושוב על הצורך בהענקת דיור או פיסת קרקע במחירים מופחתים, ובמיוחד עבור המשרתים בכוחות הביטחון, הן משוחררים מסדיר והן אנשי מילואים. והמציאות בפועל מנוגדת בתכלית הניגוד להצהרות אלה.
כולי תקווה שסוף סוף יתעורר מישהו וישים קץ לסחף הזה שהתוצאה הישירה שלו היא עלייה במחירי הדיור, שכבר זינקו בשיעור של כ-6 אחוזים מראשית 2024 וצפויים, על פי הסימנים לעלות השנה לשיעור דו ספרתי. את המגמה הזו, שפוגעת בליבת הענף וברוכשים יש לשנות ויפה שעה אחת קודם.
*כותבת המאמר, צאלה רוזנבלום-עמור, היא מנכ"לית קבוצת מ.אביב
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן