מהם החסמים בפני תהליכי התחדשות עירונית? בכירות ענף הנדל"ן התכנסו לדיון מקצועי לרגל יום האישה – והציגו תמונת מצב מהשטח
קונפליקטים בין ועדות תכנוניות לראשי רשויות, צווארי בקבוק בגלל היעדר מוסדות תכנוניים המתמחים בהתחדשות והסתייגויות של רשויות מקומיות מתמ"א 38. אלה הן חלק מהחסמים בפני קידום תהליכי התחדשות עירונית, שעליהם הצביעו בכירות ענף הנדל"ן, בכנס שולחן עגול שערך "מגדילים" לרגל יום האישה, בהנחיית כרמלה קופר.
"צריך מוסד בעל מיומנות מיוחדת להתמודד עם פרויקטים של פינוי בינוי", אומרת אדר' סופיה אלדור, אדריכלית חברת אזורים, ומי שמאחוריה ניסיון רב בתחום התכנון וההתחדשות העירונית – שבו היא הייתה מהחלוצות. "התחלתי לעסוק בפינוי בינוי לפני 25 שנים במשרד השיכון והבינוי, והייתי היו"ר הראשונה של הוועדה להתחדשות עירונית. מה שצריך זה ועדה שיש לה את כל האנשים עם המומחיות לתחום. צריך גורם בתהליך התכנון שירכז את או הסמכויות ויפתור צווארי בקבוק שנוצרים לאורך ההליך התכנוני".
אלדור מצביעה על התמשכות הליכי אישור של פינוי בינוי כסוגיה משמעותית שיש להתמודד איתה: "משך הזמן שההליך נמשך הוא לא סביר. בפרויקטים של פינוי בינוי בתים ישנים, לא מתוחזקים. ברגע שמתחיל הליך של פינוי בינוי אז בכלל מפסיקים לתחזק בניינים, והמצב נהיה חמור עוד יותר, ולכן נושא קיצורי הליכים הוא חיוני והומניטרי".
תיקון לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים, שעלה באחרונה לדיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, מעניק סמכויות נרחבות לוותמ"ל (הוועדה לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים) בקידום פרויקטים של פינוי בינוי. בין השאר, התיקון קובע כי ותמ"ל לא תצטרך להתייעץ עם ראש הרשות בכל הנוגע לקידום מתחמי פינוי בינוי, וקובע עוד כי ותמ"ל תהפוך לוועדה קבועה. מהלך זה, אומרת עו"ד רונית אלפר, לשעבר יו"ר ועדת ערר והיום בעלת משרד עורכי דין, ומומחית לתכנון ובניה, נועד לזרז הליכי פינוי בינוי, אך עלול לגרום דווקא לחיכוכים ומשברים. "ותמ"ל הוקמה במטרה לתת פתרון מהיר לבעיית הדיור, זאת ועדה שהוקמה בהוראת שעה. כל כמה שנים המדינה מנסה למצוא פתרונות לבעיה, והפעם החליטו להפוך את הוראת השעה לוועדה קבועה. זה נותן לוועדה הרבה כוח, ומנגד זאת תעודת עניות לוועדה המחוזית".
אלפר מוסיפה כי בכל הנוגע להתחדשות עירונית, הוועדה הזאת אמורה לעיסוק במתחמים גדולים. "יש לוועדה סמכויות רחבות מאוד, והיא מגיעה אפילו במקום תכניות ארציות. הכל נעשה אצלה. עד היום היתה חובת התייעצות עם ראש הרשות המקומית, והבינו שיש שלבים מיותרים והחליטו לוותר על ראש העיר. אז אמנם יש לוועדה הזאת יש יתרונות גדולים, ויש סטטיסטיקה לגבי מספר יח"ד שאישרו, אבל יש כאן קושי, כי כשאתה מדלג על ראש העיר, זה חוזר כבומרנג, כי תכנית כזאת צריכה לצאת לפועל ואם היא תישאר על הנייר כי ראש העיר לא יאשר ויגיד על גופתי – התכנית לא תתממש. בסוף ראש העיר חותם על ההיתר. בסוף זה בידיים שלו. אם רוצים לקדם תכניות, זה צריך להיעשות בשיתוף פעולה, אחרת זה לא יתממש".
סוגיה נוספת היא מעמדה של תכנית תמ"א 38, וההעדפה של רשויות מקומיות לקדם התחדשות מתחמית על פני התחדשות נקודתית. "תמ"א 38 עדיין חיה, אבל על הנייר", אומרת עו"ד דקלה מוסרי טל, יו"ר ועדת ערר לשעבר, בעלת משרד כיום ומומחית לתכנון והבנייה. "ברוב הרשויות פחות רוצים תמ"א 38, רוצים לראות דבר אחר, רוצים לראות התחדשות באמצעות תכנית נקודתית, כי זה יוצר תמורה לרשות. תמ"א 38 נותנת פתרון למגרש, אבל לא נותנת פתרונות שאפשר לקדם בתכנית, כמו הפקעה וצרכי ציבור. הרבה יזמים לא מחדשים בניין בודד בגלל מגבלות של הרשות. לכן מי שרוצתה לקדם התחדשות בניינית צריך לבדוק מראש מול הרשות המקומית".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
