העונש על חריגות הבנייה: הריסה ורישום הערת אזהרה על דירה

העונש על חריגות בנייה: רישום הערת אזהרה על הדירה. המפקח על המקרקעין בפתח תקווה, מאיר פורת, הורה לרשם המקרקעין לרשום הערת אזהרה על דירה באלעד, בגלל חריגות בנייה שביצע בעליה. ההחלטה ניתנה בפסק דין שניתן בעקבות תביעה שהגישו שכניו של בעל הדירה, שבנה קומה שלמה ללא היתר. בנוסף, נדרש בעל הדירה להרוס את החריגות ולהשיב את מצב הדירה לקדמותה.

את התביעה הגישו דיירי בניין מגורים באלעד נגד אחד משכניהם. לטענת התובעים, הנתבע קיבל היתר בנייה מהוועדה המקומית לתוספת שטח. על פי הבקשה להיתר, נתבקשה תוספת שטח עיקרית של 58.57 מ"ר ותוספת שטחי שירות של 9.98 מ"ר. הבנייה המבוקשת כוללת הוספת חדר שינה, חצי חדר, חדר רחצה ומחסן, ובקומת הגג התבקשו בניית חדר שינה, מחסן ומרפסות.

בפועל, נטען, הנתבע עשה דין לעצמו ובנה בהיקפים נרחבים ביותר מעל ומעבר לקבוע בהיתר שניתן לו. מעבר לחריגה בהיקף הבנייה, הנתבע בנה גם על שטחים משותפים בניגוד לדין ובלי שקיבל הסכמה לכך, ובין השאר הרחיב את הבנייה בניגוד להיתר כאשר הוא מוסיף קומה שלמה. לפיכך עתרו התובעים לצו שיורה לנתבע להשיב את המצב לקדמותו, ולהרוס על חשבונו את שני המפלסים אשר בנה בניגוד לדין. הנתבע, מצדו, טען כי הבנייה נעשתה על שטחים המותרים לשימושו, וכי אין קומות ומפלסים לא מאושרים. 

המפקח פורת מינה מומחה מטעמו, מהנדס ושמאי בהכשרתו, שהתבקש לבחון אם העבודות שביצע הנתבע היו בהתאם להיתר שהוצא. המומחה מטעם המפקח קבע כי העבודות בוצעו בניגוד להיתר, וכי לא ניתן להכשיר את עבירות הבנייה.

בתגובה לכך, אמר הנתבע כי אין למפקח על המקרקעין סמכות לדון בסוגיה, מכיוון שהשטחים במחלוקת הם שטח קנייני שבבעלותו ולא רכוש משותף. עוד טען הנתבע כי יש בידיו התחייבות של הדיירים בבניין לאפשר לו לבצע את הבנייה שבמחלוקת. גם על חלק זעיר מהרכוש המשותף שאליו חרג, הנתבע טען כי יש בידיו הסכמה של יתר הדיירים בבניין.

המפקח פורת דחה את טענות הנתבע לחוסר סמכות, והוסיף כי לא רק שהנתבע עבר עבירת בנייה, הרי שאין אפשר להכשיר אותה. משכך, קבע המפקח, אין הנתבע עומד בתנאי התכנוני, שהוא תנאי מקדמי לשם הרחבת דירה. המפקח הורה על סילוק ידו של הנתבע מכל השטחים שנבנו בניגוד להיתר. "אין חולק כי במקרה שלפניי שבו הנתבע חורג בצורה קיצונית מההיתר שניתן לו ובונה עשרות רבות של מטרים על הרכוש המשותף בלי שניתנה הסכמה כנדרש, הרי שמדובר בפגיעה מהותית בשאר בעלי הזכויות בבית המשותף, ובתוך זה בזכותם הקניינית של התובעים, ויש בכך כדי לפגוע, או לשנות את ערך שאר הדירות בבית המשותף, ובכלל זה ערך דירות התובעים", כתב המפקח.

המפקח הורה לנתבע להרוס על חשבונו את הבנייה שבוצעה על ידו בניגוד להיתר הבנייה, באופן שהמצב יושב לקדמותו בהתאם לתשריט ובהתאם להיתר הבנייה. ואם לא די בכך, המפקח הורה לרשום הערת אזהרה על הדירה, בהתאם לסעיף 130 לחוק המקרקעין, הקובע כי "בית המשפט רשאי, בכל הליך שלפניו בעניין זכות במקרקעין, להורות על רישום הערה כפי שיקבע".  המפקח ציין כי  תכליתו של סעיף 130 היא להבטיח את שימור המצב הקיים ולמנוע את העמדת הצדדים בפני עובדות מוגמרות.

המפקח הורה לרשם המקרקעין לרשום הערה על אודות פסק הדין. ההערה תירשם על זכויותיו של הנתבע. המפקח הבהיר כי ההערה היא לידיעה בלבד ואינה מגבילה ברישום פעולות או בביצוע עסקאות. בנוסף, המפקח הורה לנתבע לשלם 40,000 שקל הוצאות, מתוכן 13,500 שקל הוצאות ההליך ו-25,000 שכר טרחת עו"ד.

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: חריגות בניה המפקח על המקרקעין בפתח תקווה