"שימור מבנים מעלה את ערך הנדל"ן"

אדריכל יריב מנדל // צילום מיכל רותם

נושא השימור הפך להיות ערך מוסף במיתוג והשבחת ערים בכל רחבי העולם. דוגמא מובהקת לכך היתה עוד בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20, כשטובי אדריכלי איטליה, ביניהם הפלורנטיני לואיג'י קופדה, הוזעקו לרומא, עד אז עיר פרזות שהתאפיינה בהזנחה על גבול עיי חורבות, והפכו אותה תוך כמה עשרות שנים לאחת הערים המשומרות והאטרקטיביות ביותר ברחבי תבל, עם הכינוי la citta eterna , עיר הנצח. 

פאריז, בירת צרפת, הלכה אחרי רומא בכמה שלבים. תחילה, במחצית המאה ה-19, כשהברון האוסמן, בפקודת הקיסר נפוליאון השלישי, חידש לחלוטין את המרכז ההיסטורי של העיר בסגנון ניאו קלאסי מובהק. כ-100  שנה אחר כך, שר התרבות אנדרה מאלרו, עודד שימור רובעים עתיקים ישנים דוגמת ה"מאריי"("ביצות) שהפך להיות מסלאמס לאחד האזורים המבוקשים והאטרקטיביים ביותר בעיר האורות.

ברצלונה, דוגמא שלישית לעיר עולם בזכות השימור, ידעה החל ממחצית המאה הקודמת לשלב את ההיסטוריה הרחוקה שלה, הרובע הגותי שליד נמל, עם שימור הרובע הפנימי יותר , ה"אשמפלה", שהתאפיין במיוחד בעשרות רבות של בניינים שתוכננו על ידי אנטוניו גאודי.

הפיכת העיר תל אביב לעיר עולם גם כן, החלה הרבה מאוד לפני שהוכרזה ב-2003, כ"עיר לבנה" לשימור של אונסקו. ארבעה עשורים קודם לכן ביצע אדריכל צעיר בשם סעדיה מנדל (בשיתוף אדר' אורה ויעקב יער ואליעזר פרנקל) מהפך דרמטי במה שכונה עד אז "השטח הגדול" ביפו, מתחם גדול של זנות, סמים ושאר מרעין בישין, שיחזר ברוח הזמן את יפו העתיקה, הפך אותה תוך שנים מעטות לאחד ממוקדי התיירות המבוקשים ביותר בישראל, ובהמשך גם למתחם נדלנ"י לוהט, בו רמות המחירים אינן נופלות מאלה של סביבות שדרות רוטשילד.

מבדיקה שערך משרדנו מתברר כי השימור מעלה בכ–40-10 אחוזים את מחירי הנדלן בערים שונות בארץ. בתל אביב-יפו בניין לשימור משביח בעוד 40 אחוזים, לעיתים אף יותר, לעומת בניין "רגיל". לדוגמא במתחם שוק הפשפשים ביפו או באיזור שדרות רוטשילד או נוה צדק עשוי המחיר להרקיע לכ-80-90 אלף שקלים למ"ר במקרים מסוימים. בעיר לווין ממוצעת דוגמת ראשון לציון ההשבחה מתונה הרבה יותר, ובדרך כלל מדובר בתוספת של 8-12 אחוזים לבניין "רגיל" הממוקם במרחק הליכה קצר או לחילופין נהנה מנוף ישיר לאתר לשימור.

האתגר שלנו כיום, בעידן של בנייה אינטנסיבית בכל ערי ישראל, ותיקות כחדשות, הינו להפןך את נושא השימור כמנוע מרכזי למיתוג, למשיכת אוכלוסיות חזקות לא רק ל-מדינת תל אביב", אלא גם לערי לווין מרוחקות יותר, כולל ערי פריפריה, ובמיוחד להשביח את "דמותה של ארץ" ולחדד את ערכיה ההיסטורים, החברתיים והתרבותיים. פעולה זו תייצר זהות מקומית, תבליט את "הסיפור המקומי ותיצור סביבה ייחודית היוצרת את קשר האדם/ התושב למקום.

משרדנו, לא במקרה, ממשיך את מורשת סעדיה מנדל לא רק בערים עתיקות דוגמת יפו, עכו וירושלים, אלא גם, לדוגמא, במרכז ההיסטורי של המושבה ראשון לציון, והיריעה עוד ארוכה.

קל וחומר קיימת חשיבות משנה לשימור בעידן שיתאפיין בעשורים הקרובים ביותר ויותר התחדשות עירונית. ישנה חשיבות רבה שכל עיבוי בינוי שמתוכנן במרכזי הערים הקיימות יתבסס על תיעוד וימוד של הערכים הקיימים תוך דגש ערכים מקומיים. כל זאת על מנת שלא נהפוך את המרחב העירוני בישראל ל"מדינת לגו לנד", עם שכונות ענק חדשות סינטטיות, בבחינת ,ראית אחת, ראית את כולן". פעולה תכנונית זו תחזק את תחושת השייכות למקום.  ל"ערים עם היסטוריה, תרבות ונשמה", טמון בראש וראשונה בשימור אותם בניינים ומתחמי בראשית, זאת על מנת שיהוו מודל לסביבה הקרובה ולאותה עיר .ראשון לציון, למשל, מהווה דוגמא קלאסית של "עיר ישראלית טיפוסית" שמחפשת את שורשיה ואת ההיסטוריה שלה, דווקא בעיצומן של שנים המתאפיינות בהתחדשות ובגידול, ההופכים אותה מעיר לווין בינונית למטרופולין גדול.

הבשורה שאותה התבשרנו לאחרונה, אודות מחשבות על עצירת התמא 38 והמעבר החד להתחדשות עירונית באמצעות פינוי בינוי, מחייבת את כולנו לכלול את נושא השימור בתוך התבע"ות החדשות. הריסת מרקמים קיימים של בנייה נמוכה ובניית מגדלים גבוהים במקומם, כמו גם ציפוף הערים ומעבר לשימושים מעורבים, הינה אמנם הכרח המציאות, אבל אסור שנשכח גם את העבר. הדוגמא של בניין גימנסיה הרצליה ההיסטורי שהלך בדרך כל בשר ב-1959, כשהוקם במקומו מגדל שלום, כמו גם הריסת מבנים יפיפיים בנמל תל אביב הישן שהוקמו לקראת תערוכת אקספו 1936, הינן רק שתי דוגמאות מיני רבות.

לסיכום, אין לי ספק, שכפי שהעיר תל אביב-יפו הפכה בזכות השימור לעיר עולם, נוכל בעוד כמה עשרות שנים להתגאות בעוד כמה וכמה ערים עם שכיות חמדה שישראלים, כמו גם תיירים מכל העולם, יוכלו להתבשם בהן. אולם הכל תלוי במקבלי ההחלטות שבעצם ימים אלו יושבים על המדוכה לגבי אופי ההתחדשות העירונית העתידית כמו גם שכונות הענק החדישות.

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: