עו"ד אבי ארד, שמלווה מאות עסקאות התחדשות עירונית, קורא לדיירים: "פחות להסתכל בצלחת הפרטית, יותר להסתכל על התמונה הגדולה"
על שולחנו של עו"ד אבי ארד, שותף וראש מחלקת נדל"ן ותכנון ובניה במשרד גולדפרב, גרוס זליגמן, נמצאות 260 עסקאות להתחדשות עירונית בכל רחבי הארץ. ארד, שמתחמה בתחום מאז תחילתו בשנת 2006, התארח באולפן הפתוח של "מגדילים", ותיאר את מה שעובר על היזמים בשעת מלחמה: "הם כולם מנסים היום להתמודד מבלי להצהיר על שינויים דרמטיים בפעילותם אבל בפועל כל אחד שיכול דוחה את מועד קבלת ההחלטה ליציאה לדרך של פרויקטים שהבשילו". המשמעות לדבריו היא "עצירת פינוים של דיירים לצורך הריסת הבניין, עצירת הביצוע והשיווק".
האם אלו השלבים שהכי מסכנים היום את היזמים?
"השלבים שמגיעים לפני הפינוי והיציאה לביצוע הם אלו שגרמו להתחדשות להיות קטר מאוד בולט של ענף הנדל"ן. היזמים ראו כיתרון מובנה התחדשות עירונית על פני עסקאות אחרות, מאחר וזו אופציה להשקעה 'כמעט חינם' ולתקופה ארוכה, עם נקודות יציאה שבהן כמעט והם לא ניזוקים. בשלבים האלו הם מסכנים מיליונים בודדים בלבד על פני תקופה ארוכה. מתי הם מתחילים לקחת הכל ברצינות – כשמגיע שלב הפינוי, הביטחונות והליווי הבנקאי".
כמה פרוייטקים כאלו שוכבים אצלכם על המדף?
"היום יש אצלנו 17 פרויקטים שהיו צריכים לצאת לדרך והם לא יצאו לפינוי או שיווק ומכירות. בניגוד לעגבניות הדירות לא מרקיבות, הן יימכרו. היזמים פשוט עוצרים ככל שהם יכולים את מועדי הפינוי והשיווק, אפילו עוד אין להם מועד ליציאה לדרך. כולם מחכים, גם הדיירים יודעים שבמצב הקשה של היום, זה לא זמן לשבור את הכלים".
אז מה כן היזמים עושים כדי לשמור על הראש מעל המים?
"יש הרבה יותר שותפויות בין חברות, אני ליוויתי לחתימה שתי עסקאות כאלו בשבוע אחד. כבר שנים אנחנו עסוקים בחיבורים בין חברות אבל לפני המלחמה הם אופיינו בחיבורים בין חברות שמחתימות דיירים ומארגנות לבין חברות גדולות ובתקופה האחרונה רואים חברות בסדר גודל דומה מתחברות אחת עם השנייה מסיבה פשוטה – חלוקת סיכונים. אם יש בעיה בואו נתחלק בה. זה מקטין את הרווחים ולכן לא קרה אבל היום הם אומרים 'בואו נשרוד'".
איפה המדינה בכל הסיפור הזה?
"המדינה הפקירה את הנדל"ן בהרבה היבטים. כולנו יודעים שבהתחדשות העירונית עולם אי הוודאות הוא ברמה קיצונית. השלטון המקומי מאוד משפיע עליה. כשהמדינה חושבת שצריך לשנות תקנות אבל היא לא פוגשת את הרצונות של הרשות המקומית, אז זה לא יעבוד. אי אפשר להכתיב לרשות המקומית. הרגולציה לא מספיקה כדי לשנות מציאות. כשרשות מקומית אומרת 'אני לא רוצה' ואומרים לה 'את חייבת' – היא מוצאת את הדרך לצאת מזה. חלק מצרכי הרשות המקומית נובעים מפוליטיקה ואנחנו בשנת בחירות אבל חלק ניכר אלו צרכים ממשיים של הרשות עבור התושבים והעיר, צרכים שהמדינה לא תמיד מבינה אותם".
יש שינוי בדרישות דיירים שנכנסים היום לשלב חתימת חוזים?
"הדיירים ממשיכים לדבר בשפה של 'מה נקבל' ו'עם מי שאפשר לקבל יותר'. לא כולם אותו הדבר אבל אני לא יכול להעיד שלמדנו מספיק מהמלחמה, ואני אומר להם זו הזדמנות תלוית תקופה שמאפשרת התחדשות עירונית, כולם רוצים התחדשות עירונית ויש בה צורך אז תנצלו את זה. פחות להסתכל בצלחת הפרטית, יותר להסתכל על התמונה הגדולה ולהבין שבסופו של יום אתה יכול לגור בבניין חדש, עם אוכלוסייה חדשה, דירה חדשה.
"לזמן יש ערך, כשאתה רוצה להשיג יותר אבל הפסדת ארבע שנים בינתיים, אז השנים הללו שוות כסף. אלו שעשו התחדשות עירונית לא מצטערים.
"מוטלת עלינו חובה להפעיל ולהניע את גלגלי הכלכלה והמשק ולאפשר ליזמים לעבוד ולדיירים להתחדש – אם נעצור אז נפסיד בחזית הזאת, ואסור להפסיד באף חזית".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
