העליון נגד עיריית חיפה: מסתבך הליך התביעה בגין עיכוב היתרי בנייה לפרויקט שתחילתו לפני 23 שנה
חברת שרביב תבעה את העירייה בגלל עיכוב בהוצאת היתרי בנייה לפרויקט שהקימה. כעת בעירייה הגישו בקשה לקבלת מידע מהחברה, ובית המשפט ביקר את הרשות על הבקשה החריגה
חברת שרביב תבעה את העירייה בגלל עיכוב בהוצאת היתרי בנייה לפרויקט שהקימה. כעת בעירייה הגישו בקשה לקבלת מידע מהחברה, ובית המשפט ביקר את הרשות על הבקשה החריגה
במשך 16 שנים מתנהל הליך משפטי בין חברת הבנייה שרביב לבין עיריית חיפה. בשבוע שעבר הגיע הסיפור שלא נגמר בין הצדדים לבית המשפט העליון, שדחה בקשה של העירייה ושל הוועדה המקומית לעכב החלטה של בית המשפט המחוזי לגילוי מסמכים. השופט חאלד כבוב שלח הפעם חץ ביקורת לכיוון העירייה, כאשר כתב בהחלטתו כי סיכויי הערעור שלה אינם מן המשופרים.
ההליך המשפטי בין העירייה לחברה החל בשנת 2007, אך ראשיתו בשנת 2000, לפני 23 שנים. באותה שנה זכתה שרביב במכרז על מגרש של 16 דונמים לבניית 180 יח"ד בשלושה בניינים. לאחר הזכייה, שילמה החברה 50 מיליון שקל לרשות מקרקעי ישראל. בשנת 2004 התקבל אישור הבנייה לבניין הראשון ורק ב-2007 ניתנו ההיתרים לשני הבניינים הנוספים. בעקבות העיכוב, הגישה החברה תביעה בסך 60 מיליון שקל נגד העירייה, הוועדה המקומית, רמ"י ומשרד השיכון והבינוי בביצת המשפט המחוזי בתל אביב, בטענה לנזקים בגלל העיכוב בהיתרים.
ההליכים המשפטיים הסתבכו והתארכו, והליך גישור בין הצדדים נכשל. רק בשנת 2019 ניתן פסק דין של בית המשפט המחוזי, שדחה את התביעה. שרביב ערערה על הפסיקה בבית המשפט העליון, שקבע כי לחברה יש אחריות של 50 אחוז לנזק, ואילו למשיבות יש אחריות ליתר הנזק – העירייה והוועדה המקומית אחראיות ל-30 אחוזים מהנזק, רמ"י ומשרד השיכון ל-20 אחוז הנותרים. בית המשפט הורה להחזיר את התיק למחוזי שידון בעניין הנזק.
במסגרת ההליך החוזר, הגישה העירייה בקשה לגילוי מידע, שכללה מסמכים ושאלונים. השופט גלעד הס דחה את רוב דרישות העירייה. "עיון בדרישות המבקשות (העירייה והוועדה המקומית -ז.ג) מגלה, כי מדובר בדרישות בקנה מידה משמעותי ביותר וזאת הן לעניין סוגי המסמכים והן לעניין התקופה הנדרשת, כאשר לא נפריז אם נאמר כי מדובר בדרישה לגילוי ועיון באלפי מסמכים המשתרעים על פני עשרות אלפי עמודים", הוא כתב בהחלטתו. השופט הורה לחברה להעביר לידי העירייה רק מסמכים הנוגעים להתכתבות בין החברה לבין הבנק המלווה, וכן את הדוחות הכספיים שלה לשנים 2001-2007. על העירייה והוועדה המקומית הוטלו הוצאות משפט בסך 15,000 שקל.
העירייה, מצדה, הגישה ערעור על ההחלטה. במסגרת הערעור היא ביקשה לעכב את ביצוע החלטתו של השופט הס. השופט כבוב דחה את הבקשה. בהחלטתו הוא ציין כי כדי לתת צו עיכוב ביצוע, על העירייה להוכיח כי סיכויי הערעור שלה טובים. "אשר לסיכויי הערעור, מבלי לטעת מסמרות בעניין, דומה כי אלה אינם מן המשופרים. זאת, שעה שבפני המבקשות ניצבות שתי משוכות גבוהות לעבור", נכתב בהחלטתו. השופט כבוב התייחס להימשכות ההליכים החריגה בתיק, וציטט את בית המשפט המחוזי שקבע כי "מדובר בתיק שנפתח בשנת 2007, כך שלא רק שאין מקום לאפשר בו דחיות או ארכות, אלא יש לפעול להקדים או לקצר את לוחות הזמנים ולהקטין מעינוי הדין שכבר נגרם".
השופט ציין עוד כי הוצאות המשפט שיוטלו על העירייה, תוטלנה במאוחד במסגרת ההחלטה בבקשה למתן רשות ערעור, שעודה תלויה ועומדת.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן