האם העברת סמכויות לידי האדריכלים הוותיקים תביא לקיצור זמן הבנייה?

הרפורמה להעברת סמכויות על היתרי בניה לידי אדריכלים בעלי ותק היא לא יותר במעוד פתרון למראית עין, שלא באמת מציע שינוי וקיצור משך זמן הבנייה. הפתרון הנכון טמון בהענקת 10 סמכויות רחבות יותר // דעה

תמונה: אדריכל בני פרי // צילום סאם יעקובסון

מאת: בני פרי, אדריכל ובונה ערים

פרסום המלצות הרפורמה שבוחנת העברת היתרי בניה לידי אדריכלים בעלי ותק, במטרה לעקוף את הועדות המתישות ובכך לקצר משמעותית את משך הבניה, נראית על פניו כרפורמה מבורכת ומתבקשת, אולם הרשו לי לצנן את ההתלהבות.

האם בקרוב יועברו היתרי הבניה לידיים פרטיות?
על פי המלצות רפורמה חדשה, המתגבשת לאחרונה, מסתמן כי ענף הבניה עתיד להעביר את נושא הרישוי לידיהם של אדריכלים בעלי ותק (של 5 שנים לפחות), זאת על מנת לקצר משמעותית את הליך הבניה שאורך כאן בישראל פי 3-5 לערך מהנדרש.

אמנם הדרך לחקיקה עוד ארוכה אך על פניו המהלך משמח רבים מציבור היזמים, הקבלנים והאדריכלים שמתלוננים בשנים האחרונות על הבירוקרטיה והסחבת במשרדי השלטון המקומי ובוועדות המקומיות שמקפיאים ואף עוצרים פרויקטים רבים בשל צוואר הבקבוק שנוצר בהליכי הוצאת היתרים.

בשנות ה- 90 של המאה הקודמת היה תקף חוק דומה לתקופה מצומצמת (של כ- 5 שנים) אך מעטים האדריכלים שהשתמשו בו. יתרה מכך, בשנות ה- 2000 פרי עצמו היה שותף לחקיקה חוזרת של החוק כנציג עמותת האדריכלים (כיום התאחדות האדריכלים). בפעם השניה לא נכנס החוק לפעולה, זאת מכיוון לא חוקקו את התקנות הקשורות אליו, הסיבה: מהנדסי הערים מתנגדים בכל תוקף לתת לאדריכלים סמכות להתערב בענייניהם.

לנוכח עיקרי ההמלצות שפורסמו עד כה, ניתן לראות שגם כעת לא יהיו סמכויות מורשה ההיתר רבות. יתרה מכך, הסמכויות לא יכללו מקרים שבהם יש הקלות, שינויים ותכנון עירוני. כמו כן, במרכז הארץ כמעט בכל פרויקט יש הקלות ושינויים. לטענתי, הסמכויות יהיו משמעותיות יותר אם יבוטלו ההקלות, אבל קשה לי לראות חזון כזה מתגשם.

הפתרון טמון בהענקת סמכויות רחבות יותר:

לכל בקשה יהיה הליך של פרה-רולינג, שבו תיקבע צורתו הכללית של הבניין ונפחו. להליך הזה יהיה מועד מחייב וחריגה ממנו על ידי מוסד התכנון תהווה אישור אוטומטי של הבקשה.
במקרה של פרסום והתנגדויות – יפרסם מבקש ההיתר את הנדרש. (המפרסם יהיה המבקש ולא הרשות. גם זה שינוי מהותי לחוק).
אם יהיו התנגדויות – יקבע מוסד התכנון מועד לדיון בהתנגדויות ויחליט על קבלתן או דחייתן בתוך זמן מחייב- הכל לפי העניין.
מכאן והלאה, לא תהיה כל התערבות פעילה של מוסדות התכנון בהליך הוצאת ההיתר, בהסתייגויות המפורטות להלן.
מסמכי ההיתר יופקדו במערכת המקוונת להתייחסות מוסדות התכנון.
יינתן למוסדות אפשרות להגיב על בקשה להיתר במשך תקופה קצובה, נאמר- 60 יום והתגובה תהיה חד פעמית. המתכנן יתקן או לא יתקן את הנדרש- הכל בהתאם לתפישתו ופרשנותו את החוק, ותהיה לו אחריות מלאה על מעשיו. כלומר- הוא עלול להיתבע אם הרשות לא תסכים עם פרשנותו את החוק.
במקביל – ימולאו כל הדרישות ההנדסיות ויתקבלו כל האישורים של המופקדים על התשתיות באמצעות מכוני הבקרה.
ההיתר יוצא על ידי צוות התכנון- כל אחד בתחומו ויופקד במערכת המקוונת.
גם במועד זה – יוכלו מוסדות התכנון להגיב על ההיתר בתוך תקופה קצובה, שתנוצל על ידי המבקש להכנת מכרז לביצוע.
בתום מועד התגובה, תהיה למוסד התכנון הזכות להתערב בתהליך רק אם הבניה אינה עומדת בדרישות החוק.

ועוד כמה הערות לסדר: יצויין כי יש בהליך הזה משום סיכון רב למתכננים והם יצטרכו להצטייד בביטוח תואם. כמו כן, הסמכות הזו של המתכננים תהיה חייבת להיות מלווה בהגדלה מתאימה של השכר- הכל בהתאם לרמת הסיכון. לבסוף, יש לקחת בחשבון שסביר להניח כי השלטון המקומי יטרפד את הנושא.