banner
השופטת חוה קלמפרר-מרצקי // באדיבות הרשות השופטת | Depositphotos
השופטת חוה קלמפרר-מרצקי // באדיבות הרשות השופטת | Depositphotos

בעלת הדירה שלא חתמה על חוזה אבל כן תזכה לפיצוי בגין עיכוב בעבודות תמ"א 38

היזמית סירבה לפצות את התובעת, בטענה שלא חתמה על הסכם שלפיו נכנסה לנעלי בעל הדירה הקודם. בית המשפט דחה את הטענה

זיו גולדפישר 07.08.2023

בעלת דירה במבנה שעבר עבודות תמ"א 38 תזכה לפיצויים בגין עיכובים בעבודות, למרות שלא חתמה על ההסכם מול החברה היזמית אלא בעל הדירה הקודם. בית משפט השלום בחיפה פסק בנושא בתביעה שהגישה בעלת הנכס נגד החברה היזמית. השופטת חוה קלמפרר-מרצקי קבעה כי עם החתימה על הסכם רכישת הדירה, עברו לרשות בעל הדירה כל הזכויות בנכס, כולל הזכויות הנוגעות לחוזה מול היזמית שביצעה את עבודות תמ"א 38.

התובעת, חברת מלון מרום חיפה, היא בעלת הזכויות בדירת מגורים בבניין ברחוב הגליל בחיפה, בו ביצעה הנתבעת, אביחיל אחזקות בע״מ, פרויקט תמ"א 38. לטענת התובעת, דירתה שבבניין נמסרה לידיה באיחור, וכי בדירה נותרו ליקויי בניה שונים. היזמית טענה, מנגד, כי התובעת אינה זכאית לקבל פיצוי, שכן התובעת רכשה את הדירה לאחר חתימת הסכם התמ"א, ולא עמדה בתנאי ההסכם על מנת שתיכנס לנעלי הדייר ממנו רכשה את הדירה. עוד נטען כי התובעת נותרה חייבת לה כסף בגין הסכם נפרד שחתמו הצדדים לביצוע עבודות שיפוץ בדירה.

מפסק הדין עולה כי בין היזמית לבין בעלי הדירות נחתם בשנת 2014 הסכם תמ"א 38, לפיו התחייבה החברה לשדרג את הדירות הקיימות בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם, ולמסור את הדירות לבעליהן 18 חודשים מיום קבלת היתר הבנייה, אשר ניתן ביום 18.7.17. רק לאחר חתימת החוזה רכשה התובעת את הדירה. במקביל, בין התובעת לחברה היזמית נחתם הסכם לביצוע עבודות בדירה, אך תובעת שילמה לנתבעת חלק מהתמורה בגין ביצוע העבודות, בטענה כי אלו לא הושלמו.

בתביעה שהגישה "מלון כרמל", היא תובעת מהיזמית פיצויים בגין איחור במסירת הדירה. לטענתה, בהתאם לתנאי הסכם התמ"א היה על הנתבעת למסור את הדירה בתוך 18 חודשים מיום מתן היתר הבניה, קרי ביום 30.1.19, אך הדירה נמסרה רק בראשית אוקטובר 2021, איחר של 18 חודשים. התובעת טענה כי על הנתבעת לשלם 108,000 שקל, עפ"י חישוב של 18 חודשי איחור במסירה כפול הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם – 6,000 שקל לחודש. כמו כן היא תבעה 1,600 שקל פיצוי בגין איחור במסירת המחסן; 4,000 שקל פיצוי בגין נזק למקרר; 29,250 שקל תשלום עלות תיקונים; וכן תשלומים נוספים בגין האיחור במסירת הדירה.

היזמית טענה כי בגלל בעיות בירוקרטיות וכן מגפת הקורונה, חל עיכוב במסירת הדירות. בנוסף, הנתבעת טענה כי על פי הסכם התמ"א, בעלי הדירות יהיו זכאים למכור את דירותיהם בכל מועד, מבלי לקבל את הסכמתו של היזם לכך, בתנאי שכל רוכש דירה יחתום על הסכמתו להיכנס לנעלי בעל הדירה המוכר לצורכי חובות וזכויות על פי ההסכם. לטענת הנתבעת, התובעת לא פעלה כך, ולכן אינה יכולה ליהנות מהזכויות לפי ההסכם.

השופטת, כאמור, קיבלה את התביעה באופן חלקי. השופטת התייחסה לטענת החברה הנתבעת שלפיה התובעת לא חתמה על הסכם התמ"א, וקבעה: "אשר לטענת הנתבעת לפיה התובעת לא זכאית לפיצוי בגין האיחור במסירה שכן הסכם התמ"א לא נחתם עמה – דינה של טענה זו להידחות. אין מחלוקת כי התובעת רכשה את הדירה מבעל הדירה שחתם על הסכם התמ"א עם הנתבעת, וכי העברת הבעלות נרשמה. משכך, זכויות בעל הדירה הקודם כולן, לפי הדין ולפי הסכם, עברו לתובעת".

השופטת הבהירה כי למרות שהסכם התמ"א קבע כי על רוכש הדירה לחתום על הסכמה להיכנס לנעלי המוכר לצורך חובותיו וזכויותיו "נהיר כי תנאי זה התקיים, ולו מכללא (הכוונה, הסכם המשתמע מהתנהגות הצדדים להסכם. ז.ג), מקום בו הן התובעת והן הנתבעת התנהלו לאורך כל התקופה הרלוונטית כאילו אכן התובעת נכנסה לנעלי בעל הדירה".

השופטת קבעה כי הייתה הצדקה לעיכוב לתקופה של חודשיים, והורתה לחברה היזמית לשלם לתובעת פיצוי בגין האיחור במסירה בסך 6,000 שקל לחודש לתקופה של 16 חודשים  – סך הכול 96,000 שקל. כמו כן, השופטת קבעה כי היזמית תפצה את התובעת ב-3,300 שקל עבור תיקון הליקויים בדירה (לאחר קיזוז חובה של התובעת לנתבעת), בנוסף, נפסק כי הנתבעת תפצה את התובעת בגין שכר טרחת מומחה, נזק למקרר והוצאות משפט, כך שבסך הכל הפיצויים נקבעו על 121,928 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות