banner
מימין: עו"ד ישראל אלתר, עו"ד שמואל שוב // צילום: Itamar Photo | Depositphotos
מימין: עו"ד ישראל אלתר, עו"ד שמואל שוב // צילום: Itamar Photo | Depositphotos

האם ניתן יהיה "לדלג" על הרשות המקומית לצורך קבלת היתרי בנייה?

האם רשות הרישוי הארצית אכן תצליח לקצר הליכים להוצאת היתרי בנייה במקומה של העירייה? אלו הן נקודות הכשל והאתגרים שצפויים לה בדרך

עו"ד שמואל שוב וישראל אלתר 08.07.2024

השבוע נכנס לתוקף תיקון (143) לחוק התכנון והבניה, אשר מטרתו קיצור הליכי רישוי בניה בתכניות המונות יותר מ-80 יחידות דיור.

בהתאם לתיקון לחוק, רשאי יזם שהגיש בקשה להיתר לרשות הרישוי המקומית, וזו לא דנה בה יותר  מ-8 חודשים, לבקש להעביר את הדיון בבקשת ההיתר לדיון בפני רשות הרישוי הארצית.

ע"פ סמכויותיה, רשות הרישוי הארצית שהינה גוף ממונה חדש, תדון בבקשת ההיתר ביחד עם מבקש הבקשה ומהנדס הועדה המקומית, כשהיא רשאית ליתן היתר, או להעביר בחזרה את הדיון בבקשת ההיתר לרשות הרישוי המקומית. על פי תכלית התיקון לחוק, המטרה המוצהרת בהקמת רשות הרישוי הארצית הינה הסרת חסמים שעומדים בפני יזמים ומתכננים.

מהן ההשלכות התיקון לחוק?

ראשית, יש לשים לב שהעברת הבקשה מרשות הרישוי המקומית לרשות הרישוי הארצית מונעת מהיזם להגיש ערר על אי מתן החלטה בבקשת ההיתר, ועל כן ככל ובהליך התכנוני מעורבות גם סוגיות משפטיות הדורשות בירור, יש לבחון מהו המסלול המתאים ביותר למבקש ההיתר, וביחוד בשים לב לכך שרשות הרישוי הארצית, רשאית להשיב את הדיון בחזרה לרשות הרישוי המקומית, ועל כן נדרש לערוך בחינה פרטנית לבקשת ההיתר, כדי לא לגרום לאיבוד זמן, שתעקר את תכלית החקיקה.

בנוסף, לאחרונה במסגרת תיקון חקיקה והוראת שעה (תיקון מס' 147), ניתנה סמכות גם לוועדת ערר לדון בבקשות להיתר של 40 יח"ד לפחות, שלא ניתנה בהן החלטה בתוך 90 יום ממועד קליטתן על ידי הועדה המקומית, אולם בפועל עד עתה בחלוף מספר חודשים מאז התיקון לחוק, ידוע רק על מספר בקשות להיתר ספורות שנידונו ע"י ועדת הערר, שמרביתן הושבו לוועדה המקומית, ועל כן קשה לדעת כיצד תנהג רשות הרישוי הארצית והאם היא תדון לגופן של בקשות ההיתר או תיטה להשיבן לוועדה המקומית, דבר שכאמור עלול דווקא להאריך את המסלול התכנוני.

כמו כן, במסגרת התיקון לחוק נקבעה סמכות לשר הפנים להכריז בצו על הסמכת מוסד התכנון הארצי לפעול במרחב תכנון מקומי, במקום רשות רישוי מקומית שלא פועלת כנדרש, כשבהתאם נדרש מינהל התכנון לאסוף ולרכז נתונים מפורטים על עבודת הועדות המקומיות, לרבות מספר הבקשות שהוגשו ונדחו, מספר העררים שהוגשו והתקבלו, משך הליכי תכנון וכיו"ב, כשקיימת תקוה כי דווקא הרגולציה שתופעל, תזרז ותקצר את ההליכים הבירוקרטיים והעיכובים שהינם מנת חלקם של היזמים, ותוציא מקיפאון את מוסדות התכנון לדון בבקשות להיתר במהירות הנדרשת. 

*הכותבים הינם עו"ד שמואל שוב וישראל אלתר ממשרד עורכי הדין שוב ושות'

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות