banner
דיון וועדת הכספים // צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
דיון וועדת הכספים // צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מסתמן: הכנסת תאריך את הוראת השעה להטבות המס ב-13 יישובים

דיון סוער בוועדת הכספים של הכנסת על הארכת הוראת השעה להטבות מס לעידוד השקעות ב-13 יישובים, שתוקפה יפוג בשבוע הבא. שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו: "חוק עכו נכתב בהרבה דמעות" תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון על אזור התעשייה: "עוד שנתיים לא יהיה לי כסף לפנות את האשפה"

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה ישיבה בנושא 'פקיעת הטבות המס ליישובים ופקיעת הטבות המס הניתנות לעידוד השקעות הון בתחומי אזור פיתוח א'  – האמור הוא בהוראת שעה הנוגעת ל-13 יישובים, ובאזה"ת אשקלון לעניין ההטבות לעידוד השקעות הון. הוראת השעה, המכונה "תיקון עכו" הוארכה מכוח החוק לפיזור הכנסת, והיא אמורה לפקוע ב-15 בפברואר. התיקון קובע שההטבות לא יפחתו מ-12 אחוז זיכוי בסכום של עד 180 אלף ש"ח תקרת הכנסה שנתית. במידה וישוב מקבל אחוז גבוה יותר מכוח חוק אחר, אז התיקון לא חל עליו. כך לגבי חלק מהישובים ביטול ההטבה משמעה ירידה באחוזי הטבת המס אך לא ביטולה.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון, ואמר כי: "לפני כ-6 שנים בערך חוקקנו את החוק להטבות מס לישובים, עפ"י קריטריונים שנקבעו בוועדה. אחרי דיונים לא פשוטים זה התקבל פה אחד. משרד האוצר סבר שעדיף שהכסף הזה ילך לשימושים אחרים, ואנחנו סברנו שהטבות המס הם גורם קריטי בישובים פריפריאליים ובעיקר סמוכי גבול, ויכול להביא אוכלוסייה חזקה למקומות אלה. בסופו של דבר הממשלה אישרה את העברת התקציב, ואישרנו זאת בניגוד לעמדת רשות המיסים. חלק מהישובים היו בהוראת שעה. חלק מהקריטריונים קבעה הממשלה – למשל מה ההגדרה  לסוציואקונומי, מה נחשב ליישוב צמוד גבול, וממילא היו ישובים נוספים בהמשך שצריכים לקבל את הטבות המס, ועשינו זאת בהוראת שעה. חלק מהישובים ההוראה פוקעת לגביהם ב-15 בפברואר, אני סבור שצריך לעשות חוק חדש, החוק שהיה נכון לפני 6 שנים, אינו נכון כעת. ישראל השתנתה, דברים השתנו".  

לעניין הישובים לגביהם פוקעת ההטבה ב-15 לחודש, ציין יו"ר הוועדה כי: "שר האוצר יכול להחליט להאריך את ההטבות באישור ועדת הכספים, זה ממשיך. שר האוצר הביע נכונות לעניין הזה, את הוראת השעה נאריך, זה הולך לקרות". 

ח"כ אופיר כץ, יו"ר הקואליציה: "הנושא יבחן במסגרת התקציב, זה נכון אבל יש לנו פה אירוע חירום, שאם זה לא יקרה יש ערים שעלולות להפסיד. יושב פה ראש עיריית עכו, שכולנו מבינים את המשמעות עבור העיר, שר האוצר הראה נכונות להחריג את נושא הישובים האלה, נוכח הנסיבות". 

נטליה מירנצ'וב, רשות המיסים:  "מדובר בהטבה שניתנת באופן שנתי, אז גם אם זה יעשה לאחר 15 בפברואר, אז התיקון יחול". 

ח"כ גפני השיב: "יש דברים שאנחנו לא מחכים, כשזו החלטה ציבורית יש לפעול, ולא רק בגלל שזו שנת מס". 

בהמשך הציגו ראשי הערים והישובים הרלוונטיים את עמדתם הן לגבי הוראת השעה והן לגבי הקריטריונים הדורשים תיקון לקראת חוק עתידי:

שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו: "חוק עכו נכתב בהרבה דמעות, ראשי רשויות שיודעים מה זה הטבות מס, יודעים שזה ייהרג ובל יעבור, יש הטבת מס הישוב חזק, אין – הישוב הולך ומדרדר. עכו קרסה שנתנו לישוב שמרחוק ממנה 8 קילומטר הטבות מס, אנחנו יודעים מה המשמעות של זה, 20 אלף תושבים חזקים של עכו עזבו אותו לעיר הסמוכה בין שנת 80 ל-2000. זה היה השיקול של אנשים מבוססים לבוא ולגור בעיר. אתם צריכים לראות את צרכי התושבים בעיר, בלי זה זו עיר אחרת". 

דיון וועדת הכספים // צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
דיון וועדת הכספים // צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בועז יוסף, ראש עיריית טבריה: "בטבריה במשך עשרות שנים הייתה הגירה שלילית, מאז הטבות המס אנחנו כרגע בהגירה חיובית, לא השתנה כלום בעיר. אם נבטל את הטבת המס הזו, אנחנו גם יכולים לבטל את הסכם הגג, כי לא יבואו לטבריה. ניתן לבדוק את הנתונים בלמ"ס".

נאהדה מנסור, מנכ"לית המועצה המקומית דיר אל אסד: "היינו עם אחוז הטבה של 12 אחוז, והוא אמור לרדת ל-7 אחוז, אנחנו מצטרפים לבקשה של עכו, בדיר אל אסד המצב לא השתפר, המצב ברווחה הלך והחמיר, אנחנו בכל הפרמטרים מעל הממוצע הארצי, מקבלי שירותי הרווחה הוא מעל הממוצע הארצי. אנחנו כמעט 30 אחוזים שמקבלים הנחה בארנונה. יש לנו הרבה שכונות שלא מקבלות עדיין שירותי ביוב, ישוב כזה לא יכול להיות כפר עשיר או כפר אמיד. לכן אנחנו מבקשים להצטרף לבקשתה של עיריית עכו". 

שמעון מזוז, ראש המועצה המקומית מיתר: "אנחנו עלינו מ-8 ל-9 בסוציואקונומי ואז ההטבה נפסקה במכה אחת. גדלנו ב-4 שנים ב-4,000 תושבים, פרסמנו לא מזמן מאות מגרשים, אנחנו הולכים לפרסם עוד 250, לדעתי לא ייגשו כי הורידו את ההטבות. עפ"י החוק כדי להפסיק לנו את ההטבות, היו צריכים לפרסם את זה ברשומות".

שאוקי לטיף, ראש מועצת רמה: "הגזירה שנקראת סוציו אקונומי, לא משתפים אותנו בה. הייתי ב-4, העלו אותי ל-5, בלי ידיעתי. לא עדכנו אותי. לא נתתי את חוות דעתי, אני לא מבין איך זה". 

ניר ונגר, ראש מועצה אזורית תמר: "סוציו הוא על נתוני 2019, קרו כמה דברים מאז, קורונה ומגפות, כדאי לתקן זאת, אולי יש להקפיא את הכל לשנתיים הקרובות ולא לשנות החלטות בשל סוציו שלא רלוונטי היום". 

מנחם גולד, סגן ראש עיריית עפולה: "יש 2 סוגי שכבות בעפולה, יש הגירה חיובית לעפולה וזה הזמן לחזק את העיר, יש עלייה מארה"ב, ויש לעודד את העלייה הזו. ניסינו שנים לפתוח חברות הייטק ללא הצלחה. חיזקת את עפולה, חיזקת מאות אלפי תושבים מסביב". כך ציינו נציגי העיר כי היא אינה זכאית להטבות בניגוד לישובים סביבה, וקראו להחיל עליה הטבות בהסדר עתידי.

תומר גלם, ראש עיריית אשקלון: "אמרו ברשות המיסים שהדברים נבחנים וזה היה לפני שנה. העיר אשקלון לצערי שונה מכל הערים, היא מונה 166 אלף תושבים, ב-3 השנים האחרונות היא המטווחת ביותר בישראל, בשומר חומות 1,000 טילים. אירגוני הטרור שידרגו משמעותית את הרקטות שלהם, שמהווים סיכון משמעותי לתושבים. אני פונה לפקידי האוצר לבוא בסבב לחימה, או אפילו יום אחרי, לראות עם מה התושבים שלנו מתמודדים, אותם ילדים ומבוגרים שלא ישנים, ולא מקבלים אפילו טיפול נפשי. שלא לדבר על 25 אלף תושבים שלא ממוגנים, שמדובר במיליארד ₪ סה"כ, שזה לא כסף למדינת ישראל. שתהייה מערכה רב מערכתית בכל הארץ, אין מספיק כיפות ברזל, הם יקחו אותן ולא ישאירו באשקלון, איזה תשובות יהיו להם שנגיע לאסון בדומה למה שקרה בטורקיה? זה מה שיקרה עם רקטות עתירות משקל שמגיעות לעיר, הפגיעה תהייה כבדה וחדה. איזה תשובות יהיו לנו לתת? אז יקימו ועדת חקירה ויעשו נונונו, ומי יטפל באותן משפחות? העיר הולכת וגדלה, אבל היא לא צריכה להיענש כי היא מתנהגת בצורה נכונה. כל הסיעות מבינות שזה צו השעה, אבל זה צו השעה כבר שנתיים וחצי. מה אני אומר לבן שלי אם הוא רוצה להתגייס להיות לוחם ולפתור את הבעיה כי המדינה לא פותרת את הבעיה, אני מדבר על הזכות להיות מוגן, ועל הזכות לקבל את ההטבות ולא בחסד. אף שר ואף ח"כ לא עושה טובה, זה חובתכם". 

"לעניין האזור תעשייה רוצים להפסיק את האזור עדיפות לאומית א' לאזור תעשייה, שהמפעלים יישארו במרכז, אז עוד שנתיים לא יהיה לי כסף לפנות את האשפה, כי ברשות המיסים עדיין חושבים. הגיע הזמן לתת מענה לדברים, אני לא יכול לראות יותר את התושבים שלי".

יו"ר הוועדה השיב לדברים: "ראש עיריית אשקלון, עמדת החברים אחידה, זה לדעתי גם הכיוון של שר האוצר, ברגע שתהייה פניה של השר נאשר את הארכת ההטבות. אשקלון במעמד שונה עבור כל סיעות הבית הזה, לגבי הנושא של ההטבות הניתנות לעידוד השקעות הון, זה לא רק אשקלון, אבל אשקלון היא הכותרת. ממה שאני מבין ברשות המיסים לא מפסיקים את ההטבות באזור פיתוח א'. בכל מקרה אנחנו הולכים לשבת עם שר האוצר, הנושא הזה של אשקלון יהיה בדיון אצל שר האוצר כדי לראות מה עושים". 

במשרד הכלכלה אישרו את הדברים, סיון סיגטי ציינה מטעם המשרד: "המשרד שלנו בחן ומצא שמבחינה משפטית, יש אפשרות לתת שנת חסד למפעלים שנכללו בישוב ונגרעו ממנו במסגרת התוספת השנייה. התוספת השנייה פוקעת ב-15 לפברואר 23, מפעלים יוכלו להגיש בקשה להגדלה או הרחבה. בנוסף יש את כלל התוספת השנייה שמדברת על עוד פרמטרים, שהיא פוקעת בעוד 10 חודשים. ביצענו בחינה משפטית והיא מתואמת עם משרד המשפטים והאוצר, הגענו לעמדה שזה יחול גם על תוכניות הקמה וגם על תוכניות הרחבה של מפעלים. אם מישהו יקבל הקצאת קרקע בפטור ממכרז באשקלון, הוא יוכל להגיש בקשה לרשות השקעות ויוכל לקבל כתב אישור עד 15 לפברואר 24".

ערן דורון, ראש מועצה אזורית רמת הנגב: "באיזה מציאות לא סבירה, תושב קדש ברנע, שעל גבול מצרים, שכל הלילה שומע יריות של דעש, לא מקבל אותה הטבת מס כמו השכן שלו. צריך ללכת לחקיקה פשוטה, הטבה אחידה כולל הגדלתה עם הסמיכות לגדר. אנשים עוזבים ישוב אחד ועוברים לישוב אחר רק בגלל הטבת מס, זה הפרד ומשול רק בגלל שם של ישוב. אנחנו מצפים שהוועדה תטפל בבעיה". 

משה דוידוביץ , ראש מועצת מטה אשר: "אני מדבר בשם 4 ישובים שהם לא הישוב שלי. אם מדברים על צדק, זרעית ושתולה נמצאים על הגדר, חפרו מנהרה של חיזבאללה תחתם. על חניתה וראש הנקרה, מטילים טיל ומוחקים את הישוב. הישובים האלה מופלים בשל תקלה בהליך החקיקה. בגלל שבמועצות האזוריות לא הייתה הפרדה בין ישוב לישוב, מאז בכל ישוב יש למ"ס וסוציואקונומי, ואתם התחייבתם לתקן זאת. לא יכול להיות שמטולה ומגדל שמאס עם הטבה גבוה יותר מזרעית, וחניתה. ב-2015 חוקקתם חוק בגלל פסק דין, אני לא רוצה פסק דין בשל תושב זרעית. אמרתם לנו שהנושא יתוקן ושרמת הסוציו של התושבים יוסדר, מאז הדבר הוסדר. אנחנו מדברים על 9 מיליון ₪ לכל יישובי העימות ותושבים צמודי גדר". 

מודי סעד, ראש מועצת יאנוח ג'ת: "אנחנו ישוב דרוזי בפריפריה, המרחק שלנו מקו העימות 90 מטר, חסר לי 90 מטר כדי להיות בקו עימות. אחוז הגיוס אצלנו הכי גבוה בארץ, אני יוזם שכונה מול משרד החינוך כדי להחזיר את התושבים שעזבו אותנו, אני מקווה שגם אנחנו נכלל בדיון". 

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "הוראת השעה נמשכה נוכח הבחירות והיא עומדת להסתיים, ברגע ששר האוצר יאשר לנו, נתכנס ונאריך אותה, ואני מאמין שזה הכיוון. במקביל היה דיון אצל רה"מ עם שר האוצר, יש לקבוע חוק חדש, והוא צריך לגעת בכל מה שעלה פה. ב-2015 בג"ץ עמד לסגור לחלוטין את נושא הטבות המס, ואז לקחתי את זה על עצמי עם חברי הוועדה, וזה היה קשה מאוד, עכשיו המצב קשה יותר. אני חושב שזה תפקיד הממשלה לחוקק חוק חדש עם קריטריונים וכל הדרוש, אני מנסה לשכנע אותה לקחת את זה ואדבר על זה עם שר האוצר. אם לא, נחזור לזה כאן ונראה מה עושים. כמו ששמענו כאן היום, מה שהיה נכון אז לא נכון היום, וצריך לשנות".

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות