banner
הילה מילר // יחצ | Depositphotos
הילה מילר // יחצ | Depositphotos

האם מכרזי "דירה להשכיר" הם הפתרון לדיור להשכרה לטווח ארוך?

נתוני הבעלות על דירה אינם מעודדים כלל ועיקר ומחמירים משנה לשנה. אם, לדוגמא, בשנות ה-80 של המאה שעברה היה אחוז הישראלים שבבעלותם דירה עומד על כ-74 אחוזים כולל דיור ציבורי, הרי שכיום מדובר בכ-65 אחוזים בלבד // דעה

הילה מילר 07.12.2021

אין זה סוד שבכל רחבי העולם המערבי להתגורר בשכירות לטווח ארוך זוהי נורמה מקובלת. במקרים רבים השוכר אף אינו זוכה בכלל לפגוש את החברה המשכירה והתשלום החודשי פשוט עובר באופן אוטומטי שנים על גבי שנים. אצלנו, להבדיל אלף אלפי הבדלות, שוק השכירות מתאפיין בטווחים קצרים ביותר, במתח קיומי בין השוכר למשכיר הבא לידי ביטוי הן בעדכונים חוזרים ונשנים של שכר הדירה, בחוזים שלעיתים דרקוניים למדי ובחשש תמידי שמא המשכיר יחליט מהיום למחר לזרוק אותך מהדירה.

על כן אני רואה באופן חיובי הן את הקמת החברה הממשלתית "דירה להשכיר" והן את החלטת וועדת הכספים של הכנסת בקריאה שנייה ושלישית לעודד חברות ריט להשקיע בדירות להשכרה, זאת כולל שלל תמריצים והטבות. אלו בהחלט שתי בשורות שלא היו מעולם בהיסטוריה הנדל"נית של מדינת ישראל ומצביעות על כך שסוף סוף, אחרי שנים רבות, הטמיעו מקבלי ההחלטות את חשיבות שוק הדיור להשכרה כאלטרנטיבה לישראלים רבים שאינם מסוגלים להגיע לדירה.

אולם אין די בשתי פעולות אלה. נתוני הבעלות על דירה, שמשום מה אינם מופיעים באופן תדיר באמצעי התקשורת, אינם מעודדים כלל ועיקר ומחמירים משנה לשנה. אם, לדוגמא, בשנות ה-80 של המאה שעברה היה אחוז הישראלים שבבעלותם דירה עומד על כ-74 אחוזים(כולל דיור ציבורי), כלומר לכ-3 מתוךכ-4 מיליון ישראלים הייתה דירה בבעלות, הרי שכיום מדובר בכ-65 אחוזים בלבד, כלומר מתוך כ-9.5 מיליון ישראלים לכ-3.2 מיליון(יותר משליש) אין דירה בבעלות. ואם נחמיר ונתייחס רק לצעירים עד גיל 45, נגיע ליותר מ-40 אחוזים.

זהו בעליל מצב בלתי נסבל, שכאמור מחמיר והולך משנה לשנה והינו בעל נפיצות לא רק נדל"נית, אלא גם חברתית, כולל תרחישים שהמחאה החברתית של 2011 תהיה בבחינת "מנזר השתקנים" לעומתה. גם העובדה שרוב הישראלים, ובמיוחד הצעירים שביניהם, נוטים באופן ברור להתרכז ב"מדינת תל אביב", שם רוב רובם של מקומות העבודה, הקניות, הבילוי והחברים נמצאים, הופכת את התרחיש הזה לריאלי פי כמה וכמה, זאת לאור רמות מחירי הדיור הבלתי אפשריים בתל אביב, גוש דן וסביבותיו.

על כן שומה על ממשלת ישראל, ולא רק וועדת הכספים, לייצר תכנית אסטרטגית מקיפה שתעודד את הקבלנים והיזמים להגדיל משמעותית את נתח הדיור להשכרה בתוך הפרויקטים שהם בונים ממילא, זאת בנוסף ל"דירה להשכיר" וקרנות הריט שכבודם במקומם מונח. 

איני רואה בתכנית זו תחליף לצורך פתרון בעיית ההיצע המעיקה על שוק הדיור והגדלת שיווק הקרקעות וההתחדשות העירונית באופן משמעותי. אולם יחד עם זאת הנני סמוכה ובטוחה כי לטווח הקצר והבינוני, כלומר בעשור הקרוב, ימשיכו מאות אלפי צעירים ישראלים לנדוד בין דירות להשכרה, ועל כן כדאי ורצוי למצוא כבר היום פתרון כולל לדיור להשכרה כאלטרנטיבה רצינית לשוק הדיור ולא רק ברמת נישה דוגמת "דירה להשכיר" או עידוד קרנות הריט למיניהן. 

*כותבת המאמר, הילה מילר, הינה סמנכ"לית השיווק של חברת מ.אביב ומומחית לשוק ההון

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

לרשימת 70 המשפיעים בנדל"ן והתחדשות עירונית >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות