banner
עפרה חדד // צילום: אפרת טרבלסי | Depositphotos
עפרה חדד // צילום: אפרת טרבלסי | Depositphotos

עפרה חדד: "השחרור מהעובדים הפלסטינים זו חירות בעיני"

"במלחמה למדנו שאנחנו בהחלט מסוגלים להסתדר בלעדיהם – ואפילו טוב יותר", ראיון חג אישי עם עפרה חדד, סמנכ"לית ומבעלי חברת יורו ישראל

"עם ישראל בכלל וענף הנדל"ן הישראלי עברו שנה וחצי קשות שהתחילו ב-7 באוקטובר הארור, והתאפיינו בהרבה עצב ובכי. אבל כיאה לעם ישראל לדורותיו, אנחנו יודעים לצאת מזה מחוזקים ואיתנים, יודעים לעלות גם מהרגעים הכי קשים ולצמוח ולפרוח, זו הסגולה של העם שלנו", כך אומרת עפרה חדד, סמנכ"לית ומבעלי חברת יורו ישראל, בראיון אישי לרגל חג הפסח. 

לשאלה איך צומחים מחדש, משיבה חדד כי: "אנחנו, בעלי חברת יורו ישראל, דתיים, ואנו רואים ביישוב ובניית הארץ כמצווה וגם ציונות. אחרי כל מה שהעם שלנו עבר, להמשיך לבנות, לפרוח ולשגשג זו התשובה הטובה ביותר לאויבים שלנו. אנחנו נמשיך לפתח את הארץ, נמשיך לבנות שכונות חדשות ולאפשר קורת גג לאזרחים שלנו, ולא ניתן לאף אויב מחוץ לעצור אותנו. כך עם ישראל ימשיך להיות אור לגויים, עם חזק שלא מתעסק רק בצער וכאב, אלא בצמיחה ובהתקדמות תמידית. 

ככל שבניית הארץ נמשכת, אנחנו מספקים עבודה ותעסוקה לאזרחי ישראל, וגם זה מבחינתנו מצווה וציונות. בחברה שלנו ההתאוששות של הענף באה לידי ביטוי בקליטת עובדים ישראלים חדשים וברכישת חומרים וציוד ממפעלים בארץ לטובת פרויקטים חדשים שיוצאים לדרך, וזה חלקנו הצנוע בהתאוששות הכלכלה".

איפה האתגרים הגדולים שעומדים היום בפני היזמים?
"יותר משנה וחצי מפרוץ המלחמה, שביום בהיר אחד נגרעו ממצבת העובדים של הענף כמעט 100 אלף עובדים פלסטינים, למדנו שאנחנו יכולים להסתדר טוב מאוד גם בלעדיהם – וזו מבחינתי משמעות החירות. בתחילה חשבנו שלא נוכל לבנות ולתפעל את ענף הבנייה בלי העובדים הפלסטינים, אבל נוכחנו לדעת שלא כך הדבר, ושאנחנו בהחלט מסוגלים להסתדר בלעדיהם – ואפילו טוב יותר. השחרור מהעובדים הפלסטינים זו חירות בעיני. 

זה דרש מאיתנו שינוי תפיסתי והתאמות בתהליכי העבודה, אבל הצלחנו והתקדמנו והמשכנו לבנות ולפרוח. נכון, העלויות של העובדים הזרים גבוהות יותר, צריך לשנות את מערך העבודה, לעתים יש מחסור בידיים עובדות, אבל זה לא סוף העולם. פיתחנו בתקופה זו שיטות עבודה שמחפות על היעדר הפלסטינים – בעיקר הודות לעזרים טכנולוגיים שהכנסנו לעבודה ושלפני כן לא נעזרנו בהם כי הפלסטינים לא היו רגילים ולא הסתדרו איתם, והעזרים האלה מסייעים כיום בייעול התהליכים".

איך אפשר לייעל את בניית הארץ ולהאיץ פרויקטים?
"כבר היום רואים התקדמות טכנולוגית של הליכי התכנון והרישוי. השיפור הטכנולוגי החל מאז הקורונה ונמשך עד היום, העבודה מול גורמי התכנון הפכה יותר מקוונת וזה מקל מאוד על הפעילות ומייעל אותה. הכוונה היא להגשת מכרזים אונליין לרשות מקרקעי ישראל, בקשות להיתר בנייה באינטרנט, רישוי זמין בעיריות, הגשת מסמכים כאלה ואחרים ועוד. 

בניגוד למה שהיה קודם, כבר לא צריך להגיע פיזית למשרדי רמ"י, לעמוד בפקקים של יום ראשון ושני כדי להגיש מכרזים, אפשר היום לעשות את הרוב בצורה מקוונת. גם חלק ממשרדי הממשלה שנדרשים למתן ההיתר פועלים כך – משרד התחבורה, הג"א, כיבוי אש ועוד. השינוי הזה החל עם העבודה מהבית בקורונה – הרגולטורים הבינו שאפשר לעשות חלק גדול מהפעולות באינטרנט, והשינויים האלה די הוטמעו בענף. עדיין יש מקרים שצריך להגיע לוועדות או למשרדי רמ"י , אבל הרבה פחות. זו חירות בעיני".

האם אתם מיישמים היום טכנולוגיות יעילות?
"הייתי רוצה לראות יותר פתרונות טכנולוגיים ופטנטים בנושא הבנייה – שיביאו לצמצום טעויות אנוש וליקויים הנגרמים לעתים בעבודה. אנחנו בחברת יורו ישראל מפעילים כיום אפליקציה שנקראת vPlan שדרכה רוכשי הדירות יכולים לתקשר עם החברה, לקבל את כל המידע הרלוונטי לפרויקט שבו רכשו ולדירה שלהם, וגם לשלוח מסמכים נדרשים ובקשות שונות לחברה. זו טכנולוגיה שמסייעת מאוד בתקשורת בין יזם לרוכש והייתי שמחה לראות עוד פיתוחים מסוג זה". 

מה את מאחלת לעתיד?
"אני מקווה שיהיה המשך לשיפורים האלה – בתחום הבירוקרטיה בהליכי הרישוי. היא עדיין מכבידה ומעכבת. שחרור חסמי בירוקרטיה תהיה חירות מהותית בענף. 

מעל הכל אני מייחלת לחזרת כל החטופים הביתה ולחזרת חיילי צה"ל בשלום. עם חזרתם, אני בטוחה שהעם שלנו ימשיך להתקדם ולצמוח, עם ישראל חי!". 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות