נשים מובילות בעולם הנדל"ן קובעות: "הרפורמות הוציאו את כולנו מאיזון"

האם ישנה אסטרטגיה ברורה לעולם התכנון והבנייה או שמדינת ישראל עסוקה בפתרון חסמים ויציאה ממשברים? לשאלה זו התייחסה עו"ד רונית אלפר, בעלים רונית אלפר, משרד עורכי דין, שכיהנה כיו"ר ועדת הערר במחוז מרכז, בפתח דיון מקצועי יוזמת "מגדילים", שנערך בהשתתפות עשרות נשות נדל"ן מובילות לרגל יום האישה, בהנחייתה של העורכת הראשית, כרמלה קופר. "אומרים שתכנון טוב מצליח לפעמים מהסיבות הלא נכונות", השיבה עו"ד רונית אלפר, "במדינה שלנו יש תכנון על – תמ"א 35 שמתעדכנת אחת לכמה שנים אבל תכנון טוב ככל שיהיה, חייב להתאים עצמו למציאות המשתנה. יש היום צורך ביחידות דיור קטנות, מדברים על מונחים של דירות מיקרו ולכן, לפעמים נראה שדברים נעשים בסוג של היסטריה או בשלוף אבל זה עניין של תהליך.

"תמ"א 38 לדוגמא התחילה כתוכנית להגנה מפני רעידות אדמה, שהתוצר הנלווה שלה היה התחדשות עירונית וכמי שישבה בוועדת ערר והגיעו אליה הרבה תיקים של תמ"א 38 היה תמיד צורך לאזן בין הצורך לחזק את הבניין ובין השמירה על המרחב הציבורי. למנהל התכנון לקח הרבה מאוד שנים להבין שמאוד קשה לעשות את זה.

כעת כשחלופת שקד נכנסה לחוק, מבינים שצריך לעשות שינוי ולתת מענה לצרכים המשתנים. זה מחייב דינמיקה, אי אפשר לדבר על אסטרטגיה, כל הזמן חייבים להיות עם האצבע על הדופק".

עו"ד ענת בירן, בעלים ענת בירן משרד עורכי דין, מי שנמצאת בצמרת הנדל"ן מזה שנים רבות של עשייה, אמרה כי היא סבורה כי ישנה חשיבות לתהליכים סדורים: "לא צריך לנסות להשתפר כל הזמן. עודף הרפורמות, עודף החקיקה אלו תהליכים שעובדים על סטרואידים. כל הזמן עסוקים כאן ברפורמות ובייחוד בימים אלו חשוב שנשמור על זכויות האזרח והפרט – צריך לזכור שגם הזכות לתמ"א 38 עשויה להיפגע אם הרפורמה המשפטית תעבור. הגיע הזמן לעצור את הטרפת של החקיקה והתיקונים הבלתי סופיים. לתמ"א 38 לא נתנו צ'אנס – מהרגע שהיא התחילה, כבר חשבו מה לא בסדר אתה ואיך לעשות משהו אחר". עוד היא ציינה כי: "כן צריך לתת מענה למצוקת כוח האדם בוועדות המקומיות והמחוזיות וגם בבתי המשפט, ליזמים ואנשי מקצוע שעוסקים בתחום. ההמתנה שצריך לחכות בין החלטה להחלטה ובמהלך התהליך היא מוגזמת, לוחות הזמנים הם בלתי אפשריים".

אלונה מור, סמנכ"לית תפעול, אקרו נדל"ן, האמונה על פיתוח מערכות ניהול ארגוניות ובעלת ניסיון רב בעבודה מול גופים ציבוריים, התייחסה בדיון לפער בין הצרכים של המגזר העסקי והציבורי ועל האופן באמצעותו מגשרים עליו, ואמרה כי: "בהתייחס לרשויות מקומיות שדורשות כתנאי לאישור תב"ע או היתרים, מטלות ציבוריות נרחבות כמו בניית גני ילדים בתי ספר חניונים ציבוריים וכו' זה משהו שמאוד מכביד על היזמים ובשנים האחרונות מאוד התעצם. אמנם לרשויות ולתושבים זה נוח, כי יש מוסדות ציבור חדשים בלי להעלות מיסים, אבל זה מאוד מכביד על היזמים ולפעמים הופך את הפרויקט ללא כלכלי. בשנים האחרונות זה נהפך לקשה לגישור, אפשר אולי לתת מרפסות יותר גדולות, תוספת קומות בפרויקט כדי לתת עוד הכנסות ליזמים ולגשר בין הפערים".

עו"ד אפרת רשף, שותפה במשרד פרבמן רשף ושות', שחתומה על 90 פרויקטים באכלוס ואלפי בעלי זכויות שכיום יושבים בנכסים מחוזקים ומחודשים, התייחסה לתוצאות של פרויקטים להתחדשות עירונית ברחבי הארץ, ואמרה כי: "אחת הדרכים המאוד משמעותיות להגדיל את היצע הדיור היא באמצעות התחדשות עירונית בעיקר בערים כמו ת"א רמת גן וגבעתיים, שם רוצים להגדיל את כמות יחידות הדיור. פעם היה הרבה יותר פשוט לקדם פרויקטים למרות שהם לקחו יותר זמן, אבל היום הרפורמות הוציאו את כולנו מאיזון. כוח האדם הוא מכת מדינה גם במשרדים ומרגישים את זה בתחום הפרטי. מבחינת התוצאה היא בהחלט מחזירה את עצמה. אנחנו רואים מה קורה בטורקיה ואת השלכותיה של רעידת האדמה הקטלנית, אבל זה לא זירז אף אחד. בכל מה שקשור להתחדשות בניינית הרשויות הבינו שהן לא מרוויחות מכך יותר מדי. הרבה פעמים העמסת יחידות הדיור מוצדקת, אין שום ברירה. בעלי הזכויות לא יוציאו כסף מהכיס כדי לחזק ולחדש את הבניינים, אנחנו רואים גם בשדרות, לוד ורמלה – מקומות שהיה הרבה יותר קשה לקדם פרויקטים שמדברים על התחדשות עירונית ובהחלט ניתן לומר שהתחדשות היא צורך ולא בחירה".

אלה בן נון, מנכ"ל ובעלים אלה בן נון ניהול בניה, המנהלת קרוב ל- 100 פרויקטים מסחריים ברחבי הארץ, תיארה את מפתח אזורי התעסוקה המבוקשים בישראל בד בבד עם הבנייה למגורים ופיתוח התחבורה: "בפרויקטים של משרדים המגמה כפי שאני רואה אותה היום, היא להישאר קרוב לבית. יש לנו מצוקה תחבורתית במדינה. לפעמים יותר מהר להגיע עם האופניים מאשר עם הרכב, התחבורה הציבורית לא יודעים מתי תתפתח. היום המגמה היא מסחר מלווה רחוב או מסחר בשכונות מגורים כי אנשים רוצים להיות קרוב. לא רוצים לעמוד בפקקים. רואים מסחרים בשוהם העיר ולא באזור התעשייה. זה נחמד שעובדים היברידית, אבל האדם הוא יצור חברתי ולפחות חצי מהזמן הוא חוזר לעבוד במשרד ולא רוצים לעמוד בפקקים. אני רואה מתחמי תעסוקה ומסחר עירוניים או ליד צירי תנועה ראשיים או תחנות מטרו עתידיות".

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף