ראש אגף קשרי קהילה ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית חגי טולדנו: "הרישוי העצמי יכול להאיץ תהליכים, אבל הרגולציה עדיין מקשה"

רומן פרס ראש העיר יקנעם עילית: “יש לנו תוכנית אב להתחדשות עירונית עם 15 מתחמים. הראשונה שכבר מקודמת היא ‘נוף כרמל’. זו תוכנית שמרגשת אותי כי מדובר בשיכונים הראשונים שהוקמו ביקנעם בתחילת שנות השישים. הדירות של מייסדי ומייסדות העיר שהגיעו אליהן מהמעברות. אישרנו כבר תוכנית פיתוח למתחם ועכשיו אנחנו מחכים שיזמים יגישו בקשות להיתר. האוכלוסייה שם שבעת הבטחות כי היו שם כל מיני פרויקטים של מתיחת פני והגיע הזמן לתת שם טיפול יסודי. אנחנו מגייסים אותם קודם כל על ידי שקיפות ושיתוף ציבור. הם השותפים שלנו, לא לקוחות. ככל שנצליח לגרום להם להבין שאנחנו רציניים, ככה הפרויקט יצליח. כל אנשי המקצוע בעיר בתהליך הזה זה הבסיס להצלחת הפרויקט. אנחנו חייבים לקדם פינוי-ביני".

עו"ד אלעד זוסמנוביץ – מייסד זוסמנוביץ גבאי ושות’: "המנהלות להתחדשות עירונית המקומיות של הרשויות, ככל שהן ותיקות ועברו תהליך, ככה הן יודעות להנגיש טוב את הדברים לבעלי הדירות. כי בחלק מהמקומות המערכת עוד לא השתכללה כדי לקדם פרויקטים ולקחת אותם צעד קדימה ולהוציא אותם לפועל. בעלי דירות בהתחדשות עירונית עדיין נמצאים בחוסר ידע, אי-ודאות וחששות. ולכן הגורם הזה של מנהלות שיודעות לתווך את הדברים הוא משמעותי. בעלי דירות בארץ הם תחת אותה מלחמה אבל הרצונות והחששות אחרים. במרכז מחפשים יותר את המיגון, פחות מעניין עוד מטר או פחות מטר. בדרום, בתחילת המלחמה, היה כאוס גדול וזה גרם לבעלי דירות להיות בבלבול והיום הם רוצים לראות איך מקדמים פרויקטים בצורה מהירה. בצפון המלחמה לא הסתיימה ולכן לקדם התחדשות עירונית תוך כדי מלחמה זה מורכב".

מיכאל לוין – סמנכ"ל התחדשות עירונית דוניץ אלעד: "השיח של בעלי הדירות לא השתנה. עדיין מדברים על כמה מטרים הם יקבלו. לכל דייר אכפת מהבלטה שמחוץ לדלת שלו. בזמן האחרון יש בעלי דירות שלא מוכנים לחתום על הסכם ליווי ויש להם רצון לנהל משא ומתן מחדש על כל מיני דברים. יש מורכבויות ולכן חייבים סבלנות. הקשר האישי פה הוא הגורם המנצח. לשבת עוד פעם ועוד פעם. איומים ותביעות לא מפחידים אותם. צריך לדבר, להביא אפילו פסיכולוג ולפתור את החשש הזה".

חמי שאול – מנהל חטיבת מגורי הבוטיק קרסו נדל"ן: "מה שתמיד מעניין את הדיירים הם לוחות הזמנים. לוקח להם זמן להתגבש ואחרי שזה קורה הם רוצים את העסקה מחר בבוקר. נעשים מהלכים לצמצם את לוחות הזמנים. בקרסו נדל"ן זהינו את הרישוי העצמי כמשהו חשוב, שאמור להוריד בחצי את הזמן. כיזמים אנחנו מחפשים את הוודאות ואת הנתיב המהיר כדי להוציא היתר ולהתחיל את הביצוע. תב"ע ברישוי עצמי אין עדיין, אך כל פעולה שתחזק את העניין הזה, להוציא ולהפריט את הליכי התכנון, תיתן פתח לפתוח את השוק למעגל עבודה יותר טוב ולתת את המענה בלוח זמנים סביר".

מהנדס ליאור זייטלר – בעלים א.ל הנדסה: "נושא הפיקוח היה בסוג של מערב פרוע ולכן הקמנו את לשכת המפקחים. אני משמש יו"ר ושותף. יש הרבה מה לעשות כדי שהתפקיד יהיה מוסדר ושהרגולציה תקדם אותו. בתחום נהיינו הרבה יותר בוגרים בשירותים ובכל בעלי התפקיד. פרויקטים בהתחדשות עירונית משנים לא רק שכונה את כל פני העיר והיום פרויקטים בצפון הסתכלו על מה שקרה במרכז כדי לדעת איך לבצע".

יובל ארד – משנה למנכ"ל אב גד: "רוב החברות שמגיעות למכרז מציעות פחות או יותר את אותו הדבר. המכרז מוכרע על המוניטין של החברה ועל האמון שהיזם מייצר במפגש עם הדיירים. יש שאלות שחוזרות על עצמן בכל מקום בארץ. יש טיפוסים בכל חדר ששואלים את אותו סוג שאלות. אנחנו ניגשים לזה בזהירות ובאחריות. אנחנו רוצים לעשות טוב לעיר ולדיירים, להציע להם איכות חיים גבוהה יותר, לפתח את הסביבה ולתת להם תוספת מיגון".

חגי טולדנו – ראש אגף קשרי קהילה ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "בכל פגישה שאנחנו מקיימים עם ראשי ערים אנחנו מוודאים שהרשות המקומית מקדמת ומאפשרת את הנושא של רישוי עצמי. רישוי עצמי יכול להאיץ תהליכים, אבל אנחנו מבינים שהרגולציה עדיין מקשה. מצד שני, אנחנו רואים רשויות שרוצות לעודד את זהו ואנחנו בוחנים גם מהלכים של תמרוץ כספי לרשויות שיעודדו תהליכים של רישוי עצמי, כדי להקל ולהאיץ את התהליכים האלה. עם הזמן הבינו שככל שעושים יותר התחדשות עירונית ובעיקר כשמדובר בשכונות שלמות, אי אפשר לתת 25 מטר לכל דייר. זה מייצר מכפילים מאוד משמעותיים. בפברואר 2020 יצא המסמך שדיבר על תוספת של 12 עד 25 מטרים, וזה חזר אחר כך לתוך תקן 21. אבל היום המספרים הולכים לכיוונים שונים. למשל, כשאנחנו נותנים מענקים ממשלתיים להתחדשות עירונית בפריפריה המדד אומר שדירות קטנות מקבלות יותר ודירות גדולות מקבלות פחות. גם פסק דין שיצא ממש לאחרונה של השופט גלעד הס דיבר על כך שהתוספת צריכה להיות יחסית ולא פרוגרסיבית”.

שניים משתתפי הפאנל התייחסו לפסק הדין התקדימי שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב שקבע השופט גלעד הס כי בפרויקטים של פינוי–בינוי חלוקת תמורות שווה (תוספת שטח אחידה) לכלל הדירות – המפרה את עקרון השוויון ומפלה בעלי דירות גדולות – אינה חוקית. 

עו"ד אלעד זוסמנוביץ: "פסק דין הס יצר חוסר ודאות וזה המצב הכי גרוע שיכול להיות בהתחדשות עירונית”.

מיכאל לוין – סמנכ"ל התחדשות עירונית דוניץ אלעד: "הפסק דין של השופט גלעד הס גרם נזק שעלול לעקב פרויקטים שנים קדימה".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן